עורכי הדין מציגים בעליון: טיעון מגונה

עוה"ד נס בן-נתן ושני מורן מצטרפים לקבוצה הלא-מכובדת של עורכי דין, שלמקרא החלטות בית המשפט העליון אתה תמה, האם הם ניסו "לעבוד" על בית המשפט, או שמא חשבו שהשופטים לא יקראו לעומק את החומר המוגש להם.

בן-נתן ומורן מייצגים נאשם בלא פחות מ-29 אישומים, ובהם שורה ארוכה של מעשי אינוס במירמה, מעשים מגונים ופגיעה בפרטיות. על-פי כתב האישום, האיש עסק ברפואה משלימה, הורה למטופלותיו להתפשט חלקית או לחלוטין (תוך שהוא מצלם אותן בסתר) והחדיר את ידו לאיבריהן המוצנעים בטענה שמדובר בחלק מן הטיפול.

השופטת דבורה עטר הורתה על מעצרו של האיש עד תום ההליכים, ובן-נתן ומורן ערערו בשמו לבית המשפט העליון. בין היתר טענו השניים, כי בית המשפט המחוזי מרכז התעלם מעדויותיהם של אילן הורוביץ ודב לוין, שלימדו את הנאשם את תחום הרפואה האלטרנטיבית, ולפיהן מעשיו אכן מהווים חלק מן הטיפול.

אלא שהשופטת אסתר חיות - אולי להפתעתם של בן-נתן ומורן - קראה את עדויותיהם של הורוביץ ולוין, ומצאה שהם ממש לא אמרו את מה שייחסו להם שני הסניגורים. הורוביץ אמר רק שישנה נקודת דיקור באזור איבר המין הנשי, אך הדגיש שלא נהוג לטפל בה והוא מעולם לא תרגל זאת עם תלמידיו. ואילו לוין דחה את כל דבריו של הנאשם והצהיר שהטיפול אותו הוא מלמד, אינו כולל בצורה כלשהי ביצוע של מעשים מיניים.

בשולי הדברים מציינת חיות (יום א', 7.12.14), כי חלק ממעשיו של הנאשם כלל לא ניתנים להסבר כ"טיפול רפואי", ומזכירה שבין קורבנותיו היו קטינות. סוף דבר: הוא נותר במעצר עד תום ההליכים, למרות טענות הסרק של סניגוריו. את המדינה ייצגו עוה"ד חיים שווייצר ועינת לב-ארי.