|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההבניה המגדרית של השיר "ירושלים של זהב"
|
השיר 'ירושלים של זהב' במקורו הוא שיר נשי ● בולטים בו הרוך, הערגה, החולמנות ● כיצד זה הפך השיר לסמל לאומני גברי של כיבוש ירושלים?
|
|
כיצד שיר נשי במהותו נוכס בידי גורמים לאומנים? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
השיר ירושלים של זהב, מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, נכתב בידי אישה (נעמי שמר), הושר במקורו על-ידי אישה (הזמרת שולי נתן) והוא נסב על אישה מטפורית (העיר ירושלים המואנשת כעין יפהפיה נרדמת). יתרה מזאת, "ירושלים של זהב" הוא כינוי לחפץ נוי נשי, תכשיט, כמותו נתן רבי עקיבא לרחל אשתו (מסכת כתובות). במקורו נכתב השיר עבור החלק הבלתי-תחרותי של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז (כלומר, החלק "הרך", "הנשי" של הפסטיבל). על אף העובדה שהדובר השירי הוא זכר, מבטאים שלושת בתיו הראשונים מקבץ של הוויות "נשיות" (בהבדל מפעולות פיזיות, "גבריות"): חלימה, דיבור, שירה, נגינה וסינסתזיות [עירוב חושים]. הלחן האִטי והאלגי משקף או מבטא שורה של הלכי רוח ומצבי נפש, שמבחינה סטריאוטיפית ניתן לסווג אף אותם כ"נשיים": רוך, חולמנות, ערגה וגעגוע.
מפתיע אם כן לגלות כי בזיכרון הקולקטיבי מקושר השיר "ירושלים של זהב" לזירות גבריות מובהקות: זהו שירם של הצנחנים בכותל, שיר על אודות אקט לחימה וכיבוש עיר, שיר של ניצחון במלחמה, זירת פעולה שאין גברי ממנה.
ההרצאה תעקוב אחר ההבניה המגדרית של השיר והעתקתו משדה השיח הנשי לזה הגברי. ייבחנו הנסיבות החברתיות וההיסטוריות וכן האופנים השונים שבהם מומשה הבניה זו ברמה הטקסטואלית, התרבותית והתקשורתית. לצורך כך ייבחנו השיח העיתונאי שנסב סביב השיר בשבועות שבין פסטיבל הזמר לבין פרוץ מלחמת ששת הימים; ביצועים שונים של השיר באתר האינטרנט Youtube והתייחסויות שונות לשיר בספרות נוער ומבוגרים לאורך השנים.
תרומתה של ההרצאה לכנס העוסק במגדר ושיח היא בהבנת האופנים המגוּונים שבהם משמשת האמנות בכלל והזמר בפרט כזירה לביסוס שיח פטריארכלי. יתרה מכך, הוא שופך אור על תופעה ייחודית של ניכוס פטריארכאלי של סמל לאומי.
|
|
- הרצוג, חנה (2008). "לקראת שחרור האישה – ראשיתו של הגל השני של הפמיניזם בישראל 1968- 1977". בתוך: העשור השלישי: תשכ"ח-תשל"ח. ירושלים: עידן, יד בן צבי.
- Deepwell, Katy (ed.) (1995). New Feminist Art Criticism. Manchester: Manchester University Press.
- Hall, Stuart (1981). “Notes on deconstructing ‘The Popular’". In: R. Samuel (ed.). People’s History and Socialist Theory. London: Routledge & Kegan Paul, pp. 227-240.
- Gavriely-Nuri, Dalia (2007). “The social construction of Jerusalem of Gold as an unofficial anthem”. Israel Studies 12 (2).
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ד"ר דליה גבריאלי נורי
|
|
ההבניה המגדרית של השיר "ירושלים של זהב"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נתוח מגדרי לשיר
|
3/02/09 11:35
|
|
|
|
2
|
|
צביקה מת"א
|
3/02/09 11:49
|
|
|
|
3
|
|
סמל לאומני גברי?
|
3/02/09 13:27
|
|
|
|
4
|
|
פנחס
|
3/02/09 14:39
|
|
|
|
פורום: אוניברסיטת בר-אילן
|
כתוב הודעה
|
|
|
ההרצאה תבחן ממצאי מחקר עכשווי שבדק כיצד מפרשות נשים ישראליות דימויי נשים ונשיות בפרסומות טלוויזיה. יעדו של המחקר הוא לתרום לסגירת פער הקיים בספרות המחקרית בין פרשנויות וטענות של חוקרים/ות בנוגע לדימויי מגדר בטקסטים הפרסומיים, אשר נחקר רבות, לבין אופן ההתקבלות של דימויים אלה בפועל בקרב הקהל הנשי, אשר נחקר בצורה מצומצמת בעולם בכלל ובישראל בפרט. המחקר בוצע בהשראת הגישה הפמיניסטית וגישות אתנוגרפיות ופרשניות והתבסס על ראיונות עומק אישיים עם 44 נשים המייצגות פרופילים שונים של נשים בחברה הישראלית העכשווית.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות השכלנו להנהיג בישראל מדיניות כלכלית מאוזנת; מדיניות כלכלית שאיננה סוגדת לקפיטליזם הדורסני ומתעלמת מהשכבות החלשות בחברה, דוגמת המדיניות נטולת החמלה שהנהיג בנימין נתניהו – מדיניות שנצרבה על גבם, ואם תרצו גם במזווה ובמקרר של אזרחים רבים בישראל.
|
|
|
|
|
פמיניזם הוא "האמונה שאין לקפח נשים בגלל מינן, שיש להכיר בכבודן האנושי [...] ושנשים זכאיות להזדמנויות לחיים מספקים על-פי בחירתן החופשית כפי שזכאים לכך הגברים" (מולר-אוקין, 1998). האידאולוגיה הרב-תרבותית שואפת לקדם יחסי כבוד ודיאלוג אמִתי בין הקבוצות התרבותיות השונות המרכיבות חברה (ריינגולד, 2007).
|
|
|
|
|
הרצאה זו מבקשת לבחון את מושג ה"קיפוח" (אבו-בקר, 2002, 2007), המשתקף בשירתן המתורגמת של נשים ערביות ישראליות. כתיבתן הוא ניסיון להציג תיאור גדוש, המנסה להבין את המשמעויות של תרבות באמצעות מיון של מובנים ושל משמעויות (גירץ, 1990). השפה במקרה דנן, זו המתורגמת, מעצבת ומייצגת את הנרטיב של כותבות דוגמת נדאא ח'ייר, פטאמה ד'יאב, סיאם דאוד ועוד. סוגיית התרגום מעלה קשיים אובייקטיביים בתהליך העבודה: חשיפה רק לחלק ממכלול הקורפוס של הכותבות, התבוננות בשירה שעברה את המסננת הפרשנית של המתרגם וההתבוננות בטקסט העברי, ולא על דרך השוואה לטקסט המקור.
|
|
|
|
|
תפיסת דמות האם ביצירתו של משורר מושפעת במודע או שלא במודע משני פרמטרים: נורמות התקופה שבה הוא פועל (גישה כללית), מחד-גיסא, ותפיסתו האישית-הפרטית את דמות האם (גישה ייחודית, המתבטאת גם בסגנון דבריו), מאידך-גיסא.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
