גם לקהילה ההומו-לסבית מגיע "להיות עם חופשי בארצנו"

אפתח בכמה מילים אישיות. אני חבר גאה בקהילה הגאה, הייתי פעיל בה במשך שנים רבות, כתבתי טור בבטאון הקהילה, צעדתי בכל מצעדי הגאווה, כולל באותו מצעד בירושלים, לפני ארבע שנים, כאשר אדם התפרץ בסכין וניסה לרצוח את המשתתפים, ראיתי אז את הפצועים שוכבים על הכביש הלוהט... אתמול ראיתי פצועים אחרים, בבית חולים איכילוב, גם הם קורבנות של שנאה עזה, משטמה עיוורת.

אינני יודע מה עבר בנפשו של הדוקר במצעד הגאווה בירושלים, ואינני יודע מה היה בלבו של היורה בבית האגודה בתל אביב - אינני יודע מי הוא ומאיזה רקע הוא בא ומה עינה את נפשו - האם היה חדור רגשות נקם, האם היה אכול שנאה עצמית, האם פעל בשליחות כלשהי - אני יודע רק דבר אחד: הם רצו לפגוע בכמה שיותר אנשים, באופן עיוור - לא קורבן ספציפי, לא אדם מסוים, אלא לפגוע, לחסל כמה שיותר אנשים רק משום שהשתייכו לקבוצה מסויימת. כי מי שנכנס לאותה דירת מרתף ידע בדיוק למה היא משמשת ומי האנשים שנמצאים בה.

זהו פשע שנאה.

ולכן אינני מפנה אצבע מאשימה אל איש, אני מפנה אצבע מאשימה אל השנאה.

לאורך כל ההיסטוריה, וגם ההיסטוריה שלנו, של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ניסו בכל פעם להצדיק פגיעה בקהילה מסויימת בגלל שהיא שונה, מתבדלת כביכול, אותה קהילה מתבדלת כביכול, שונה. נגד זה אנחנו מתקוממים כאן, נגד הרצון לפגוע בשונה ממך, נגד הגזענות והאיבה, ושנאת האחים.

זה הערך הבסיסי שעומד כאן למבחן! וזו המטרה האמיתית של פשע שנאה, כל פשע שנאה: להרוג את הסובלנות, לחסל את הכבוד ההדדי, לנתץ את הדמוקרטיה, ולהפוך את המקום הזה למקום רע ומר. כי האלימות היא כירסום יסוד הדמוקרטיה!

הדרך לעקור את הפחד הזה מהשורש, עוברת קודם כל במערכת החינוך - אני פונה אל ראש הממשלה ואל שר החינוך, להעניק את הכלים למערכת החינוך, על כל הזרמים שלה, להתמודדות עם הדעות הקדומות, לחנך לדמוקרטיה ולסובלנות, ולתת מענה לנוער במצוקה. לא ייתכן שיש טריטוריות חינוכיות שלמות במדינת ישראל בהן הנושא הזה הוא טאבו, הס מלהזכיר. צריך לשבור את קשר השתיקה, ולשים קץ לפחד.

ואנחנו נשים קץ לפחד הזה. אנחנו צריכים לעשות כאן הכל כדי שאף אחד במדינת ישראל לא יפחד לחיות את חייו על-פי אמונתו וערכיו ודרכו - ומי שיתנכל לחופש הזה, לחירות הכל-כך בסיסית הזו, מי שיבקש לפגוע במי ששונה ממנו - יוקע מקרבנו!

ויש תקווה, יש תקווה שהארוע הזה יגדע את האדישות הציבורית, יגדע את השתיקה. כי זו איננה דרכנו, וזו אינה דרכה של מדינת ישראל.

מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. ולכן, מכאן, כולנו, כל האנשים החופשיים, צריכים להתאחד ולעמוד איתן כדי לשמור על החופש שלנו, כדי שבאמת נוכל להיות "עם חופשי בארצנו - ארץ ציון ירושלים"!