ההון המסמא ודרכו הנלוזה

שתי רשימות הקדשתי לעובדה כאובה, שנשבר מטה לחמם של עובדים בעיר ערד לאחר גלי פיטורים חוזרים ונשנים בשנים האחרונות.
בשבוע האחרון העובדים הביעו זעמם בנשיאת ארון קבורה, ארון קבורה המסמל מציאות של העיר, בה חיים אנשים כמוני וכמוכם, אך לחלקם הגדול ננעלת הדלת למקום עבודה. על ארון הקבורה צוינו שמות כל מי שידו בהשבתת החיים בעיר. זעם רב הופנה כלפי האחראים לסגירת מקומות עבודה. בין האשמים נמצאת גם חברת מיקור חוץ, המקבלת עבודות מ"אלביט מערכות". לטענת חברת מיקור החוץ הפסיקה חברת "אלביט מערכות" לשלוח לה הזמנות. למצב הזה ייחסתי ברשימותי שני משפטים, שקוממו נגדי בעלי עניין.

במשפט אחד, שהתייחס לשר הכלכלה, נפתלי בנט, הבעתי את דעתי, ש"עליו מוטלת החובה שלא ייפלטו עובדים ממפעל המגבות בערד אל חיקה הצחיח והמייאש של האבטלה, שבאותו יום אספה גם כ-30 עובדים מאלביט".

המשפט השני, בו יש אזכור שמה של חברת "אלביט מערכות", מביע כאב לנוכח מה שפוקד את "ההון האנושי שיצר והזיע במפעל המגבות בערד וגם מאלביט, אליו צורפו ברגע האחרון מפוטרי עידן עופרי".
במקרה של ערד התוודעתי לדרכו הבוטה וגסת הרוח של הון מסמא. מצד אחד נשמעת הטענה של "אלביט מערכות", שהיא אינה שייכת לנושא הפיטורים. לציבור מודיע גל טל, אחד ממנהלי חברת "פלקסטרוניקס", שהחברה נאלצה לפטר פועלים, כי לא התקבלו הזמנות מחברת "אלביט מערכות". מצד שני בשם אלביט נטען ששמה שורבב בטעות.

ראשת העיר ערד, טלי פולסקוב, מביעה את כאבה, שחברה, המשמשת מיקור חוץ, "פלקסטרוניקס", נאלצת לפטר עובדים בערד מוכת האבטלה, כי לא התקבלו יותר הזמנות מחברת "אלביט מערכות". לפתע ההון הכבד מתנער מאחריות, אף לא אחד פיטר פועלים. חברת "אלביט מערכות" תטען שאין לה יד בפיטורים.

ההון המסמא משתמש בדרך נלוזה. הון מסמא של חברת ענק, בעלת יכולות כספיות רבות, במקום לגלות רגישות מיוחדת לעיר ערד ומצוקותיה הוא מתנער מכל אחריות. במקום להגדיל את מספר ההזמנות מחברת הקבלן, מפסיקים לשלוח לה הזמנות.

אינני חסיד השיטה של שימוש בעובדי מיקור חוץ. אך במקרה הנוכחי הון מסמא מחליט משיקוליו להפסיק לשלוח הזמנות ואינו רואה עצמו אחראי, שכתוצאה מכך יפוטרו פועלים בערד, מוכת האבטלה. גם במפעלי ים המלח לא פוטרו 50 פועלים, לגרסת אלו ששלחו מכתבי פיטורים. לתפיסתם, וועדת שישנסקי היא שפיטרה. מסקנות הוועדה, הן שאילצו אותם רק להודיע על הפסקת העבודה של 50 עובדים, כך שהמפטר, לדעתם, הוא שישינסקי.

עשרות רבות מתושבי ערד אינם עסוקים בשאלה, האם חברת אלביט, שהפסיקה לשלוח הזמנות לחברה קבלנית מסוימת, או החברה הקבלנית, היא זו שאחראית למציאות האכזרית, שהם קיבלו לידיהם מכתבי פיטורים באופן פתאומי. 50 עובדי מפעלי ים המלח אינם עסוקים בשאלה, האם ידו של שישינסקי במעל או ידו של עידן עופר במעל. ציבור גדול של עובדים יצאו למחאה עם ארון קבורה בידיהם, כי הם חשים שקוברים אותם.

מאות עובדי מגבות ערד אינם מתעסקים בשאלה מדוע יותר מדי שנים התמהמהו בממשלה בהוצאת החלטה להניח צינור גז, שהיה מפחית באופן משמעותי עלויות כספיות למפעל המגבות. (מההחלטה עד לביצוע יהיה צורך להמתין לפחות עוד שנה שנתיים).

ההון המסמא השתמש בדרך נלוזה כלפי ההון האנושי היקר, שחי ונושם בעיר ערד. במקרה הנוכחי מדובר בהרבה מאוד אימהות חד-הוריות, במקרים קשים של מפרנסים יחידים המתמודדים עם בעיות קיומיות קשות שפוטרו ממקומות העבודה. לממשלת ישראל ולשר הכלכלה, נפתלי בנט, יש אחריות מיוחדת כלפי ההון האנושי בעיר ערד. מצערת העובדה, שבערד נפתלי בנט מעד. מצער, שאף לא אחד נוטל אחריות, כל אחד מוצא את האשם באחר, ומי שנגזר עליו מציאות של אבטלה בעיר מוכת אבטלה זה ההון האנושי שלה.