ארבעה ימים מול ארבע שנים

לרמטכ"ל אשכנזי יש הרבה מה להתבייש על התנהגותו בשלהי תקופת הרמטכ"לות שלו, ההתייחסות של מקורביו בימים אלה כאילו "ההר הוליד עכבר" היא התייחסות המבזה את אשכנזי, מראה שהוא לא למד כלום מהפרשה, לא הפנים את מחדליו האיומים והנוראים, המבזים את צה"ל, מבזים את הפיקוד הבכיר, מבזים את מדינת ישראל. מה ששמענו על תקופה זו בלשכה, וההאשמות פליליות נגד רמטכ"ל, אינן עכבר ואינן אפילו חצי עכבר. הפרסומים והאשמות פליליות נגד רמטכ"ל הן רגע לפני שסוגרים את הדלת, רגע לפני שסוגרים את האור.

וחשוב לזכור באיזו "קשיחות" התנהג אשכנזי כאשר שני קצינים קרביים מהטובים שיש לנו נתפסו על איזו שטות קטנה וחסרת משמעות. כן, הם אולצו לעזוב את הצבא. צה"ל של הילדים שלנו נאלץ להיפרד מהטובים במפקדים, וזאת כאשר המפקד העליון של הצבא מראה לכולנו בפרשת הרפז ששיקול הדעת שלו פגום באורח קיצוני, שאינו מבין דברים בסיסיים בניהול צבא ומדינה, ושמעשיו בין שהיו פוטש ובין שהוא סתם פושט(ק), מסריחים עד השמיים, מדיפים ריח מאוד מאוד כבד של ניסיון של מפקד הצבא לכפות את דעתו על הדרג המדיני, תוך הפעלת אמצעים אשר ייתכן שאינם כשרים, וחלקם אולי לא כשר באופן קיצוני (כלומר פליליים), זה לא עכבר, אדוני המפקד, זה פיל. ופיל לא נמדד על-פי הענישה הפלילית שתיגזר, הפיל נמדד גם על-פי הידוע היום על הריקבון שהיה שם, ובעיקר על-פי חוסר ההטמעה של המחדל, והעדר סימנים מובהקים לחרטה העמוקה.

ואחרי שהעלינו את רא"ל אשכנזי על המוקד, קבל עם ועולם, ואנו חוזרים להביט בדיווחים על תוצאות החקירה, לא ברור אם בא לנו לבכות או לצחוק. חלק מהאשמות נוגעות לעובדה שאשכנזי לא דיווח מיידית עם פתיחת החקירה שהמסמך אצלו. ארבעה ימים שכב המסמך אצל הרמטכ"ל מרגע שפורסם בטלוויזיה ויומיים מרגע שהמשטרה דרשה לקבלו מאולפן שישי, ואת זאת המשטרה לא יכולה לסבול בשום פנים ואופן, דרכו לה על יבלת, למשטרה, המלך אמר ולא כולם נעמדו דום, חוסר המעש לכאורה של הרמטכ"ל בעניין האמור במשך יומיים עבר כנראה לדעת המשטרה את כל הגבולות ומערכת אכיפת החוק במדינה לא יכולה לטפל בכזו דחייה איומה ונוראית אלא בהאשמה פלילית.

אבל בעצם המסמך הזה שוכב במשטרה ואצל היועץ המשפטי לממשלה כבר 4 שנים ובפועל לא רואים שום תוצאה. החשוד בזיוף לא עומד לדין, ושרשרת המשתמשים לכל אורכה לא נחקרת כלל בחשדות לשימוש פלילי, ואם הרמטכ"ל הוא פושע בגין חוסר מעש ראוי במשך יומיים מה דינה של צמרת המשטרה מה דינו של היועץ המשפטי לממשלה, שבמשך 4 שנים לא העמידו איש לדין בעניין הזיוף והשימוש?. מה היה למהר? ואס ברענט? הרי עם חוסר המעש התוצאתי של המשטרה במשך 4 שנים, יכול היה רמטכ"ל להחזיק את המסמך במשרדו גם שנה שלמה ואפילו שנתיים בלי לגרום נזק לאיש.

והכי מצחיקה היא ההאשמה שפורסמה נגד הפצ"ר מנדלבליט. כאשר אשכנזי דיווח לו שהמסמך בידו, ביקש מנדלבליט לישון על העניין לילה ובבוקר הנחה את אשכנזי לפנות עם המסמך ליועץ, וכך עשה אשכנזי מיידית. כמה שעות של שיקול דעת של הפצ"ר הם לדעת חכמינו מהמשטרה עבירה פלילית, ו-4 שנים בהם לא הגיעו עם הרשעות של מזייף/ים והמשתמשים בזיוף, וזה אצלם נוהל תקין?

אנא סלחו לי אבל לי ברור למה תחושת הביטחון האזרחי מעורערת, ברור לי מדוע יש אזורים שבהם רצוי לא להסתובב, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה יוצאים מגדרם על-מנת לשבור לרסיסים את אמון הציבור במערכת שהם מנהלים. מכאן ההחלטות שלהם נראות לגמרי לא רציניות, במקום להגן על הציבור מפני זייפני צמרת ומשתמשי צמרת בזיוף, במקום להגן על עם ישראל מהמבקשים לחרר מבפנים חורים בספינה, הם מתקשקשים עם מספר ימים או מספר שעות של השתהות טרם דיווח.

לי נראה שבמקום להגן על עם ישראל, החקירה הזו מנסה להגן על כבודה הנרמס של המשטרה וכבודו הנרמס של היועץ המשפטי לממשלה, המערכת לא קפצה דום לבקשתם, בעוד שבדיעבד מסתבר שבקשתם הייתה מחוסרת בסיס ומחוסרת יסוד באשר ממגירה בלשכת הרמטכ"ל עבר המסמך למגירה אחרת, מגירה אשר הייתה אמורה להפוך את המסמך לסדרה של כתבי אישום על זיוף ועל שימוש במסמך מזויף, ומשום מה במוקד של מוקד, בצ'ופצ'יק של הקומקום, דממה.

אשכנזי לא הפיק לקחים, המשטרה והיועץ לא מפיקים לקחים. לו היו לומדים קצת גמרא היו ודאי מגיעים למסכת עירובין שם נאמר "כל המחזר על הגדולה, גדולה בורחת ממנו. וכל הבורח מן הגדולה, גדולה מחזרת אחריו" או בלשוננו כל הרודף אחר הכבוד - הכבוד בורח ממנו, וכל הבורח מפני הכבוד, הכבוד רודף אחריו.