שיחד ולא הועמד לדין

עודד טל, שהיה ממלא-מקום מנהל מחוז המרכז במינהל מקרקעי ישראל, נדון ל-4.5 שנות מאסר על קבלת שוחד מדודי אפל ואביגדור קלנר, וכן בעבירות של הפרת אמונים. בהרשעה נקבע, כי טל שינה חוזי מינהל הקשורים לחברת מגדל הזוהר שבשליטת אפל, בתמורה ל"סיוע" בקידום אשתו של טל, קרי: העסקתה בחברה של אפל. אפל נדון מאוחר יותר ל-3.5 שנות מאסר, גם על פרשה זו, ואילו קלנר לא הועמד לדין בגינה.

דודי אפל נדון ל-42 חודשי מאסר לאחר שהורשע בשלוש פרשות שוחד. בשני מקרים סייע לקמפיינים של מועמדים שרצו לראשות רשויות מקומיות בתמורה לקידום מטרותיו בתחום הנדל"ן. הוא שילם 1.4 מיליון שקל לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, ו-95 אלף שקלים לזמיר בן-ארי, לשעבר ראש מועצת גבעת שמואל. עוד הורשע אפל במתן שוחד למי שהיה ממלא-מקום מנהל מחוז מרכז במינהל מקרקעי שראל, עודד טל, תוך שהוא יוצר אצלו ציפיה כי יסייע בקידומו במינהל.

דודי אפל חויב להחזיר למדינה 50 מיליון שקל, בעקבות פינוי מעברות בשנות ה-80. בהסכמת משרד השיכון, פנה אפל לדיירי המעברות והציע להם דירות חלופיות והעברת הזכויות בבתיהם לידיו. את התמורה מימן אפל ממענקי הפינוי שהעמידה המדינה ומהלוואות שנטל בשמם של הדיירים מבנק טפחות. בשל האינפלציה הדוהרת ששררה באותן שנים, קבע משרד השיכון מנגנון עידכון שאיפשר לדיירים לשמור על ערכן הריאלי של ההלוואות עד לקבלתן בפועל. המדינה טענה, כי אפל הוציא ממנה במירמה עשרות מיליוני שקלים בשנים 1985-1982, כאשר ביקש וקיבל עידכונים בשמותיהם של דיירים שבפועל כבר קיבלו את ההלוואות. אפל זוכה בפרשה זו, לאחר שבית המשפט קבע שלא נחצה בה הקו שבין הפלילי לאזרחי. בית המשפט העליון חייב אותו להחזיר למדינה את כל הכספים שקיבל.

ארקדי גאידמק הואשם בהלבנת הון בנוגע לרכישת חברת הפוספטים ההולנדית טרמופוסט בשנת 2002. לטענת המדינה, מאחר שגאידמק חשש שבנק אמרו, שהחזיק 20% ממניות החברה, לא יסכים למכור לו אותה, הוא הפעיל את נחום גלמור כאיש קש מטעמו. את הכספים לביצוע העסקה - 50 מיליון דולר - העביר גאידמק דרך חברת פועלים נאמנות, שהוא היה הלקוח הגדול ביותר שלה, תוך שפועלים נאמנות מסייעת לו בהסתרת מקור הכסף. במסגרת הסדר טיעון, הודו

מיכאל צ'רנוי וגד זאבי מואשמים בפרשת בזק בכך שכאשר רכש זאבי 20% ממניות בזק מידי חברת כייבל אנד וויירלס הבריטית - הוא היה למעשה איש קש של צ'רנוי. לטענת המדינה, זאבי וצ'רנוי חששו ששר התקשורת לא יאשר את העסקה אם יידע שצ'רנוי עומד מאחוריה, ושהבנקים לא יעניקו לה מימון מאותה סיבה, ולכן יצרו את המצג הכוזב. השניים מכחישים את ההאשמות נגדם.