הניצחון הסופי של הציונות

בדרכו של הרצל נערמו קשיים ואכזבות חדשים לבקרים - אבל הוא לא נכנע להם. הרצל האמין בניצחון הסופי של הציונות; ניצחון שיושג בעזרת כוח-רצון אדיר, ודבקות חסרת-פשרות ביעד. והיעד הוא: להשיב את השליטה בגורלנו - לידינו. להשיב אותנו - אל נחלת אבותינו. זה היה מנהיג מפוכח, חד-הבנה, חד-הבחנה. הוא לא השלה את עצמו שהקמת מדינה יהודית עצמאית תשים קץ לתרעלת האנטישמיות. הוא כתב במפורש: "אויבי היהודים יהיו רבים, כאויבי כל עם ועם". אלא שהוא מיד הוסיף: "בשבתם על אדמתם לא ייתכן עוד, כי ישובו ויפוזרו אל כל קצוי ארץ".

בחסות כוח-מגן משלנו - שגם עליו הרצל כתב - כתב הרבה על הצבא היהודי. זה אחד הדברים שהוכיחו שהוא היה "לא שפוי" בעיני רבים מבני דורו. בחסות צבאנו ומגיני ארצנו אנו משיבים לצוררינו היום מכה אחת אפיים. מתקפת-הטרור הנוראה ב-7 באוקטובר הוכיחה זאת בגדול. לפני 21 חודשים ספגנו מכה קשה מאוד. האכזריות השטנית של אויבינו שברה כל נורמה אנושית. אבל בדיוק בנקודה הזאת התגלה החוסן הלאומי שלנו. הוא התגלה מתוך ידיעה ברורה נגד מי אנחנו נלחמים, ועל מה אנחנו נלחמים. מפקדינו וחיילינו, בידיעה הכפולה הזאת, הסתערו קדימה - למוטט את החמאס, להחזיר את כל חטופינו - כמשימה קדושה שאיננו מרפים ממנה. וכמובן, להבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. אנחנו משלמים מחירים כבדים במלחמת התקומה - ולצד זאת יש לנו הרבה-הרבה הישגים מזהירים שיתקיימו לדורות.

כשהרצל ביקר בארץ, בארץ-ישראל ב-1898 בין היתר, הוא הגיע למושבה רחובות. שם הוא ראה את בני המושבה, הפרשים הצעירים, רוכבים על סוסיהם בגו זקוף - עיניו נצצו מדמעות. אני יכול ביחד אתכם רק לשער, איך הוא היה מגיב היום למראה דור הניצחון, שהחיבור העז שלו לארץ מעורר השראה כבירה. ‘הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא’ - האריות שלנו, הלביאים והלביאות שלנו, צועדים יום-יום כחלוצים לפני המחנה. הם קשורים לשורשי עמנו. הם קשורים לזהותנו. הם קשורים למהותנו. הם נכונים למסור את נפשם למען חירותנו. הודות להם העם עומד, והבית עומד!

מכובדיי, מפעל-האדירים שכונן הרצל הוא פלא היסטורי בכל קנה-מידה. בזמנו של הרצל לא אנחנו היינו הצד החזק. אבל היום, עם מימוש חזונו, היוצרות התהפכו: ישראל היא מדינה מבוקשת, מדינה, שבימים האחרונים במיוחד, היא מחוזרת. יחד עם ידידנו, הנשיא טראמפ, נמנף את הישגינו בשדה-הקרב: נפעל להרחיב את ‘הסכמי אברהם’, ובעזרת השם נשיג עוד הסכמי שלום עם מדינות-ערב. שלום מתוך עוצמה! העוצמה שגילינו בשנה וחצי האחרונות.

ואני מוסיף: העוצמה של ישראל מתבטאת גם בתחומים אחרים, כמו חדשנות טכנולוגית. זה דבר שהרצל העריץ מאוד. הוא העריץ את תגליות המדע, את ההמצאות, את החדשנות בתקופתו. הוא כתב על כך באופן נרחב בספרו 'אלטנוילנד', תיאר מה יהיה כאן. והכל היה כך, כמעט הכל. לפני 40 שנה, לפני 50 שנה, לפני 60 שנה - זה כבר היה. אבל היום החידושים הללו התרחבו עשרת מונים. גם במישור הזה - בהתאם לחזונו של הרצל - אנחנו תמיד שואפים להימצא בחזית הקידמה העולמית: במדע וברפואה, באנרגיה, בחקלאות, בסייבר, בבינה המלאכותית.

בעקבות טבח 7 באוקטובר כתב המשורר, הרצל חקק, שקרובי משפחתו נרצחו בקיבוץ בארי:

"מן החרבן נבנה עם ומדחי
דמעות תקומה חדשה ישקו דור שנושם מן הבכי.
האמת, הארץ, לא נס לחה
אור ילחש בעלטה: להחיותה".

הרצל חקק נקרא כמובן על שמו של בנימין זאב הרצל. אחיו התאום - המשורר, בלפור חקק, - נושא את שמו של לורד בלפור מבריטניה, אבי ההצהרה על הקמת הבית הלאומי. כפי שהרצל חקק כותב - עם ישראל חי, ארץ-ישראל חיה, ודמות-הענקים של הרצל הראשון מוסיפה לחיות בתוכנו. בלשון הנביא חגי: "ורוחי עומדת בתוככם, אל תיראו".

יהי זכרו של הרצל נצור בלב עמנו לדורי דורות".