ביוני 2007 התראיין
אברהם בורג, מי שהיה יו"ר הכנסת ואחר כך יו"ר הסוכנות היהודית, אודות ספרו "לנצח את היטלר" (לשון סגי נהור), שבו הוא מנפץ את החלום היהודי-ציוני ומעלה על נס את אירופה המאוחדת. ובמיוחד את צרפת. הנה חלק מן
הראיון שערך עמו ארי שביט:
"שביט: אתה בעצם מכין כלי גלות.
בורג: אני חי אתם מיום שנולדתי. מה זה כשאני אומר בתפילה 'מפני חטאינו גלינו מארצנו'? בהיסטוריה היהודית הקיום הרוחני נצחי והקיום הפוליטי ארעי.
שביט: במובן הזה אתה מהותית בלתי ציוני. כיוון שהאנרגיה הנדרשת כדי להקים ולקיים את המקום הזה היא עצומה. ואתה אומר שאסור לתת על המקום הזה את הכל..
בורג: אין שלם ישראלי. יש שלם יהודי. הישראלי זה חצי יהודי. היהדות תמיד הכינה חלופות. הטעות האסטרטגית של הציונות הייתה בכך שביטלה חלופות. והיא בנתה פה יצירה שהנתחים הכי חשובים שלה הם אחיזת עיניים. אתה באמת חושב שתתקיים פה איזו ישות צפה חילונית-תל אביבית-פוסט קיבוצניקית? זה לא יהיה. לישראליות יש רק גוף. אין לה נפש. מקסימום שאריות נפש. אתה כבר מת רוחנית, ארי. יש לך רק גוף ישראלי. אם תמשיך ככה, אתה איננו..
שביט: הישראליות הרבה יותר עשירה, אברום. יש בה אנרגטיות ויש בה תסיסה וגיוון ופריון. אבל אתה ברחת מהישראליות. אתה ערקת מהישראליות. היית ישראלי. היית יותר ישראלי ממני. ואתה לא.
בורג: אני לא. אני חושב שהאין-ישראלי הוא לא חלופה לכל הקיום היהודי בן האלפיים שנה שאני מדבר עליו. לכן כתבתי את הספר. כי אני לא יכול לעזוב את העולם כשאני משקר לעצמי. אמרתי לך: אין קיום יהודי ללא נראטיב. אין דבר כזה. ופה בוודאי אין נראטיב. אבל מה שחמור עוד יותר הוא שאין כוחות שיצמיחו מבפנים את הנראטיב. לכן אני הולך לעולם וליהדות. כי היהודי הוא הפוסט מודרני הראשון. היהודי הוא הגלובליסט הראשון.
שביט: ואתה באמת גלובליסט עכשיו. אתה באמת הולך לעולם. אתה מוציא דרכון צרפתי ומצביע כאזרח צרפתי בבחירות לנשיאות צרפת.
בורג: כבר הצהרתי: אני אזרח העולם. זו היררכיית הזהויות שלי: אזרח העולם, אחר כך יהודי ורק אחר כך ישראלי. ואני חש אחריות כבדה לשלום העולם. וסרקוזי הוא בעיני איום על שלום העולם. לכן הלכתי להצביע נגדו.
שביט: אתה צרפתי?
בורג: במובנים רבים אני אירופי ומבחינתי ישראל היא חלק מאירופה.
שביט: אבל היא לא. עדיין לא. ואתה איש ציבור ישראלי המשתתף בבחירות לנשיאות צרפת כצרפתי. זה מעשה מרחיק לכת. מעשה יהודי טרום ציוני. מעשה שגם אנגלי או הולנדי לא היה עושה.
בורג: נכון. זה רק יהודי. אני מתקדם קדימה למצב היהודי.
שביט: ואתה ממליץ לכל ישראלי להוציא דרכון זר.
בורג: כל מי שיכול.
שביט: אבל בכך, גם בכך, אתה מפרק את הערבות ההדדית הישראלית. אתה משחק עם ריבוי הדרכונים וריבוי הזהויות שלך שחסום בפני רבים אחרים. אתה מפרק דבר מה מאוד יסודי.
בורג: אלה הפחדים שלך, ארי. אני מציע לך לא לפחד. זה מה שאני אומר בספר. אני מציע לנו להפסיק לפחד.",
שבע שנים חלפו והתברר שבורג צודק. אנחנו לא מפחדים, אבל הצרפתים, והיהודים הצרפתים - הם מפחדים מאוד. אנחנו "'צוק איתן". צרפת היא "שרלי הבדו". היהודים מתחבאים בפריז, בירתה המעטירה של המדינה המתוקנת ביותר בעולם, בתוך מקרר, והמשטרה הצרפתית נסה על נפשה מפני שני חמושי ג'יהאד לאחר שכבר הרגו 12 צרפתים. בצרפת יש "
אזורים רגישים" שאליהם המשטרה אינה נכנסת, מפחד הג'יהאד. ראש ממשלת צרפת
מנואל ואלס הוא
האיש העומד בפני הפרלמנט ומתחנן ליהודי צרפת שלא יעזבו שכן בלעדיהם צרפת אינה לה-פרנס. לישראל אין נרטיב, יש לה תנ"ך, ואילו לצרפת יש תהלוכה שבה מציבים את ראש ראשות הטרור והרצח, נשיא ממשלת החמאס, בשורה אחת עם קורבנות הג'יהאד - צרפת, ישראל ומאלי.
בורג היה לצרפתי, ואילו הישראלים רובם ככולם לא הלכו לחפש דרכון זר, ויהודים שיש להם דרכון זר הגיעו לישראל והלכו לשרת בצה"ל, ואפילו נפלו על הגנת העם והארץ. מי שהחל לפחד, ומי שהתחיל להפנים שאירופה המאוחדת מאמצת את הרב-תרבותיות כמסווה להכשרת האיסלאמו-נאציזם, הם היהודים, המושלמים, האירופים, הגלובליסטים, שדבקו בגולה לא כיוון שאין בה סכנות, אלא כיוון שהם יודעים כי בפאתי הים התיכון קיימת המדינה היהודית הציונית שיודעת כי על חרבה תחיה, והרבה יותר טוב מאשר על חסדיהם של הגויים. השבוע הם החלו לפחד באמת, למרות, ואולי בגלל, המשמר הרפובליקני שהוצב על המוסדות היהודיים ברחבי היבשת. מי מן החיילים הללו הוא איסלאמיסט? מי מן השומרים הוא ג'יהאדיסט? מתי יהיה הרצח של ירוק-על-כחול, כפי האמריקנים מכנים את הטלבנים שהתגייסו לצבא האפגני וירו במדריך האמריקני במטווח הרטוב הראשון שבו השתתפו? מי מאמין לנשיא צרפתי המדבר נגד הטרור, אך יוצא בהפגנתיות ובזלזול בעת שעמיתו, ראש מדינה דמוקרטית על-פי עקרונות הרפובליקה, אח שכול במלחמה נגד הטרור, מדבר בפני קורבנות הטרור?
אברום בורג יכול לשמור את הזהות האירופית שלו, את הדרכון הצרפתי שלו. לו יכולתי, הייתי מבטל את דרכונו הישראלי ומכריז עליו אישיות-בלתי-רצוייה, כמו כל מסית מצוי לשנאת יהודים. אבל לא. עדיף להתעלם מאלה העושים את הונם משנאת ישראל, ולהכין את הקליטה ההמונית של המפחדים לביתם החדש, בארצם של יהודה המכבי ודבורה הנביאה. לא כי כאן יוכלו להתחבא יותר טוב במקרר, אלא כי כאן יוכלו להילחם ביחד עם אחיהם בחיה האיסלאמו-נאצית, ואף לנצח.