המבקר שפירא, כלום לא יעזור לך

מבקר המדינה, בעודו שוקד על הדוח שאמור לדווח לציבור על הוצאות החזקתם של מעונות ראש הממשלה, הרשמי והפרטי, המשמש אף הוא לצרכים ממלכתיים, יודע בוודאי שאין לו, למעשה, כל נקודת-אחיזה לשם השוואת ההוצאות שהוצאו בקדנציה הנוכחית של בנימין נתניהו, או בארבע השנים שקדמו לה, לאלה שהוצאו בידי ראשי-ממשלה קודמים.

אף פעם לא נבדקו הוצאותיהם של אהוד אולמרט או של אריאל שרון, מי שכפה על הקופה הציבורית, בין השאר, את השמירה על חוות-הענק שלו. איש גם לא שאל מדוע אין הוא יכול להסתפק במעון הרשמי של ראשי הממשלה הנמצא בירושלים או מה הוא חשבון-המים בחווה.

מכאן, שעל השופט (בדימ.) יוסף שפירא יהיה להעריך, על-פי מיטב שיקול-דעתו, אם ההוצאות שהוצגו בפניו - שכולן, אגב, מעוגנות בהחלטות של ועדת הכספים - הן סבירות, מידתיות, או מגלות ראוותנות-לשמה.

אינני יודע כיצד ינהג השופט שפירא, אולם מתוך שאני מכיר אותו מזה שנים הרבה, כאיש ישר-דרך, ללא כל דופי, אין לי ספק שאמות-המידה שהוא ינהג על-פיהן תהיינה סבירות, מידתיות וראויות. ייתכן שהוא יפסוק שאסור ללקק גלידה מסוג מסוים במעון ראש-הממשלה על חשבון הקופה הציבורית או שההוצאות על איפור אשת ראש-הממשלה צריכות לחול על כיסה הפרטי, אם כי קשה לראותו פוסק כך, בהיעדר אמות-מידה להשוואה, אלא שלא זה העיקר.

במינימום - לערוף את ראשיהם

נוכח העובדה שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות, כל מה שיכתוב מבקר המדינה יעשה אותו מטרה לדברי קטרוג לא-פשוטים. במחנה השמאל לא יסתפקו, מן הסתם, בדוח שלא יהיו בו, למצער, המלצות לעריפת ראשיהם של בני הזוג נתניהו.

ואני כבר רואה, בעיני רוחי, את פרשני מחנה השמאל, מורעלי-השנאה, משחיזים את עטיהם - ומתנפלים בחמת זעם על היועץ המשפטי לממשלה ועל מבקר המדינה; משל היו אלה יכולים לייצר עובדות יש-מאין ולהוליך את ראש הממשלה אחר כבוד אל עמוד התלייה בכיכר העיר.

פרשנים אלה, רדופי הקנאה במחנה שידע להעמיד מטעמו מנהיג בעל שיעור קומה, לא ירפו. הם ימשיכו לנבור בפחי-האשמה שליד מעונות ראש הממשלה בתקווה למצוא שם איזה בדל של ראיה המעידה על שחיתות-ראוותנית, כביכול, כגון זאת שמצא לפני כשבוע אמיר אורן, הפרשן הצבאי של הארץ, שדיווח בקול מצהלות-שמחה שהוא גילה שבשנת 2011 הוצאו כעשרים אלף שקלים על ארוחת בוקר במעונו של ראש הממשלה בקיסריה.

רק לקראת סיום "הדיווח" מצאתי שבארוחה זאת השתתף גם שר ההגנה של ארצות הברית ביחד עם צוותו - ושמולו ישבו אנשי הצוות הישראלי.

אינני מאמין שכתב אמריקני או אנגלי או צרפתי היה יורד לשפל כזה. אולם במחוזותינו, כשהשנאה אל האחר היא כה תהומית, אין דבר שנפסל מראש בידי פרנסיו, או נושאי-דברו, של מחנה השמאל הרדיקלי, ואינני מתכוון לחזור עתה אל אותן שנים אפלות שבהן הוסגרו צעירי האצ"ל והלח"י לידי המשטרה הבריטית.

אז הנה אני מזהיר את ידידי, מבקר המדינה, יוסי שפירא, ככל שתשתדל להיות קורקטי ומנומס וענייני, מאומה לא יעזור לך; לא תוכל להימלט משבט ביקורתם הלא-הגונה בעליל של פרשנים מסוגו של אמיר אורן ודומיו.