על-רקע חטיפת שלשת נערֵי הישיבה על-ידי אנשי טרור ערבים - האם זה באמת מְשַׁנֶה וחשוב כל כך ע"י מי בדיוק? ע"י פתח; חמאס; ג'יהאד; אל-קאעידה; אל-אקצה; גדודי ע.א.א.קסאם... וכן הלאה וכד'?
האם זה מחַזֵק אוֹ מחליש אוֹתנוּ? את כֹחנוּ? את בטחוננוּ? את יכולתנו לפעול כראוי בזמן אמת? את תחושת הצֶדֶק שלנוּ בארצנוּ ישראל? בכעס וכאב עמוקים (אנחנוּ הרי בלב תהליך בניית מדינה ערבית נוספת בלב ארצנוּ so called: "שלום", תהליך מול האָחֵר, הפרטנר...) אני רואה לנכון לשלוח שוב את "נאוּם הראיס", כ"ג בניסן תשס"ב, 5.4.2002 ככתבוֹ וכלשונוֹ כולל אִיוּריו מאותם ימים - האם באמת התקדמנוּ? ולאן בדיוק??? לעיונך הקורא, במלֹא הרִכוז וההבנה ולהלן:
נאום הראיס
בזמן תפילות יום השישי - כ"ג בניסן תשס"ב, 5.4.2002
למפלגת העבודה הישראלית וגרורותיה משמאל ומימין: א. אבנרי, ס. יזהר, שולמית, יוסי ויוסי, ש. פרס; ועוד רבים רבים. לגושי השלום ודורשיו, עכשיו, מחרתיים ולדורותיהם; לאנשי המשפט הנמוכים- עד גבוהי הצדק; מכוֹאֲבֵי יסורֵי השלום ועד ממשלות ה"ימין", ידידֵי אמת והשולח אלינו את בנו למשא-ומתן "מדיני"; - תודה!
על כינון השם והזהות הכוזבים: "פלשתין" והענקת אדמת ישראל לכנופיות רוצחים ערבים; - תודה!
על שיתוף הפעולה האידיאולוגי והמעשי, בשם "אחוות העמים"; - תודה!
על הכנסת כנופיות הרוצחים והשודדים הערביים למשפחת העמים, בהם ה"נאורים"; ועל יצירת בלון מדיני - ערבי/פלשתיני (מסיבות שאינן ברורות אפילו לנו), במקום שלא היה מעולם, בדעת הקהל הישראלי והבינלאומי; - תודה!
תודה - מקרב האבן, הסכין, בקבוק התבערה, הקלצ'ניקוב והמטען; ומקרב גופות השאהידים וקרבנותיהם, על מתן הסיוע והתמיכה - בנשק, בכסף וב"שקט תעשייתי"; - תודה!
על שאתם מוכנים ומטיפים בלהט וחדווה לעקירה, גירוש והגליית יהודים ממולדתם, כדי למוסרה לנו - שמעולם לא הייתה שלנו; - תודה!
על שעלה בידכם לדכא בברוטליות (שלא הייתה מביישת את אביכם הרוחני י.ו. סטאלין) כמעט כל ניסיון התגוננות טבעית, וחוש קוממיות לאומית של רוב עמכם בישראל, בין השאר, על-ידי שימוש מניפולטיבי מחושב בשפתכם - עברית, תוך עיוות ערוצי המחשבה ודפוסי הלשון. דוגמאות לרוב: "יודאו-נאצים", "קורבנות השלום", "אויבי השלום", "רוצחי השלום", "זכויות העם הפלשתיני", "דמוקרטיה", "מאה אחוז מאמץ" (זאת אני עושה שעה-שעה י.ע.), "צעדים בוני אמון", "אופק מדיני", "שטָחִים" - דילגתי על משהו? ולשונכם עוד נטויה... - יישר-כח - תודה!
על ניהול "משא-ומתן" מדיני - כנגד חוק מדינתם והחוק הבינלאומי - אִתָנו, חבורת רוצחים ושודדים צמאי דם מאז ומקדם. (ידוע לכם היטב מתי נוסחה אמנת הטרור שלנו, מה מטרתה ותחת שלטונו של מי נוסחה - חוסין
מלך ירדן, 1964); - תודה!
על הצלחתכם הנהדרת לגייס לעניינינו (כפי שאתם מבינים כמעט כמונו) בחדווה וברצון עצמי, את ערוצי התקשורת ה"ממלכתית" שלכם (ציון אבו-עמאר 10 לרשת ב' ברדיו ולערוץ 1 2 בטלוויזיה הישראלית ולעִתונכם
הארץ כמובן) זאת בקשר סימביוטי מעֻלֶּה עם חלק לא מבוטל של כוחות הביטחון ושוכני היכלות המשפט שלכם; - יישר-כח - תודה!
על שאיפשרתם, באמצעות הדמוקרטיה האובדנית המהוללת שלכם, חופש פעולה מלא לרבי-הטרוריסטים שלנו לפעול מתוך כנסת-ישראל; בחופש שאפילו גדולי הדמוקרטיה בעולם נדהמים ממנו; - תודה!
על תגובתכם הצבאית/מדינית הפושרת, הססנית, לא החלטית ובלתי יעילה; גם לאחר פעולתנו המזהירה שגרמה לקריסת מגדלי התאומים (ארה"ב 11.9.01) וגם לאחר מעל שבע מאות קורבנותיכם בנפש מאז בריתנו - אוסלו; - תודה!
על המשך משחקכם ה"ג'נטלמני-אבירי", אוילי; בשדה-הנמייה-הצבוע-והעקרב; שדה-הטרור הערום, האכזרי, צמא-הדם - לשם תענוג-הרצח והדם - לחם חוקנו מטבע ברייתנו; - יישר-כח - תודה!
על העידוד שאתם מעודדים במשחקכם זה, את האנטישמיות הבינלאומית לדורותיה; מכל סוג, מוצא, אופי, גוון וסגנון; אשר אנחנו מהווים היום, בשנאתנו - עד מוות - אתכם היהודים, את חוד חניתה; ניפגש בעתיד הלא רחוק בפלשתין המשוחררת, בכנס אחוות העמים הנצחית;
ושמא תאמרו: "יִקְטַן המקוֹם"? גם לזאת פִּתרוֹן-סוֹפִי - אתֶם מִתַחַת לאדמתכֶם שנתתם לנו, ואנחנו - על פניה...
על החתום: הראיס,
יאסר ערפאת.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
