לכל אדם יש זיכרונות ילדות הטבועים עמוק בנשמתו ופעמים רבות מכתיבים את מבנה אישיותו ומהלך חייו. גם לנשיא ארה"ב ברק חוסיין אובמה יש זיכרונות כאלה שהוא אוהב להתרפק עליהם באהבה עמוקה. אבל כיוון שאובמה הוא אדם שנקרע בין שני עולמות - העולם האיסלאמי שעל ברכיו התחנך בילדותו והעולם הנוצרי שבחיקו גדל בבגרותו - קשה לעתים לדעת מי הוא באמת נשיא ארה"ב ובשליחות של איזו אלוהות הוא חי בעולמנו הכאוטי. בעולם של חוסיין או בעולם של ברק ואולי הוא בכלל אישיות מפוצלת בנוסח ד"ר חוסיין ומיסטר אובמה.
דוגמה מצוינת לפיצול האישיות הזה ניתן לגלות כאשר הוא - הנשיא והמפקד העליון של מעצמת העל האמריקנית המאמינה באל הנוצרי - משמיע אל מול פני העולם את משפט המפתח האמוציונאלי הבא: "הקול המתוק ביותר שאני מכיר הוא קריאת המואזין לתפילה", או כאשר הוא מסביר לעולם, בהגיג מנותק ממציאות ימינו, כי " אני מכיר את חשיבות תרומתו הרבה של האיסלאם לצדק, לקדמה ולמסורת הגאה של סובלנות", שאליו הוסיף משפט מוזר לא פחות: "יש לי הערכה עמוקה לאמונה האיסלאמית שעשתה רבות במשך מאות שנים לעיצוב העולם - כולל לעיצוב המדינה שלי".
התהייה לגבי מהות אישיותו האמתית של אובמה נחתה על ראשו של העולם המופתע כאשר הגיע לביקור נשיאותי ראשון במצרים וסיפר, בהתרפקות נוסטלגית, את זיכרונות שורשי ילדותו ונעוריו באינדונזיה כבן למשפחה מוסלמית. בנאום היסטורי זה נתן אובמה ביטוי של הערצה והערכה לקוראן ולאיסלאם. "האיסלאם הוא הפתרון ולא הבעיה" הבהיר הנשיא הנוצרי הזה לכול העולם והוסיף: "האיסלאם הוא חלק מאמריקה" ובה בעת הבטיח "לפתוח פרק היסטורי של הידברות ודיאלוג חדש בין אמריקה לעולם המוסלמי". וכדי שלא תהיה אי-הבנה הוא השמיע באוזני מיליוני המאזינים המצרים שהאזינו לו בקשב רב את משפט המפתח" "אני אחד מכם". את מחיר התוצאות המרות של הערצת האיסלאם הזו נאלץ לשלם
חוסני מובארק, הנשיא המצרי באותם ימים.
כול מי שמכיר את השפעת נוף הולדתו של האדם על מהלך חייו הבוגרים מכיר בוודאי את האמרה כי "ללא ידיעת העבר הלאומי אין האדם יכול להבין את ההווה כיוון שכול ההווה מעוצב על-ידי אירועי העבר". על-רקע ההבנה הזו ניתן לפענח גם את התעלומה ששמה אובמה. העבר האיסלאמי שאותו הוא מעריץ, מכתיב את תפיסת עולמו הבוגרת.
הצרה האמתית בהקשר הזה היא שאובמה הוא נשיא ארה"ב המנסה למצוא את הדרך הנכונה להתמודדות עם העולם האיסלאמי המתפתח לאלימות רצחנית בנוסח דאעש מתוך כוונה לאסלם את העולם. מנסה ובינתיים לא מצליח, כי הוא עדיין נקרע בין שני העולמות שעיצבו את אישיותו.
את התוצאה העגומה של הסיטואציה הזו כבר תיארו כלי תקשורת מערביים מובילים המשוכנעים כי בימי מלחמת עולמות סוערים אלה אובמה הוא "נזק לאמריקה ולעולם". לטענת המבקרים את שלטונו הלא-מנהיגותי של הנשיא האסלאמו-נוצרי הזה נראה, כי לציוויליזציה המערבית של תחילת המאה ה-21 לא נותרו עוד כוחות, רצון, נכונות ויכולת לעמוד אל מול כול אלה הקמים עליה לכלותה.
בכל תולדות האנושות שלטו בעולם מנהיגים שונים ומשונים באופיים ובהתנהגותם, ומכל הממלכות האדירות שאותן הובילו לא נותר הרבה פרט למספר דפים בספרי ההיסטוריה. לעתים נגרמה המפולת כתולדה ישירה של שגיאות קרדינליות של ההנהגות כושלות ולפעמים מכורח נסיבות שלא הייתה למנהיגים שליטה עליהן. על בסיס ההבנה ההיסטורית הזו סביר להניח כי ברבות הימים והשנים, זה, כנראה, יהיה גם גורלה של מעצמת-העל ארה"ב. אם וכאשר זה יקרה, במוקדם או במאוחר, ברור כי לדמויות מפתח בהנהגה יש משקל משמעותי בהאצת התהליך או בבלימת ההתפוררות. בכל מקרה נראה כי פיצול האישיות האמונתית של הנשיא אובמה יגרום להאצה. ואולי כתוצאה מהפער בין האמונה בכוח זיכרונת הילדות האהובים, לבין צורכי המציאות המרים, לא יהיה אובמה נחוש די הצורך כדי שיוכל להירשם בהיסטוריה כמי שתרם משהו להמשך קיומה של הציוויליזציה המערבית.
היטיב לאפיין את הסיטואציה העולמית המוזרה המתחוללת כיום - בניגוד גמור לעמדתו של הנשיא אובמה - המזרחן פרופ' פואד עג'אמי, שיעי לבנוני המלמד באוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב, שכבר בשנת 2010 פרסם את תחזיתו הריאליסטית-עגומה כך: "הניסיון להושיט יד וליצור מסילות לליבות המוסלמים לא יביאו להפסקת מלחמת האיסלאם הרדיקלי במערב. זאת כיוון שבעיני המוסלמים ארה"ב היא איום מוסרי על האיסלאם. שליטי המדינות המוסלמיות רואים בערכי ארה"ב - כמו: חופש הצבעה, חופש דת, חופש ביטוי - איום על שלטונם הדיקטטורי, ללא קשר לעניין הפלשתיני, לסכסוך הערבי-ישראלי, למעמדה של ירושלים, להתנחלויות, או לעצם קיומה של המדינה היהודית".
נוכח כל אלה אי-אפשר כיום לדעת מה צופן העתיד למדינת ישראל ולעם היהודי בפזורותיו השונות, אבל דברי נחמה ותקווה מעודדים אפשר אולי לשאוב מאמרתו של הסופר הרוסי הנודע לב טולסטוי שאמר כך: "מה זה יהודי? שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. ראו איזה מן יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי - שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם שמדכאיו הציעו לו ובלבד שיתכחש לדתו וייטוש את אמונת אבותיו. יהודי - הינו סמל הנצח. הוא שלא יכלו להשמידו לא טבח ולא עינויים; לא אש ולא חרב אפילו האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר את דבר ה'; עם כזה לא יכול להיעלם. יהודי הינו הנצחי - הוא התגשמות הנצח".
