גם האח הגדול צריך גבולות

הסגירה של סטטוסים מצייצים היא חדשות רעות, גם אם היא זמנית. לא רק לאבי לן, מנהל הדף, אלא לרשת הישראלית בכלל. נכון, הוא הפר את הכללים של פייסבוק ועשה מעשה חסר שקיפות שלטעמי לא ייעשה, אבל היה על הרשת החברתית לנהוג אחרת.

סטטוסים מצייצים (שבינתיים חזר לאוויר) הוא אחד מעמודי הפייסבוק הישראלים הפופולריים ביותר. עם יותר מ-700 אלף לייקים ו-3-2 מיליון חשיפות ביום, לפני הסגירה, הוא עורר הד רב וכמה וכמה מהפוסטים שפורסמו בו כבר הגיעו לראש הכותרות. לן ניצל את הפופולריות של הדף שהוא מנהל וביקש לעשות מזה כסף. לכאורה, לגיטימי. אלא שהוא בחר לעשות זאת על-ידי מכירת פוסטים וסרטונים שיווקיים, תוך שהוא עובר על תנאי השימוש של פייסבוק ומבלי שהוא מיידע את המשתמשים שהפוסט הספציפי אותו הם קוראים הוא פוסט שיווקי.

זה לא סוד שאינטרסים, בהם של חברות שרוצות למכור את מרכולתן, שוטפים את עולם התקשורת. רבות מהכתבות שמפורסמות מגיעות ממשרדי יחסי ציבור ומגורמים אחרים בעלי עניין. זה גם לא סוד שבאמצעי תקשורת שונים מתפרסמים תכנים שיווקיים. אלא שבדרך כלל, הם מפורסמים תחת "תוכן שיווקי", "מדור פרסומי" או כותרת אחרת. יש מקומות, כמו אצלנו, בהם התוכן השיווקי אף מופרד מזה המערכתי, בין אם זה בצבע הרקע, באלמנטים תוכניים או אחרים.

לן לא עשה את זה. הוא אומנם כתב בתנאי השימוש בעמוד כי יש בו תוכן מסחרי, אולם לא הצמיד כיתוב "תוכן שיווקי" לפוסטים או לסרטונים הרלוונטיים, ולא בידל אותם משאר התוכן. כך שגולש שהקליק על העמוד יכול היה להיתקל בתוכן שנחזה לתמים, אבל בפועל הוא מסחרי לכל דבר - מעשה חמור בעיניי.

פייסבוק לא סגרה את העמוד "לשם שמיים", כדי למנוע מהמשתמשים תוכן שיווקי במסווה של תוכן מסחרי. היא סגרה אותו - בשלב הזה סגירת אזהרה - מאחר שהוא לא השתמש בפלטפורמת הפרסום שלה. כלומר, היא לא ראתה מזה כסף. לן מצא דרך אלטרנטיבית לגרוף רווחים, מבלי לשתף בהם את מארק צוקרברג והחברים מפאלו אלטו.

אלא שגם פייסבוק עשתה כאן, בעיניי, מעשה שלא ייעשה. נכון, פייסבוק היא חברה מסחרית וכמו כל חברה אחרת, היא רוצה להרוויח - רצון לגיטימי לחלוטין. כמו כל אתר אחר, לגיטימי שתדרוש שהמשתמשים בה יפעלו לפי תנאי שימוש ומי שחורג מהם - ייענש.

אבל סטטוסים מצייצים הוא לא משתמש רגיל, אלא אמצעי תקשורת. רבים מהתכנים שם הם אומנם סרטונים מעניינים, מצחיקים או וידאו-אים של חתולים חמודים, אבל יש שם גם התייחסויות אקטואליות, ענייני צרכנות, עוולות שקרו לאנשים ועוד דברים שמקבלים ביטוי גם בכלי תקשורת אחרים. יתרה מזאת, עבור חלק מאותם יותר מ-700 אלף הגולשים שעשו לו לייק, סטטוסים מצייצים הוא האמצעי העיקרי שבאמצעותו הם צורכים חדשות, קוראים מידע על מה שקורה. את מה שאחרים עושים באמצעות התקשורת הממוסדת - טלוויזיה, רדיו, עיתון או כל פורטל חדשות שהוא - הם עושים באמצעות העמוד של אבי לן.

סגירת אמצעי תקשורת היא דבר שיש לעשות רק אם מתמלאים תנאים מאוד מיוחדים ומרחיקי לכת. יש לכך משמעויות רבות, בעיקר בהיבטים של חופש הביטוי, גם אם הסגירה לא הייתה כדי לסתום לסטטוסים מצייצים את הפה. מצד שני, העמוד הפר את תנאי השימוש וזכותה של פייסבוק, כאמור, לדאוג לכך שהם יתקיימו. לכן, טוב הייתה החברה עושה לו הייתה מזהירה את לן ונותנת לו פרק זמן קצר וקצוב להפסיק את ההפרה, ולא ישר סוגרת את השאלטר. פייסבוק היא אומנם "אח גדול", אבל גם אח גדול צריך לשים לעצמו גבולות.