וכעת: התעצמות המרד הערבי

פיגוע הדקירה של שני יהודים בסופרמרקט במישור אדומים, אליו נכנסים חופשי וכנראה גם ללא בדיקה מעמיקה, ערבים חמושים בסכינים מתושבי הסביבה - אירוע זה ממחיש את המגמה ההולכת ומתחזקת בקרב הערבים שבתוכינו.

מכיוון שאין מולנו צבא שנלחם, אלא פרטיים זועמים, המותססים ע"י האימאמים במסגדים והמורים בבתי הספר עם ספרי הלימוד המוכיחים זאת בעליל, לא פשוט יהיה למגר את הבעיה.

אבל למה להאשים רק אותם? כשהמדינה שלנו הולכת ומתפרקת מנכסיה הדמוקרטיים; כשמיעוט שמאלני רוצה בשם הדמוקרטיה להשליט את רצונו על רוב העם, הימני; כשחברי ממשלה השאננים לכל מה שקורה סביב, שופכים קיתונות של השמצות והכרזות מלאות ארס על שותפיהם לקואליציה -בעוד בעם אין בכלל הזדהות עם "השלטון" הקיים. כי כשאין שלטון, אין דין ואין דיין - מה לנו כי נלין על רצונם של הערביים לחופש ולמדינה משלהם, (בהסתיגות מרצונם לחסל כליל את מדינת היהודים?)

מה שהכי מרגיז: בעוד העיירה בוערת - הפוליטיקאים תאבי השלטון עד לשגעון דנים רק כיצד יגיעו לשלטון מחדש תוך סילוק הגורם היחיד שהעם רוצה בו כראש ממשלה. ולשם כך, הנחיתו של מקיאוולי לנגד עיניהם: המטרה- מקדשת את האמצעים.

תהליך ההרס העצמי המתקיים בימים אלה במחוזותינו, מזכיר ימים נשכחים אך דומים להפליא בשנאת האחים התהומית, שגררה את העם אז, לפני 3300 שנה למלחמות בין השבטים, לרציחות ומיגור אחיהם, כמו השמדת שבט שלם, שבט בנימין בין היתר. מתוך חוסר האחדות והשנאה, היו אז בני ישראל לטרף קל בידי העמונים ואחרים, שחיו רק על ביזת האיכרים העמלים ויבוליהם ומיקניהם. עד שקמו גיבורים כמו גדעון, שהפך לשופט, אך גם זה לא הביא את האיחוד הסופי בין כל שבטי ישראל. רק המלכתו של שאול יצקה את הממלכתיות, שהמשיכה עם דוד, אך שוב התפוררה וחילקה את העם בימי רחבעם לשתי ממלכות: ישראל ויהודה.

מנין השנאה המחרידה המתגלה בימים אלה מצד החלק הקרוי "השמאל" אל הצד הלאומי של העם, המכונה "הימין"? כל עוונם של "הימנים" הוא בתחושת הלאום היהודי החזקה המפעמת בתוכם, והרצון להמשיך את מורשת אבותינו תוך קיום בארץ שאלוהים הבטיח ויעד לנו. אולי אם נגרד בעורם של השמאלנים הפונדמנטליסטים, שגורל עמם אינו נוגע לקצה הזרת שלהם, והיו מסתפקים ב"מדינת ת"א" - ואם נתעמק ברקע הפסיכולוגי לתופעה, נמצא שהוא מצביע על הערצת הבולשביזם והשימוש בשיטותיו נוסח סטאלין, כמנוע המזין את דרכם ופעולותיהם. כי אחרת, איך ניתן להסביר את ההלשנות המתמשכות של אלה, המוזנים מכספים שמקורם בארגונים ממדינות ערב או האוהדות להן; אלה, מטיסים דרך קבע מסוקים, כדי שיגלו כל חלקת אדמה שאינה מסומנת כשטח c, אותה מעבדים חקלאים יהודים. כתוצאה מהלשנות אלה לגורמים האירופאים שכה כלים לכלותינו, הם גורמים לחרמות על תוצרת ישראל וייבוש מפעלים בשומרון בהם מתפרנסים גם ערביי הרשות, ובכך סותמים את מקור הפרנסה ליהודים וערבים כאחד.

אין להם שום דבר קדוש לפונדמנטליסטים השמאלנים. אך לא אלמן ישראל, לאט-לאט, מתוספים עוד ועוד אנשי רוח וכאלה שהשכל לא אבד להם, ומתחילים לשנות את הניגון שלהם. הם מודים, כמו נחמן שי היום בתקשורת, שאין סיכוי שיקרה שלום בין ישראל לרשות הפלשתינית בדורנו, אך הוא מקווה שיום יבוא ויהיה מעין הסדר. נו, אשרי המאמין שזה יקרה בימינו.

כדאי וראוי למי שנפשו יקרה לו, וגורל עמו אינו זר ומיותר עבורו - שיפקחו את עיניהם, יקראו את האמנה הפלשתינית, את הצהרות המנהיגים ברשות וגם במדינת עזה, ואולי יבינו את המציאות נכוחה. וככל שירבו את דברי הבלע וההשמצות על אחיהם - כך ימריצו ויעודדו יותר את מעשי הרצח והפיגועים שאינם פוסקים ולו ליום אחד. ושאמצעי התקשורת יחדלו לבחוש בעיסת הפוליטיה הכה מזוהמת ברגע זה, ויניחו לעם להחליט בשקט ובעצמו, בלי ההטפות המכתיבות של כל "המבינים" בטלוויזיה, שכל כוונתם לקבוע את עתיד העם תוך כדי עבודה בעיניים על העם, וכתישתו באימרות החוכמה הנשגבות שלהם, וה"ניתוחים" המפולפלים והכמו-מבוססים עלאק.

כי אם לא יתעשתו החוכמולוגים-בשם עצמם, וככל שהרפש ימשיך לזרום מפיהם, כך יתעצם כוח רצונם של הערבים המתמרדים כנגד מדינת ישראל, בתוכה הם חיים, ועלול להפוך כהרף עין למלחמה של ממש, בבית, בתוכינו. בלי עורף. די לשאננות ולאגואיזם .