בעוד היא יושבת שבעה על בנה נפתלי, פרסמה משפחת הודעה לפיה אם רצח הנער הערבי בשועפט היה מעשה לאומני, מדובר במעשה מחריד ומזעזע, כאשר אין הבדלה בין דם לדם וכי רצח הוא רצח. אין מילים שיכולות לתאר את העוצמות של משפחות שאער, יפרח ופרנקל, ובעיקר עוצמתן של אימהות הנערים. מדובר במשפחות אצילות נפש שגם אחרי שעולמן חרב עליהן, הן ממשיכות להאמין ולחזק.

במקביל, דודו של הנער הנרצח האשים ואמר, כי אין לו ספק שהוא נרצח בתור נקמה על רציחת גיל-עד, אייל ונפתלי. מציאת הגופה נתנה את האות להתחלת התפרעויות במזרח ירושלים נגד כוחות הביטחון.

היו בעבר מקרים של טרור יהודי נגד פלשתינים, אבל לא היה מדובר בפעולות נקם, אלא אנשים שפשוט החליטו לרצוח. עם זאת, קשה להאמין כי מישהו ייצא, יפעל על דעת עצמו וירצח בתור נקמה. אבל אם זה קרה – מובן שהרוצח צריך להיענש בכל חומרת הדין.

צריך להסתכל גם על התגובה הפלשתינית בדמות המהומות מול כוחות הביטחון. ככה בדיוק מתנהגת חברה שכל תפיסת העולם שלה היא אלימות. לאחר רצח הנערים, לא יצאו תושבי גוש עציון ותקפו את תושבי חברון. הם יודעים כי שהממשלה תפעל בהתאם ותדע מה לעשות. אבל אפשר לראות בדיוק את הלך הרוח של הפלשתינים. לא אכפת להם מכלום, רק לגרום נזק. הפלשתינים יודעים לשחק גם את התוקפן וגם את הקורבן באותו הזמן.

לאחר מציאת גופות הנערים, החלו קריאות לפעולות נקם נגד הערבים. בנוסף, קבוצת פייסבוק בשם "עם ישראל דורש נקמה" קיבלה קרוב ל-40,000 לייקים נכון לכתיבת שורות אלו.

נושא זה מתקשר לנקודה הקודמת. לקבוצה קוראים "עם ישראל דורש נקמה", לא "עם ישראל יבצע נקמה". זה מצביע על התרבות הישראלית, שלמרות כל הכאב והצער על רציחת הנערים והקריאות לנקמה, אנשים לא קמים ומתחילים לרצוח ערבים.

למרות כל זה, ההחלטה עדיין רק בידי הממשלה. הקריאות לנקמה מושמעות גם בידי חיילים, וצה"ל רואה זאת בחומרה רבה. אפשר לראות כי ישנה נכונות רבה של החיילים לצאת ולפעול נגד החמאס. לממשלה יש כעת הזדמנות לנצל את הלגיטימציה והאהדה לפעילות כדי לצאת ולפעול בחוזקה נגד החמאס. ועדיף לעשות זאת עכשיו, לפני שהאהדה תדעך.

חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ביקש מטורקיה לפעול ולמנוע מתקפה חריפה של ישראל, וציין שלחמאס אין עניין בהסלמה. ועל זה נגיד: זבש"ך. פעילים מהזרועה הצבאית של החמאס חטפו ורצחו שלושה נערים, וכעת הוא מבקש שישראל לא תגיב? הוא היה צריך לחשוב על זה לפני הרצח. ואם החוטפים פעלו על דעת עצמם, אז איך בדיוק אתה שולט? לא משנה מי נתן את ההוראה; הפעילים היו פעילי חמאס, וחמאס צריך לשלם את המחיר. אם הם לא יכולים להתמודד עם המחיר, שיפסיקו את הטרור.

האם התקפה ישראלית על החמאס תביא לסופה של הרשות הפלשתינית? אבו-מאזן מותקף מבית ומחוץ. מבית, על ניהול המו"מ עם ישראל. מחוץ על-ידי ישראל, על התחברותו לחמאס. התקפה ישראלית חזקה על החמאס באיו"ש וברצועה, יכולה להחליש אותו עד כדי כך שהארגון יוכל להשתקם. במצב כזה אבו-מאזן יישאר לבד, והרי ידוע שרמת המשילות שלו אינה מהגבוהות.

החלשת החמאס יכולה להתסיס עוד יותר את הרחוב הפלשתיני, שיפנה את כעסו לא רק נגד ישראל, אלא גם נגד אבו-מאזן, עד כדי הפלתו וביטול הרשות הפלשתינית. לאור זאת, השאלה היא כמה חזק ישראל תכה, אם בכלל, את החמאס? האם נהיה מוכנים להסתכן בכך שבמקומו יעלו ארגונים קיצוניים עוד יותר, תומכי אל-קאעידה?

שאלה אחרת שעולה כעת היא: לאן ישראל והפלשתינים ממשיכים עכשיו? לאחר מציאת גופות שלושת הנערים, צה"ל תקף יעדי חמאס ברצועה. בדיוני הקבינט עלו דרישות לפגוע ברשות עצמה, שלא התקבלו. המו"מ בין ישראל לרשות הופסק, שותפו הקואליציוני של אבו-מאזן ממשיך בפעילות הטרור שלו, וישראל שוב הפציצה ברצועה. האם מצפים ימים של הסלמה גם ברצועה וגם ביהודה ושומרון, או שתוך ימים אחדים הכול יישכח והדברים יימשכו כאילו דבר לא אירע?