בנט וחסרי "ערכים" יהודיים על הדרך

לאט-לאט אבל בצעד עקבי ובוטח מתקדם נפתלי בנט, לקראת מה שנראה כהשגת מטרתו הפוליטית והיא - אי-יכולת להרכיב ממשלה בלעדי מפלגת "הבית היהודי", אלא אם כן יטרוף השמאל הקלפים ויזכה ברוב קולות, באופן שיאפשר להשאיר מפלגות הימין, באופוזיציה. נכון למועד כתיבת הדברים, נראה, כי יתרחש דווקא היפוכם של דברים.

מיום ליום, מגיב הציבור הישראלי בפרץ של לאומנות קיצונית ושנאה עזה, לערבים, בכלל ולמיעוט הערבי החי בישראל, בפרט. התנהגותו של הציבור הישראלי, מצביעה דווקא על נטייה חזקה לכיוון הימין ועל כך, כי מחנה הימין יצבור קולות וכוחו בכנסת יגדל, בהרבה, ביחס למספר המנדטים שהיה למחנה זה, בקרב מניין חברי הכנסת, שהשתייכו, בכנסת היוצאת, למחנה הימין.

על-רקע זה, מובן גם, מדוע מנסה בנט להציג מפלגתו כמפלגה שאינה מפלגה דתית, אלא כמפלגה חילונית, המבוססת ובנויה על ערכים יהודיים, כאשר בשמם של "ערכים" יהודיים אלה, הוציא הוא אל מחוץ למחנה, ציבור שלם של הומואים ולסביות, תוך שהוא מציין, שהוא אינו מוכן להכיר בנישואים חד-מיניים, בישראל. רחבנו דברים, בעניין זה, ברשימותינו הקודמות, בשבוע החולף ואין בדעתנו לשוב ולדוש, בעניין זה. עם זאת, קיים הבדל תהומי, בין גישה שאינה מוכנה להכיר בנישואים חד-מיניים, בנימוק לפיו הבית היהודי מאמינה בעיקרון חשיבות המשפחה המסורתית ואינה מוכנה לפגוע במוסד מרכזי זה, לבין התעלמות מוחלטת של מנהיג מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט, מכך שאחד מחברי הכנסת ברשימת הבית היהודי לכנסת, הינו - לכאורה - הומופוב.

כוונת הדברים הינה לעובדה, כי פתע פתאום התברר, כי עו"ד בצלאל סמוטריץ' - שהינו מועמד מס' 9 ברשימת חברי הכנסת של הבית היהודי, לקראת הבחירות לכנסת ה-20 מצטייר, לכאורה, כהומופוב בולט. בשנת 2006, ארגן עו"ד בצלאל סמוטריץ', מצעד שכונה בשם "מצעד הבהמות", שכן סמוטריץ' רואיין לערוץ 7, ערב המצעד ואמר, כי מצעד הגאווה "חמוד יותר ממעשי בהמות" וכן הוסיף הוא ואמר, כי מדובר בקבוצה של סוטים, שעושה מעשה שהציבור הישראלית סולדת ממנו".

לא למותר להדגיש ולציין, כי מצעד זה נועד לבזות את קהילת הלסביות וההומואים בירושלים. ערב מצעד זה, רואיין עו"ד בצלאל סמוטריץ' לתקשורת ולעניין ההומואים והלסביות, צוטט הוא כאומר דברים, בנוסח זה: "מצעד הגאווה חמור יותר ממעשי בהמות. מדובר בקבוצה של סוטים". עו"ד בצלאל סמוטריץ', שנשאל על הדברים, לאחר שנבחר למקום בולט ברשימת חברי הכנסת של הבית היהודי, אמר לתקשורת, כי: "ארגנתי את זה כשהייתי צעיר וטיפש. כעת אני מתחרט על כך.

בכל הכבוד הראוי, אין מדובר עוד בהתעלמות בוטה, מציבור בוחרים נכבד - שקרוב לוודאי שחלק מהם יצביעו למפלגת הבית היהודי, בהיותם קרובים לדעותיו, הגם שהינם הומואים ולסביות, שמפלגה זו מנערת חוצנה מהם, בפומבי - אלא יש צורך דחוף, בקבלת התייחסותו של מנהיג הבית היהודי, נפתלי בנט, לנושא זה, מעבר לאמירה הכללית שהמפלגה דוגלת ב"ערכים" יהודיים וכי הכרה בנישואים חד-מיניים, הינה בניגוד לעקרונות היהדות.

נפתלי בנט, חייב היה לקום ולגנות - בפומבי ובשער בת רבים - אמירתו זו של בצלאל סמוטריץ', בגנות ההומואים, הגם שנאמרה היא לפני שנים הרבה, כדי שלא יווצר הרושם, כאילו דמם של ההומואים והלסביות, הותר לכל, בידי מפלגת הבית היהודי. כמי שנמנה על זרם החינוך הדתי, מתוכו צמחה ועלתה מפלגת הבית היהודי, גם אותי לימדו שהומואים ולסביות, הינם חיות אדם ואין להתייחס אליהם, כאל בני אדם שווי זכויות. לכל היותר, אפשר לראות בהם, אנשים חולים, שמחמת חוליים, אין יכולים הם להשתחרר מהתנהגותם ההומואית והלסבית, המופגנת על-ידם, ברבים.

עודי זוכר היטב ידידות שנקשרה ביני, על בסיס מקצועי גרידא, בין עורך-דין מבטיח, שנתקלתי בו במסגרת עבודתי השוטפת, כעורך-דין, שהיה "למרבה האסון" הומוסקסואל - ולא סתם הומוסקסואל, אלא הומוסקסואל שלא בוש בעובדת היותו הומוסקסואל והפגין אותה, ברבים, כל אימת שאחרים ניסו להחביא אותו "מתחת לשטיח". לימים, הפך אותו עורך-דין, לשופט, שגם אז לא הסתיר הוא התנהגותו והתנהלותו כהומוסקסואל מוצהר, מאז מונה הוא לשופט.

פגשתי, בשופט זה, באחד משיטותיי ב"סדום סיטי", הלוא היא תל אביב עירי והוא הציג לי בן זוגו, דאז, עורך-דין מוכר וידוע, שהיה פעיל במסגרת אחת מהעמותות הפועלות לשוויון ולמען מתן זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה (כן. כן כן. גם לערבים!). לחצתי - בחמימות - ידיו של בן זוג זה, תוך שציינתי - בהוקרה רבה - פעילותו הציבורית הברוכה של אותו בן זוג למען קידום זכויות יסוד, בישראל.

משנפרדתי משניים אלה, הבנתי כי בגרתי אל תוך חיי שלי ואל תוך מחויבותיי שלי ושוב אין לחינוך ה"ערכי", הדתי-לאומי, שניסו להנחיל לי, בילדותי ובנעוריי, כל השפעה על התנהגותי החברתית. פתאום הבנתי שהומואים ולסביות, אינם "חיות" ויש להם זכויות, ככל אדם אחר, בעולם ובישראל.

זו היא בעייתה האמיתית של תנועת הבית היהודי, המונהגת בידי נפתלי בנט, שאחריו משתרכים קבוצה של למעלה מ-10 חברי וחברות כנסת, שרובם אינם מוכרים לציבור הרחב ופעילותם הציבורית, אינה מפורסמת ברבים. אם את רפול ז"ל המנוח ו-7 חברי סיעת "צומת", מלבדו, כינתה התקשורת דאז בשם: "רפול ושבעת הגמדים", נעשה אנו שימוש בדרך חשיבה זו ונכנה את נפתלי בנט ושובל חברי הכנסת האנונימיים, הנשרך אחריו, בשם: "בנט ו-(כאן יבוא המספר המדויק של חברי הכנסת שייבחרו, מטעם מפלגת הבית היהודי) חיוורי הפנים", שכן איש אינו מכיר אותם ואלמלא הציב אותם נפתלי בנט ברשימתו, לא היו הם נבחרים לכנסת, כלל וכלל.

דווקא בשל העובדה שבנט מתבלט כמנהיג כריזמטי וכשליט, יחיד וכל יכול של תנועת הבית היהודי, הרי נדרשת אמירה נחרצת מפיו, לפיה הוא מכיר בזכותם של הומואים ולסביות, לחיות חייהם בישראל, דוגמת כל אזרח ואזרח שהוא. אמירה כללית, לפיה מפלגת הבית היהודי, לא תכיר בנישואים חד-מיניים, שכן הדבר מנוגד ל"ערכים" יהודיים, אינה מספקת, במצב דברים זה. בנט חייב להבהיר, כי ההומואים והלסביות בישראל, הינם ציבור שווי זכויות לשאר אזרחי המדינה ומן הראוי שהכרזה זו, תצא מפיו, מוקדם ככל האפשר. אי-אפשר לפסוח, לעולם, על שני הסעיפים ולהשאיר את ההתייחסות הערכית, החברתית והציבורית של מפלגת הבית היהודי, כעמומה, לחלוטין.