הבהלה לזהב - הלבן

מרתון ברלין מזכיר את בהלת ניו-יורק

מספר הכתבות, הראיונות, המעקב אחר יורדים וחוזרים, מזכיר את התקופה שבה הטרנד הציוני של הנוער היה ניו-יורק. נסעו, ברחו, ניסו את ניו-יורק, עבדו בעבודות שחורות, אם מצאו כאלה, ובעיקר התפארו שהם שם, שהם באמריקה - הארץ המובטחת בה הדולרים גדלים על העצים.

העבודה העיקרית הייתה אצל "משה הובלות", שם עבדו בפרך, הרוויחו פרוטות אבל התביישו להודות ולחזור. גם בארה"ב, חלק מאנשי ההיי-טק הצליחו, התערו והסתדרו. תופעה מעניינת בחו"ל הצעירים מוכנים לעבוד בכל עבודה, אבל בארץ לא מוכנים אפילו לנסות אותה. כנראה שעבודה שחורה בחו"ל - יש לה ריח וארומה אירופאית טובה יותר.

החיים בגרמניה לא הכל דבש

את המשפט הזה, ציינו מספר מהגרים, כולל כאלה שכבר גרים שם שנים והסתדרו באופן כללי בצורה סבירה, וגם כאלה שבינתיים חזרו לארץ.

ההנחות וההקלות שניתנות על-ידי ממשלת גרמניה לצעירים, כדי לעודד הגירה שיכולה לעזור לכלכלת גרמניה, היא לבוגרי היי-טק, ליזמים צעירים, בוגרי אוניברסיטאות, דוברי השפה הגרמנית בצורה שוטפת. כלומר: התנאים האלה מתאימים למספר מצומצם ביותר של צעירים והרוב כנראה יחזרו לארץ על ארבע או אם הזנב בין הרגלים.

יוקר החיים והדיור

תלוי איפה בודקים, במרכזי הערים או בפריפריה או בשכונות החלשות, בעיה זו קיימת גם בארץ וזה טבעי.

רוצים זול ולא יקר - אני ממליץ על מספר ארצות, שעדיין לא הצטרפו לגוש היורו, כמו בולגריה, רומניה, קרואטיה, פולין, טורקיה ומספר מדינות נוספות, במיוחד מגוש המזרח האירופי לשעבר, שם עדיין הכל יותר זול.

כוס קפה ועוגה, ארוחת צהריים בשרית, דיור, תחבורה יותר זול מאשר בארץ.

אז בבקשה סעו לשם. מדינה, מולדת - לא נמדדת לפי יוקר החיים מולדת, עם, מדינה ריבונית נמדדת לפי יוקר הערכים ולא לפי יוקר החיים. אין ספק שקיום בכבוד, גם הוא ערך ושגם עליו צריך להילחם בתוך המדינה ולא באמצעות בריחה בשביל החלב.

מעבר, שינוי מקום, לימודים

אין מחלוקת שמדינה דמוקרטית חופשית, לא צריכה להגביל את אזרחיה. אזרחים, שרוצים ללמוד בחו"ל, לעבוד, לטייל, להחליף אווירה וחברה - רשאים וטוב שיעשו זאת מדי פעם, זה אפילו בריא למדינה ולחברה.

להטיף להגירה - זה סיפור שונה. כנראה שהחיידק הגלותי עדיין נמצא ופעיל בתוך הד.נ.א היהודי, ומדי פעם מתפרץ כמו מגיפה שיש לטפל ולבלום אותה.

לבדוק אם גופים אינטרסנטיים אנטי-ציוניים עומדים מאחורי המהלך. ייתכן מאד, שיש אינטרס לגופים שממנים, ישירות או בעקיפין, לפגוע בישראל שעומדים אחרי המסע לברלין, להגירה לעזיבה, כדי לפגוע ולהחליש את החברה הישראלית ובמיוחד את הצעירים המתלבטים.

אין תחליף למדינה, למולדת, לבית. אפשר לנסוע, להתאוורר, ללמוד, לעשות עסקים, אסור לוותר על האזרחות, על הציונות, על השפה, על אהבת המולדת, על הבית בארץ, גם אם הוא יותר יקר, יותר קשה להשגה ויותר קשה לחיות בה. כי אין לנו ארץ אחרת, עם אחר ומדינה אחרת. לכן אנו נלחמים עליה ועל חיינו בה.