בנק ישראל אשם

הנגידה קרנית פלוג היא תלמידה שקדנית של הנגיד הקודם סטנלי פישר. אין זה פלא שהריבית ירדה השבוע לרבע אחוז. כבר היינו בסרט בעידן סטנלי.

היא הממשיכה הרשמית של כל עוולות פישר, שהמליץ למנותה לנגידות מתוך הבנה שהיא תמשיך בנאמנות אין קץ, את משגיו. מינה וברח. ואכן פישר לא טעה.

הבדיחה הזו של ריבית אפסית במשק משרתת רק את הבנקים. כשפישר עשה זאת, הבנקים העלו את "מרווח הסיכון" עקב "המצב המיתוני". זהו ההסבר שקבלתי בזמנו מבנק ישראל כששאלתי הכיצד זה הריבית יורדת כמעט לאפס אבל ללקוחות הבנקים, היא דווקא עולה.

"צריך לשמר את יציבות הבנקים", השיבו לי. הכל בסדר מבחינתם. וכך הלקוח הסטנדרטי משלם על המסגרת ריבית של 10% שנתי, ועל ריבית האשראי בדיינרס אף 14% שנתי. הכל כאמור כשהפריים של בנק ישראל הנו 0.25%. מובן לכם? לי לא.

על מה זה כן משפיע? על ריבית המשכנתאות. פישר אשם בבועת הנדל"ן במישרין. הריבית הנמוכה פיתתה מאות אלפים לקנות דירות, כשההחזר הינו נמוך וסביר.

החטא הקדמון

מה יקרה לאותם מאות אלפים כשהפריים בבנק יהיה 9% ולא 2%? הזוג הצעיר ייאלץ להחזיר יותר, בין 500-1000 שקל לחודש. כמה מהרוכשים יתמוטטו טוטאלית? זאת לא חידה. די להסתכל מה שקרה לבת בריתנו במערב מ-2008 ואילך.

כעת, לחטא הקדמון השני. כשפישר נכנס לתפקידו יתרות המט"ח בבנק המרכזי היו כ-30 מיליארד דולר. כיום הן פי שלושה. 300 מיליארד שקל בערך, 4 חודשי תוצר לאומי ויותר. פעם הן היו חודש ומחצה. באנגליה הן פחות מחודש תוצר.

קרנית פלוג ממשיכה לרכוש דולרים כאילו הן הבוטנים של קארטר. כאמור לעיל... תלמידת סטנלי הנאמנה.

אז מדוע שער הדולר אינו 4.50 שקל אלא רק 3.50? המענה פשוט מאד. בנק ישראל רוכש אבל לא בשכל. במקום לרכוש בשיטתיות בסכומים קטנים מדי יום, על-מנת "לעורר ציפיות" אצל הציבור שהדולר הוא השקעה טובה, הם רוכשים בבומים ונרדמים על שקי הכסף. התוצאה: הציבור לא נופל בפח. בנק ישראל יוצא פרייר, רושם הפסדי שער בחשבונותיו. הציבור אדיש ולא מתרגש.

לאור המצב הזה, הגענו עד הלום. יתרות מט"ח מפוצצות, ריבית אפס רק בבנק ישראל אך 10-12% לשנה ללקוחות מן השורה, כשהאינפלציה שואפת לאפס. היצוא מתמוטט בשל כך, כי חסרה התמורה בשערי המט"ח. המשק במיתון וזוגות צעירים בסיכון.

סיכום מצב האומה.