אפשר להגיד הרבה דברים על פרשת ישראל ביתנו, ומן הסתם לא כל הפרטים כבר גלויים וברורים. נכון ל-48 שעות אחרי פתיחת החקירה הגלויה, דומה שהפרט המקומם והחמור ביותר הוא מקור השוחד הנטען: כספי המדינה.

על-פי החשדות שהועלו בידי המשטרה בבית המשפט (ועד כה התגלה טפח וכוסו טפחיים), השיטה הייתה זו: פאינה קירשנבאום, ואולי גם אחרים, העבירו תקציבים לגורמים שונים, ובתמורה קיבלו שוחד שנגזר מתוך אותם תקציבים. אותה "עמלה" הייתה כמובן שוחד, תמורת העברת אותם תקציבים. כלומר: לטענת המשטרה, השוחד ניתן מתוך כספי המדינה, דהיינו הוא היה על חשבוננו.

צריך לומר, שקירשנבאום וחבריה - אם זה מה שעשו - לא בהכרח המציאו את השיטה. אחד מסעיפי האישום נגד אריה דרעי היה, שהוא סייע להעביר מאות אלפי שקלים ממשרד הדתות ומעיריית ירושלים לעמותת "המרכז לשיקום אסירים משוחררים ירושלים", והוא עצמו קיבל שוחד מתוך אותם כספים. דרעי הורשע בפרשה זו, כך שכנראה זכויות היוצרים על שוחד-עז-מצח זה שייכות לו.

עם זאת, ככל שזכרוני מגיע - בשני העשורים שחלפו מאז פרשת דרעי, לא נתקלנו שוב בחשדות לפיהם שוחד שולם מתוך כספי המדינה, ודאי לא בהיקפים גדולים כמו הפעם ובגוף חשוב כמו משרד הפנים. חוץ מזה, אני לא בטוח שקירשנבאום וחבריה זכרו את הפרט הזה מפרשת דרעי, כך שלא נגרע מהיצירתיות שלהם.

מעבר לחוצפה העצומה שגלומה במתן שוחד על חשבון המדינה, המעשים הללו - והכל בהנחה שהם יוכחו - חייבים לעורר שאלות קשות מאוד על מערכת הבקרות במשרד הפנים בפרט ובמשרדי הממשלה בכלל (כי קשה להניח שהפרצות קיימות רק במשרד היחיד בו מישהו ניסה לנצל אותן). היכן יחידת החשבות? היכן חשב המשרד, איש משרד האוצר, האמור לאשר כל הוצאה? היכן הצורך בשתי חתימות כדי לאשר כל הוצאה?

אם אין יושרה, וכנראה שאין; אם אין הרתעה, וכנראה שאין; אם אין חשש מעונש, וכנראה שאין - אזי חייבים להיות שומרי סף חזקים, משמעותיים ופעילים. שהרי אם מקבלי התקציבים היו זכאים להם בצורה שגרתית, הם לא היו צריכים לשלם שוחד כדי לקבל אותם. לכן, חזקה שמדובר בהעברת תקציבים בלתי תקינה ליעדים בלתי ראויים. ומכאן השאלה: כיצד ניתן היה להעביר בצורה כזאת מיליונים במשך שנים?

מעבר לסוגיה הפלילית החמורה כשלעצמה, חובה לתת את הדעת לסוגיות הניהול והבקרה, שכאמור יש מקום להניח שהן סוגיות רוחב שאינן נעצרות במשרד הפנים. את הנושא הזה ראוי שיבדוק מבקר המדינה, וכדאי שהדברים ייעשו כבר עכשיו, לפני שהאחראים למחדלים יתחילו לטשטש את עקבותיהם. מעבר להענשת האשמים, אם יש כאלו, דבר שיקרה בעוד כמה שנים - צריך לסתום כבר עתה את הפרצות ולמנוע את המקרים הבאים.