על סף מלחמת עולם שלישית

מלחמת עולם שלישית איננה תיאוריה מבית מדרשם של נביאי "גוג ומגוג". אומנם המלחמה הזו עדיין לא פרצה במלוא עוזה, אך כבר עתה אנו עדים להתלקחויות מקומיות – כמו מלחמת הטילים והמנהרות שמנחית החמאס על ישראל, או ההשתלטות של כנופיית רצחני דאע"ש על רוב שטחה של עירק, כמו גם מלחמת האזרחים הבלתי נגמרת בסוריה.

אם נרצה בכך או לא מלחמת העולם הזו כבר התחילה. בניגוד למלחמות העולם בעבר הפעם המדובר במלחמת אמונה. מלחמת האיסלאם הקיצוני, מלחמה נגד תרבות המערב, מלחמה שהטרור האלים הוא הנשק העיקרי שלה, מלחמה שבה ככל הנראה יאלץ רוב העולם המערבי להתגונן כנגד צבאות האיסלאם המבקשים להחזיר לעצמם את תהילת העבר, מלחמה שתקבע במידה רבה את עתיד האנושות.

את איימי המלחמה והרס הנורא שתביא בכנפי המוות שלה היטיב לתאר אלברט איינשטיין שאמר כי אינו יודע באיזה נשק ישתמשו הלוחמים במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית ישתמשו במקלות ואבנים.

את המלחמה הנוראה הזו, בה נאבקים לחיים ולמוות גם שני הפלגים העיקריים של האמונה האיסלאמית – הסונים האורתודוקסים והשיעים - מוליך צבא גדול ורב של "לוחמי הסהר" המאמינים בתפיסת עולמו של נביאם מוחמד שבאה לידי ביטוי באמרה "דין מוחמד בסיף".

מספרם הכולל של מאמיני האיסלאם בעולם מוערך כיום ביותר ממיליארד וחצי איש המהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם. מורי הדרך האלימים של צבא המאמינים הזה הם אלה המציתים ברחבי העולם את הטרור הרצחני, שהוא המגיפה הקטלנית המבעירה את שדות הקרב החדשים. למרבה הצער עדיין אין לעולם השפוי תרופה בדוקה ויעילה נגד המחלה הקטלנית הזו, כדי להילחם בה בהצלחה ואולי אף לבלום אותה. וכך אנחנו נדונים להתמודד עם המחלה אותה מגדירים המומחים בתואר "סרטן ממאיר, אלים ומסוכן לקיום האנושי".

את מידת הסכנה לגורלה של האנושות ניתן למדוד על-פי ההתנהגות החייתית, הבלתי אנושית, של לוחמי דאע"ש. מסע הקרב שלהם נפתח בדרך כלל בהפחדה מילולית. תחילה מפרסמת מפקדת דאע"ש אזהרה המיועדת לציבור העומד להיות נכבש שתוכנה חד-משמעי: "אם לא תצטרפו אלינו כאשר נגיע – איש לא יעזור לכם. נהרוג ונחסל אתכם ללא רחמים". על-פי ביצועי העבר של מסלול הרצח של דאע"ש שבו נורו בראשיהם כ-1,500 קצינים עירקים, אין ספק שהמסר הזה ברור ומפחיד.

לדאע"ש, כמו גם לחמאס, יש יעד ברור. הם רוצים לשלוט בעולם ולהעביר אותו למסלול האמונה האיסלאמית. והם מאמינים כי רק במלחמת דמים יוכלו להשיג את מטרתם. אמונתם זו עזה והצלחותיהם סוחפות. התוצאה: גורמים טרוריסטיים רבים מתחילים לאחד כוחות כדי להתגבש לכוח-על הניצב ל"מלחמת אמונה" בלתי נמנעת עם "כוחות האופל השטניים" של המערב. מבחינת העולם החופשי המדובר בצרה צרורה.

לא רק בעולם המערבי אלא גם בישראל עוסקים המנהיגים בניסיון למצוא נתיבי פעולה למיגור יעדי האיסלאם הטרוריסטי. הדרך הנכונה המסתמנת, גם על-פי חשיבת רבים מבכירי ישראל, היא זו: אסור להמשיך ולהסתפק רק בטיפול נקודתי ממוקד שיתרכז בחיסול טרוריסטים, תומכיהם ומשגריהם. מה שדרוש כעת לעולם המערבי הוא פיתוח מדיניות הרתעה חדשה. מדיניות של מאזן-אימה מן הסוג שכבר נוסה, ובהצלחה, בימים הכמעט-נשכחים של המלחמה הקרה בין מזרח למערב.

מדיניות כזו אינה צריכה לאמץ שיטות של הפעלת נשק גרעיני נגד מוקדי מגפת הטרור. לעולם הדמוקרטי עדיף לנקוט בשיטה של "האיום בסבל האולטימטיבי". אם יגיעו הטרוריסטים לכלל יכולת לבצע פיגועי טרור גרעיניים, או אפילו "רדיואקטיביים", לא יהיה למערב מנוס אלא לחבור למדינות מתגוננות אחרות ולפעול יחד כדי להחזיר את המוסלמים במדינות יצרניות הטרור, או אלה המממנות אותם, לימי מצוקת חיי העוני במדבר, ברעב, במחלות, בתחבורה על גבי גמלים וחמורים, ללא כל הנאות העולם הזה שאליהן כה התרגלו.

את רעמי הפתיחה של "מלחמת העולם הטרוריסטית" כולנו שומעים עם קולות הפיצוץ של מכוניות תופת נהוגות בידי מתאבדים-מתנדבים, המוכנים להקריב את היקר מכל, את חייהם, למען מימוש המטרה הקולקטיבית. הם מאמינים כי כאשר תגבר ידם בחזית הטרור יוכלו צבאותיו של "אללה הרחמן" לצאת למערכה האמתית: השלטת אמונתם האיסלאמית בכל רחבי העולם הנוצרי וסילוק מלא ומוחלט של הכופרים הציוניים מכל רחבי ארץ הקודש פלשתין.

סילוק והכחדה – ללא הסדר, ללא פשרה, ללא סליחה. סיסמת הקרב של לוחמי הסהר האלה יכולה בהחלט להיות הצהרתו של ראש ממשלת טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן: "המסגדים הם בסיסינו; כיפותיהם - קסדותינו; צריחיהם – חרבותינו; והמאמינים - חיילינו".

על-מנת להצליח להביס את כוחה של אמונה עיוורת מן הסוג האלים הזה, חייב המערב להבין בהקדם האפשרי, כי טיפול יעיל כנגד האיום הקיומי הטמון בפעילותם הטרוריסטית של "לוחמי הסהר", המובילה אותנו אל מלחמה עולמית נוספת, אינו יכול לצאת אל הפועל על בסיס שיטות דמוקרטיות. מי שרוצה לנצח במלחמה המוכתבת על-פי כללים רצחניים, נאציים ממש, חייב להגיב באמצעים דרקוניים, לא דמוקרטים במיוחד. דרכים שבהן כל האמצעים כשרים כדי לנצח ולמגר את איום הטרור שנכפה עלינו. וככל שיקדים העולם המערבי לחרוג מהשגרה ולפעול בשיטות "מחוץ לקופסה" – כך ייטב לכולנו.

רק בדרכים של אלימות נגדית, ואפילו בשפך דם של חפים מפשע, ניתן יהיה לסלק מן העולם את כל בני העוולה אשר, בשם האמונה הפנאטית, הופכים את שם נביאם למלה נרדפת לרצחנות בלתי אנושית.

ובאשר למדינת ישראל, המהווה בעיני המוסלמים סמל מאוס שיש להכחידו: חובה עלינו לזכור ולהפנים עובדה אחת שאין עליה מחלוקת: לנו אין ברירה אלא לנצח במלחמה הניטשת בכל עוז.

מנקודת הראות הקיומית של התנועה הציונית-יהודית, המעדיפה שלא להיות משוספת גרון בסיף המוסלמי, חשוב ביותר לנצח כדי שלא ניאלץ שוב לצאת למסע נדודים בשנות גלות אין ספור.

נוכח תחילת צמיחתו והתפתחותו של המזרח התיכון האלים החדש על סף מלחמת עולמות כוללת, חשוב שמדינת ישראל תלמד לעומק את המשמעויות של האיום האסטרטגי המסתער עלינו ותיערך לקראתו בכל תחום אפשרי, ובעיקר בשילוב כוחות עם העולם החופשי. במיוחד עלינו להבין, כי חובתנו להיות ערוכים לקראת מצב חדש שבמסגרתו נצטרך להתמודד לא רק עם יריב אחד בעזה. בפועל לא תהיה לנו ברירה אלא להתמודד – לחיים ולמוות – נוכח איום נרחב ופרוע בהרבה, אשר חרת על דגלו את סיסמאות הקרב שלו: השמדת הציונות ומדינתה ישראל, מימוש זכות השיבה והקמת מדינת פלשתין אחת לעם הפלשתיני כולו, על חורבותיה העשנות של מדינת היהודים.