הממלכה ההאשמית של ירדן ופלשתין ​

ממשלת ירדן הודיעה שתגיש השבוע לאו"ם את הצעותיה לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני. סביר להניח שלא נראה פה כל מעוף, אלא לעיסה מחודשת של הצעות ענתיקות שאינן מקובלות על ישראל וגם לא על אבו-מאזן. ההצעה היחידה אולי, שניתן יהיה לבחון אותה ברצינות לפתרון הבעיה, קשורה להשתלטות ירדנית (בהסכמה ישראלית), על שטחי יהודה ושומרון, (בברכתם של מצרים וסעודיה) והקמת פדרציה ירדנית-פלשתנית שתקרא אולי: "הממלכה האשמית של ירדן ופלשתין".

לפני שנדון בפרטים של הצעה מסוג זה עלינו להבין להלן את העובדות הבסיסיות שבשטח:

1. בוועידת סן-רמו, (1923), חבר הלאומים אישר פה אחד, את מתן כל השטח הנקרא "פלשתיין" משני עברי הירדן להקמת מדינה יהודית.

2, מספר שנים לאחר מכן, הבריטים פנו לתקן טעות פוליטית שלהם, ולאחר דיון עם ההנהלה הציונית, הוסכם להעביר את כל השטח שממזרח לירדן לשליטת הערבים, להקמת מדינה משלהם.

3. הוקמה ממלכת ירדן ולפיכך לפי החוק הבינלאומי הקיים, כל השטח ממערב לירדן, שייך ליהודים.

4. בשנת 1948 פלש הצבא הירדני ליהודה ושומרון כדי להילחם בהקמת המדינה היהודית. נכבשו שטחים שהכילו ברובם המכריע תושבים ערבים, ועם חתימת הסכם שביתת הנשק, הירדנים סיפחו למדינת ירדן את כל השטחים שכבשו (בסיפוח הזה הכירו רק אנגליה ופקיסטן...).

5. במלחמת יוני 1967, גורשו הצבא והממשל הירדני משטחי יהודה ושומרון, ומאז הוצעו אין ספור הצעות לפתרון דמוגרפי וכיאוגרפי של השטחים ששוחררו. במשך השנים התבהרו 3 נקודות עיקריות לגבי עתיד יהודה ושומרון:

א. לגבי מדינת ישראל, מבחינה ביטחונית, גאוגרפית, פוליטית וכלכלית אין מקום להקים מדינה פלשתינית עצמאית ביו"ש.

ב. גם הפלשתינים אינם רואים הקמת מדינה פלשתינית בתחום הצר של יהודה ושומרון ושואפים לשליטה על כל ארץ ישראל.

ג. ירדן חושבת שמדינה פלשתינית עצמאית לצידה תהווה איום על שלטון המלך ולפיכך עומדים על כך שצבא ישראלי ישאר לאורך הגבול עם ירדן בכל הסכם שהוא (דבר שהפלשתינים מתנגדים לו ביותר).

ד. הרוב (80%) של אוכלוסיית ירדן מורכב מפלשתינים.

במשך השנים היו בישראל דיונים רבים עם ירדן על העברת השליטה ביהודה ושומרון, והירדנים אף הקימו את חטיבת אל-באדר (המורכבת מפלשתינים ירדנים) כדי להשתלט על השטח ביום פקודה. אבל, היה ברור שירדן לא תפעל ללא אישור של הליגה הערבית, אלא שהאינטרס הברור של הליגה הערבית היה להשאיר את הסכסוך הישראלי-פלשתיני כ"פצע פתוח"... ללא פתרון ואיום קבוע על ישראל.

כיום מתפתח שינוי מהותי במבנה הליגה הערבית ובסדר העדיפות של המדינות העיקריות (סעודיה ומצרים) כאשר סוריה ועירק מנוטרלות בגלל מלחמות רצחניות, ועל כולן מאיים דאעש! יהיה זה לפיכך נבון מצד שליטי ירדן וישראל לפנות ולדון על פתרון אפשרי ליו"ש (בחסות סעודיה ומצרים), כאשר ישראל תבטיח שיתוף פעולה מלא במלחמה בטרור בכלל, ובחמאס בפרט, ואפילו הסכם הגנה אזורי.

אין ספק שהפתרון הירדני ליו"ש הינה האפשרות הממשית והמעשית היחידה להנמיך את להבות הסכסוך ולהתקדם לקראת מצב של אי-מלחמה בחלק זה של המזרח התיכון. הכול תלוי באומץ של המלך הירדני, בתבונה של שליטי סעודיה ומצרים ובנחישות של ממשלת ישראל לפנות ולסיים את הסכסוך מבלי לדבר עם שונאינו הפלשתינים שאין להם מנהיג מוסכם ואינם מוכנים לקבל כל פתרון למעט חיסול מדינת ישראל.