בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אפל חויב להחזיר למדינה סכום עתק למרות שזוכה בצד הפלילי
דודי אפל חויב להחזיר למדינה 50 מיליון שקל, בעקבות פינוי מעברות בשנות ה-80. בהסכמת משרד השיכון, פנה אפל לדיירי המעברות והציע להם דירות חלופיות והעברת הזכויות בבתיהם לידיו. את התמורה מימן אפל ממענקי הפינוי שהעמידה המדינה ומהלוואות שנטל בשמם של הדיירים מבנק טפחות. בשל האינפלציה הדוהרת ששררה באותן שנים, קבע משרד השיכון מנגנון עידכון שאיפשר לדיירים לשמור על ערכן הריאלי של ההלוואות עד לקבלתן בפועל. המדינה טענה, כי אפל הוציא ממנה במירמה עשרות מיליוני שקלים בשנים 1985-1982, כאשר ביקש וקיבל עידכונים בשמותיהם של דיירים שבפועל כבר קיבלו את ההלוואות. אפל זוכה בפרשה זו, לאחר שבית המשפט קבע שלא נחצה בה הקו שבין הפלילי לאזרחי. בית המשפט העליון חייב אותו להחזיר למדינה את כל הכספים שקיבל.
|
תאריך:
|
26/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
26/07/2012
|
|
איתמר לוין
|
|
ארקדי גאידמק הואשם בהלבנת הון בנוגע לרכישת חברת הפוספטים ההולנדית טרמופוסט בשנת 2002. לטענת המדינה, מאחר שגאידמק חשש שבנק אמרו, שהחזיק 20% ממניות החברה, לא יסכים למכור לו אותה, הוא הפעיל את נחום גלמור כאיש קש מטעמו. את הכספים לביצוע העסקה - 50 מיליון דולר - העביר גאידמק דרך חברת פועלים נאמנות, שהוא היה הלקוח הגדול ביותר שלה, תוך שפועלים נאמנות מסייעת לו בהסתרת מקור הכסף. במסגרת הסדר טיעון, הודו
|
|
|
מיכאל צ'רנוי וגד זאבי מואשמים בפרשת בזק בכך שכאשר רכש זאבי 20% ממניות בזק מידי חברת כייבל אנד וויירלס הבריטית - הוא היה למעשה איש קש של צ'רנוי. לטענת המדינה, זאבי וצ'רנוי חששו ששר התקשורת לא יאשר את העסקה אם יידע שצ'רנוי עומד מאחוריה, ושהבנקים לא יעניקו לה מימון מאותה סיבה, ולכן יצרו את המצג הכוזב. השניים מכחישים את ההאשמות נגדם.
|
|
|
גידי בר-זכאי, שהיה סמנכ"ל רשות המיסים, הודה בפרשת רשות המיסים, כי ביקש מיורם קארשי - פעיל ליכוד בירושלים ואחיה של שולה זקן - לסייע בביטול צו להריסת ביתם במבשרת ציון של הורי רעייתו, יואב ואילנה שגיא, ואכן כך אירע. במקביל, ערך בר-זכאי בירורים בשני תיקים לבקשתו של קארשי. בשל כך הודה והורשע במעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור ונדון ל-75 ימי עבודות שירות.
|
|
|
יגאל סער היה היחיד מנאשמי פרשת רשות המיסים שלא חתם על עסקת טיעון. הוא הורשע במירמה והפרת אמונים, זוכה מקבלת שוחד ונדון לחמישה חודשי מאסר. בכתב האישום נטען, כי סער ביקש מיורם קארשי לסייע לו להתמנות לסמנכ"ל המינהל ברשות המיסים. מצא סירב, אך הסכים למנות את סער לנציג הרשות בארה"ב. לאחר מכן, טענה המדינה, ביקש ממנו קארשי לקדם את ענייניהם של עובדים נוספים, סער הסכים ואף מסר לקארשי רשימת שמות של עובדים ברשות שיסכימו לקבל שוחד.
|
|
|
קובי בן-גור, רואה חשבון ופעיל ליכוד בירושלים, הודה והורשע בן-גור הודה והורשע בשתי עבירות של מתן שוחד ובשידול למתן שוחד בפרשת רשות המיסים. השוחד ניתן למנהל רשות המיסים דאז, ג'קי מצא (למרות שמכתב האישום נגד מצא נמחק סעיף קבלת השוחד), ולמי שהייתה עובדת בכירה ברשות, אורנה בכר. ביהמ"ש המחוזי מרכז דן אותו לשישה חודשי עבודות שירות בשל מצבו הרפואי, אך לנוכח ראיות חדשות הורה ביהמ"ש העליון לדון שוב בנושא, ובן-גור נדון לשמונה חודשי מאסר בפועל.
|
|
|
|