ישראל הרשמית לא הגיבה על הפעולה המוצלחת בסוריה. ביטאון ראש הממשלה,
ישראל היום, מהר לייחס לישראל את הפעולה ואף הכתיר את המבצע כהצלחה ישראלית. הוויכוח הפוליטי סביב הפעולה, במיוחד התבטאותו של אלוף במיל. גלנט, מספר 2 ברשימתו של כחלון, לפיה קיים חשד שמא הפעולה בוצעה ממניעים פוליטיים גרידא, בלתי סבירה בעליל. לפחות כך יש להאמין. הסיבות מאוד ברורות.
הכנתו של מבצע מסוג זה אינו דבר של מה בכך. יש צורך במערך שלם של מודיעין, הערכות צבאית, תרגולת, וכד'. לא ניתן לעשות זאת מהיום למחר, וודאי לא לפי התנודות של הסקרים. כמו בן, קשה להעלות על הדעת שצמרת צה"ל שאמורה לתכנן ולאשר את הפעולה, להביאה בפני שר הביטחון וראש הממשלה, ואולי הקבינט או פורום אחר, הייתה נגררת אחרי גחמות או ניסיון להשיג מטרות פוליטיות של ראש הממשלה ושר הביטחון.
כן, כך אני רוצה להאמין עד שיסתבר אחרת, אם בכלל. עם זאת, הפטפטת הבלתי פוסקת סביב הפעולה, רמיזות עבות עד כדי אישור ממש שישראל ביצעה את הפעולה, כל אלה מעמידים את ישראל בפני סכנות מיותרות. העושים שימוש בפעולה למטרות פוליטיות אינם בוחלים בשום אמצעי. סוכנויות התקשורת הזרות, לפחות אחת, יודעות לצטט בכיר ישראלי במערכת הביטחון אשר טען שישראל לא ידעה על הימצאותו של הגנרל האירני הבכיר בין אלה שהיו יעד לתקיפה.
אם מה שסוכנויות התקשורת טוענות היינו שבכיר ישראלי התבטא כך, הרי שהבכיר הזה אינו אלא אידיוט גמור. אסור שאדם כזה יישאר "בכיר". יש להעיף אותו ומיד כי הנזק שהוא עלול לגרום בגלל לשונו המשוחררת ושחצנותו, עצום. על האחראים במערכת הביטחון או מערכות אחרות האמורים לשמור על מידע רגיש לבחון היטב ולחפש אחת ה"בכיר".
הפטפטת המיותר מסוכנת ביותר. זו הפעם הראשונה שישראל פוגעת בגנרל אירני כה בכיר, סרדר אללה דאדי, מפקד בכיר במשמרות המהפכה. כל בר דעת מבין שפטפטת מיותרת, כולל סוג של התנצלות מצד ישראל על הפגיעה באותו הבכיר, היא הודאה בטעות. אירן הגיבה וטענה שתגובה בוא תבוא. אין לזלזל בכך. הסבירות שאירן תשלח טילים על ישראל נמוכה ביותר. זו מסקנה הגיונית מסך הניתוח של המצב כיום בו אירן מעורבת בזירות שונות, כולל סוריה, בה היא עושה כל מאמץ כדי לשמר את משטרו של אסד.
פתיחת חזית נגד ישראל עלולה להוביל מהר מן הצפוי לנפילתו של אסד אשר תיחשב על-ידי אירן לכישלון קולוסאלי. עם זאת, קשה לצפות ולהעריך מה באמת יחליטו מנהיגי אירן. פיגועים קשים ונוראים מחוץ לישראל דוגמת הפיגועים הנוראים בארגנטינה או בבורגס אשר בבולגריה, אינם פחות כואבים מאשר אלה אשר עלולים להתבצע בגבול ישראל. תסריט אימים כזה הוא בהחלט אפשרי.
גם חיזבאללה לא יישב בשקט. מה יהיה היקפה של התגובה, האם היא תבוא מיד או לאחר פרק זמן כזה או אחר, אין לדעת. מה שבטוח שככל שבישראל ידברו ללא סוף, יגלו סודות כמוסים שמקומם אינם בתקשורת, כך עלול להתעצם הרצון של אויבינו לפגוע בנו.
מאז המבצע המוצלח בסוריה מומחים למיניהם מתחרים ביניהם מי יעריך נכון יותר את העתיד ובכך הם מגישים ממש רשימת יעדים עבור אירן וחיזבאללה. זה לא יאמן. המרתון התקשורתי ונשואי פנים למיניהם, כולל פוליטיקאים ציניים, מנצלים את האירוע למטרות פוליטיות או אישיות. זה איוולת שיש להפסיקה ומיד אם באמת ביטחונם של אזרחי ישראל חשוב לדוברים את עצמם לדעת.
המלל הבלתי פוסק בכלי התקשורת המוזן על-ידי גורמים פוליטיים אינטרסנטיים המבקשים לגזור קופון ולשנות את השיח המתנהל עתה בישראל הוא ההוכחה שלפטפטת הזו על המבצע בהחלט מטרות פוליטיות. יש לזכור שבהיסטוריה פרצו מלחמות רבות רק בגלל רטוריקה מתלהמת. הצדדים לא רצו מלחמה אך הידרדרו אליה בגלל תחרות מטופשת של דיבורים על מלחמה. התוצאות היו טרגיות. האם אלה המלבים את השיח כעת יתנו את הדין אם חלילה יפלו קורבנות והמדינה תיקלע לעוד מלחמה? התשובה היא לא. אז תשתקו לעזאזל!