מקצוע העבודה הסוציאלית שואף לייצר הזדמנויות, ליצור עולם שוויוני, ולקדם מדיניות מקבלת ומכילה. ואמנם, מתוך חוויותיי האישיות אני תוהה האם כיום במדינת ישראל של המאה ה-21 מקצוע העבודה הסוציאלית מהווה בעצמו מקצוע נגיש ללמידה ולתעסוקה ברמה הפיזיולוגית וברמת השירות עבור כל אדם? האם מקומות עבודה השייכים למגזר הציבורי, הפרטי או המגזר השלישי, מקבלים עובד סוציאלי בעל מוגבלות אשר סיים בהצלחה את לימודיו בזרועות פתוחות כפי שמקבלים כל אדם אחר?