היועץ המשפטי לממשלה ושלטון החוק

כשנעניתי לפניה להופיע בכנס זה, חשבתי לנצל הזדמנות זו למעין סיכום - הצגת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בהשלטת שלטון החוק דרך הניסיון האישי שלי בתפקיד.
במסגרת זו חשבתי להציג בפניכם - בתמציתיות - את תפיסת התפקיד והאג'נדה המקצועית שלי, בהיבטים השונים של התפקיד, וזאת תוך סקירה, במבחן המעשה, של המטרות והיעדים שהצבתי לעצמי בתחילת הדרך בתחומים השונים - ומה הושג, וכיצד הושג ומה עוד נותר להשלים.
תפיסתי את התפקיד והיעדים והאתגרים העומדים בפני המערכת, והדרכים לקידומם, הוגדרו ונוסחו על ידי, בכתב, ערב כניסתי לתפקיד, וזו הייתה "מפת הדרכים" לפיה פעלתי במשך תקופת כהונתי.
לעניין זה היה לי היתרון, שלא היה לרוב קודמיי בתפקיד, שהגעתי לתפקיד מתוך היכרות קרובה וממושכת עם המערכת בכלל ועם התפקיד של היועץ המשפטי בפרט, תוצר של עבודה של שנים רבות בשני מרכיביה העיקריים של המערכת - בפרקליטות ובייעוץ ובחקיקה, מהן כ-10 כמשנה ליועץ המשפטי. זה איפשר לראות את הדברים מקרוב ולגבש את דעותיי באשר ל-מה ואיך הדברים צריכים ולהיעשות, לטעמי.
תפיסת העולם המקצועית שלי הוצגה בפני גורמי המשרד וגורמים רלוונטיים אחרים עם כניסתי לתפקיד (ואף קודם לכן, לוע' הבחירה).
לפני יומיים, כשישבתי להכין את ההרצאה לכנס, הגעתי למסקנה, שלא ניתן ולא נכון להתעלם מהסוגיה המשמעותית ביותר, בהיבט של היועץ המשפטי לממשלה ושלטון החוק, העומדת כעת על סדר היום, והיא יוזמת שר המשפטים לפיצול התפקיד.
לכן החלטתי לשנות את נושא ההרצאה ולמקדה בסוגיית הפיצול, תוך התייחסות, חלקית ומוגבלת, להיבט אחד של הנושא המקורי: תפיסת התפקיד, היעדים וההישגים בתחום הפלילי.

בימים האחרונים הוסט הדיון הציבורי בסוגיה זו לפסים אישיים, לא עניניים, כמו האם ראוי שפרקליט המדינה יכתוב מכתב ביקורתי לשר המשפטים, תוך הסטת הדיון מהמהות - מהיוזמה לגופה ומהטענות והנימוקים נגד היוזמה.

אני מבקש לומר בבירור, שלא מקובלות עלי הביקורת נגד פרקליט המדינה והטענות מהסוג של "איך פקיד מבקר את השר הממונה עליו", ושזה דומה כביכול ל"אלוף שמבקר את שר הביטחון".
אלה אמירות שמצביעות על אי-הבנה של תפקיד פרקליט המדינה. פרקליט המדינה אינו כפוף מקצועית לשר, והוענקו לו סמכויות תביעה וייצוג בבית המשפט כדי להגן על אינטרס הציבור. וכאשר הוא סבור שעומדת להינקט יוזמה שתפגע קשות באינטרס הציבורי, מחובתו להתריע על כך. הוא עשה כן לאחר שהציג את עמדתו לשר בשיחות פנימיות.

כך עשיתי גם אני עוד לפני כחודשיים בכנס פומבי במכון לדמוקרטיה, בו הצגתי את הסתייגותי מהיוזמה לגופה, וכך בכוונתי לעשות גם היום - לעסוק בעיקר, ביוזמה לגופה ובסכנותיה.

• עם כניסתו לתפקידו באפריל השנה, השר נאמן העלה בפני כוונתו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אני השבתי, שאמנם שום מוסד או מבנה ארגוני אינו קדוש, וכל סוגיה ראויה לבחינה מעת לעת. אולם בעניין הנדון כבר נערכה בדיקה יסודית ע"י וע' שמגר, לפני כ-10 שנים, שהגיעה למסקנה נחרצת השוללת פיצול. הסוגיה נבחנה שוב ב-2003, בדיונים פנימיים במשרד המשפטים, ביוזמתי, וגם בבדיקה זו הגענו למסקנה שמהלך כזה יגרום נזקים רבים ואין לו הצדקה.

יחד עם זאת, אמרתי לשר אז, ואני שב ואומר היום, כי איני מתנגד לבחינה נוספת של הנושא, אך זאת ע"י ועדה מקצועית רצינית, בדומה לוע' שמגר, שתשמע את כל הנוגעים בדבר, תוך שקיפות ודיון ציבורי, ותגבש את המלצותיה. אמרתי לשר גם, שיש מספיק זמן לקיים הליך כזה עוד לפני המועד לבחירת יועץ חדש.

• השר דחה הצעה זו, והסתפק בהתייעצויות דיסקרטיות שקיים עם אישים שונים - כשאיש (מלבדו) אינו יודע עם מי הוא נפגש, מה הוא אומר לבני-שיחו ומה הוא שומע מהם.

הליך כזה של התייעצויות אינו יכול להיות הליך מספק, כאשר מדובר ביוזמה לשינוי מן היסוד של אחד ממוסדות החשובים והרגישים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית, ובמיוחד לאחר שהנושא נבחן כאמור ע"י וע' רמת דרג במיוחד, שמבקשים כעת לפעול בניגוד מוחלט להמלצותיה.

לאחר חודשים ארוכים של אי-בהירות לגבי תוכן ופרטי התוכנית, לפני מספר ימים הציג השר את תוכניתו לתקשורת. התוכנית שהוצגה היא כללית ביותר, ועוסקת כמעט כולה בדרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ושל התובע הכללי. אין בה כל התייחסות לשורה ארוכה מאוד של שאלות ומשמעויות.

• במהלך התקופה מאז אפריל ועד היום, תוכנית הפיצול פשטה ולבשה צורות שונות. עד לפני כ-3 שבועות דיבר השר על פיצול תפקיד היועץ בלבד, תוך שמירת הפרקליטות כגוף אחד, והעברת סמכויות ראש התביעה לפרקליט המדינה, בעוד היועץ המשפטי יופקד על מערך הייעוץ והחקיקה הממשלתי.

לפני כ-3 שבועות, היה פרסום בעיתון כי מדובר על משרה חדשה של "תובע כללי", מעל פרקליט המדינה, ללא שברור מה ההגיון המבני של שינוי זה.

חלף עוד שבוע, והתוכנית שינתה פניה לחלוטין. אין מדובר עוד רק בפיצול תפקיד היועץ אלא גם בפיצול הפרקליטות עצמה וקריעתה לשניים - לפרקליטות פלילית ולפרקליטות אזרחית-מינהלית. אך גם במודל זה בראש התביעה לא יעמוד, משום-מה, פרקליט המדינה אלא יכהן מעליו "תובע כללי".

לא ברור מה יהא תפקיד פרקליט המדינה במודל זה? ולא מדוע פרקליט המדינה לא ישמש כתובע הכללי? ומדוע יש צורך במשרה נוספת שתחייב הליך מינוי נוסף לבחירת תובע כללי?

בתחילה דובר על בעיה של ניגוד עניינים. "איך יכול היועץ המשפטי לשבת בבוקר בישיבת ממשלה עם השרים ואחה"צ להגיש נגדם כתב אישום? זה לא אנושי, זה קשה", נטען.

בהמשך, הדגש היה על בעיית "העומס הנורא" על היועץ המשפטי, שנאלץ לבלות כל יום עד 3 בלילה במשרד בגלל העיסוק בתיקים הפליליים, ולכן אין לו זמן לתת ייעוץ הולם לשרים ולהשגיח על עבודת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

ואילו כעת, הטענה היא שהבעיה היא בטיפול בפשיעה החמורה. לפי הטענה: "ליועץ אין זמן לטפל בפשיעה, כי הוא עסוק במתן ייעוץ לשרים, וצריך רמטכ"ל לטיפול בפשיעה במשרה מלאה".

ואני תוהה -

• כיצד מתיישב הנימוק של הצורך במאבק בפשיעה דווקא בתקופה בה המאבק בפשיעה המאורגנת ובמשפחות הפשע ובשחיתות הציבורית, אפקטיבי יותר מאי-פעם בעבר?

• וצריך גם לשאול - האם וכיצד דווקא פיצול תפקיד היועץ ופיצול הפרקליטות - מהלך שיהיה כרוך בהכרח בהחלשה ובשיתוק מערכתי לתקופה לא קצרה - יחזק דווקא את המאבק בפשיעה ובעבריינות לסוגיה, או שמא ההיפך הוא הנכון?

לא אתייחס כאן היום לכל הבעיות והטיעונים, מדוע במציאות הישראלית החיבור בין הייעוץ המשפטי לתביעה הוא קריטי, ומדוע הפיצול יחליש באופן מהותי - את מערך הייעוץ המשפטי ואת מערך האכיפה גם יחד - ויסיג אותנו שנים רבות לאחור במאבק בפשיעה ובמאבק על טוהר המידות ותקינות השלטון.
אני רוצה לנסות להתרכז הפעם בעיקר בניסיון לתאר בפניכם, בקצרה, את "היום שאחרי הפיצול": מה נקבל אחרי הפיצול - כיצד ייראו תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי, וכיצד ייראו מערכת אכיפת החוק והמאבק בפשיעה.

1. אין לי ספק שהתוצאה של פיצול התפקיד וגריעת סמכויות התביעה מהיועץ המשפטי תהיה לא רק החלשה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אלא גם פוליטיזציה של התפקיד.

גם בעבר היו ניסיונות למינוי אדם "מקורב", מישהו "בראש שלנו" כיועץ המשפטי לממשלה. המחסום העיקרי בפני תפיסה כזו הם סמכויות התביעה של היועץ. ברגע שסמכויות אלה יילקחו מהיועץ, תהיה דרישה פומבית למינוי יועץ כ"משרת אמון". לא יהיה כל מחסום ממימוש מהלך כזה.

תהיה גם דרישה לחזור למינוי היועץ ישירות ע"י הממשלה, בטענה שתפקידו הבלעדי הוא לשמש כיועצה של הממשלה. ואנו זוכרים ניסיון למהלך בכיוון כזה, לא מזמן, גם בלי הפיצול.

2. תהליך זה של פוליטיזציה של התפקיד, יוביל בהכרח לפיחות במעמד המשרה ולפיחות במעמד חוות-הדעת של היועץ, הן כלפי הממשלה והן כלפי בתי המשפט והן כלפי הציבור.
מתהליך זה תיפגע גם יכולת התיפקוד של הממשלה.

3. הפוליטיזציה וההחלשה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה תביא גם להחלשה, עד כדי קריסה, של כל מערך הייעוץ המשפטי הציבורי. שהוא "שומר סף" מרכזי של תקינות השלטון וטוהר המידות, וממילא גם לפגיעה בתיפקוד המשרדים.

חשוב לדעת, כי מרכיב מאוד משמעותי במאבק על טוהר המידות מתנהל בחדרי החדרים של מערכות השלטון, בעבודה האפורה והיומיומית של מערך הייעוץ המשפטי, ולא רק בתיקים הפליליים המתוקשרים - ואני בוודאי האחרון שאמעיט בחשיבותם.
אזכיר כי היועץ המשפטי ומערך הייעוץ המשפטי במשרדים, הם שומרי הסף במינויים, בתמיכות כספיות, במכרזים ועוד.

כללי

1. הפיצול יפגע מהותית באפקטיביות של מערכת האכיפה.
אם צריך להצביע על גורם מרכזי אחד העומד ביסוד ההצלחה של מערכת האכיפה בשנים האחרונות במאבק במשפחות הפשע ובפשיעה המאורגנת כמו גם בשחיתות השלטונית, הרי שהוא טמון בשינוי "תורת הלחימה", או "תורת ההפעלה" שהונהגה במערכת האכיפה בשנים האחרונות, כחלק מתפיסת התפקיד שלי.
השינוי המתבטא במעבר לפעילות משולבת: פעולה משותפת ומשולבת של כל רשויות האכיפה, והפעלה משולבת של כלים - פליליים, מינהליים, כלכליים ואזרחיים.
איחוד סמכויות האכיפה והייעוץ והחקיקה בידי היועץ המשפטי לממשלה הוא חיוני לצורך הפעלה משולבת של סמכויות התביעה והייעוץ מחד, ושיתוף הפעולה בין כל רשויות האכיפה מאידך. איחוד זה של סמכויות תחת גורם מרכזי אחד מאפשר טיפול הוליסטי ואפקטיבי בתופעות פשיעה כמו גם בתופעות של שחיתות שלטונית. פיצול תפקיד היועץ המשפטי והפרדה בין הפרקליטות הפלילית לפרקליטות האזרחית-כלכלית-מינהלית תפגע קשות בשיתוף הפעולה הנדרש בין התחומים ובין המערכות.
ללא פעילות משולבת כזו, כל התנופה במאבק במשפחות הפשע ובשחיתות הציבורית תיעצר, ונחזור לדשדש.

2. זה "שם המשחק" כיום, בכל התחומים - אינטגרציה של כוחות ומערכות, ולא פיצול.
אין זה רעיון חדש. החידוש הוא ביישומו במערכת האכיפה אצלנו, באיחור ניכר.

זו התפיסה המקובלת כיום בכל תחומי העשייה:

• גם בצה"ל עברו מזמן לתורה של הפעלת כוחות משולבת.

• כך גם בתחום הכלכלה - מגמה של מיזוגים, ולא פיצולים

• כך גם באירועי ה- 11 בספטמבר - המסקנה המרכזית של ועדת החקירה של הקונגרס הייתה, שהכשל המודיעיני נבע מהעדר אינטגרציה בעבודת גופי המודיעין השונים, ובהתאם לכך הוקם המש' לביטחון הפנים.

3. מהלך משולב בתחום של המאבק במשפחות הפשע כמו גם בתחום השחיתות השלטונית ותחומים נוספים, מחייב גורם מוביל, שיש לו אחריות כוללת ותמונה כוללת ושהוא מקובל על כל המערכות כגורם המוביל.

כיום המערכת מדברת בקול-אחד ופועלת באופן מתואם. ללא גורם מוביל, כל המערך יקרוס למאבקי כוח ואגו. ולכן פיצול תפקיד היועץ ופיצול הפרקליטות יוביל, בהסתברות גבוהה, ל"חריקות קשות" עד כדי שיתוק הפעילות המשולבת.

כדי שהדברים לא יוותרו ברמה מופשטת, אפרט קצת, על קצה המזלג ממש, את היישום של התפיסה המשולבת בשני תחומי העבריינות המרכזיים - המהווים איום אסטרטגי על החברה הישראלית - השחיתות השלטונית ומשפחות הפשע.

התפיסה שגיבשנו הייתה של יישום מהלך רב-שנתי של מאבק בשחיתות השלטונית, הכולל - גם טיפול יזום וממוקד במוקדי השחיתות הציבורית בחברה הישראלית, תוך גישה שאינה נרתעת מעימות עם כל מוקדי הכוח והשלטון, ותוך מסר ברור שאף נושא משרה אינו מעל החוק. תפיסה זו נשענה על 4 מרכיבים -

1. מאבק יזום, עקבי ושיטתי לאורך זמן של מאבק בשחיתות השלטונית - לשם השגת אפקט מצטבר ומשמעותי של הרתעה ומסר של "שינוי כללי המשחק";

2. זיהוי וטיפול בתופעות העיקריות ובמוקדי השחיתות המרכזיים בשלטון המרכזי והמקומי - טיפול בתחום הקשר המושחת והמשחית שבין נבחרים לחברי גוף בוחר; טיפול בתופעה המשחיתה של מינויים פוליטיים ומינוי מקורבים; טיפול בתופעה של עבירות מימון בחירות; טיפול בתופעות של שחיתות מערכתית (כגון: ברשות המיסים, במינהל מקרקעי ישראל); טיפול בתופעות של קבלת טובות הנאה אסורות; טיפול במוקדי שחיתות ברשויות מקומיות - במכרזי רשויות מקומיות, ועוד.

3. שיגור מסר ציבורי ברור שאין אנשים מעל החוק - הטיפול לא יוותר רק בשוליים של המערכת הציבורית, אלא גם בלב ההגמוניה השלטונית ובמוקדי הכוח של מערכות השלטון והחברה (נשיא המדינה, ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, רבנים ראשיים, שופטים, ראשי ערים ועוד);

4. הטיפול ייעשה מתוך שילוב של כלים ומערכות - שילוב של אכיפה פלילית נחושה עם הפעלת כלים משלימים לשם "ייבוש הביצה", למניעה ולסתימת פרצות - ע"י תיקונים בחקיקה, בנהלים ובהנחיות יועץ [דוגמה מובהקת: הטיפול במינויים הפוליטיים].
התוצאות ידועות-

• בתקופה זו יותר חקירות, יותר כתבי אישום ויותר הרשעות בתחום השחיתות הציבורית מאשר בכל תקופה אחרת בעבר [נפתחו קרוב ל-100 חקירות נגד אישי ציבור, כמחציתם בשלטון המקומי; הוגשו כ-30 כתבי אישום והושגו מעל 20 הרשעות ו- 0 זיכויים];

• נוצרה הרתעה - המאבק האינטנסיבי והנחוש, ריבוי החקירות, כתבי האישום, ובעיקר ההרשעות והעונשים שהוטלו, הובילו למציאות של הרתעה ממשית במסדרונות השלטון.

• מניעה - הפעלת כלים של הפקת לקחים, תיקון ליקויים וסגירת פרצות במנגנוני הפיקוח והבקרה במערכות הציבוריות לשם מניעת הישנותן של תופעות שחיתות באותן מערכות, על-ידי שימוש בכלים של הנחיות יועץ משפטי, "מסמכי תובנות", צוותי יישום לקחים, תיקוני נהלים וחקיקה ועוד. כל אלה השיגו אפקט שמעבר לטיפול הנקודתי באירוע כזה או אחר.

לתפיסה של הפעלה משולבת של כלים פליליים, אזרחיים ומינהליים יש אפוא תפקיד חשוב במהלך זה, במסגרתו הופעלו במשולב סמכויות חקירה ותביעה, לצד סמכויות בתחום הייעוץ והחקיקה. לדרך פעולה זו הייתה תרומה הן באפקטיביות של הטיפול בפרשות עצמן והן בהיבט של "טיפול מונע", וסתימת פרצות במערכות שאיפשרו את מעשי השחיתות.

הפעלה משולבת זו התאפשרה בגלל שהיועץ המשפטי לממשלה הוא ראש התביעה ובה בעת גם ראש מערך הייעוץ והחקיקה. פיצול התפקיד יקשה מאוד על אפשרות של פעילות משולבת.

והערה אחת נוספת: עלינו לשאול את עצמנו, האם תביעה מוחלשת בעקבות פיצול כפי שמוצע הייתה מסוגלת להתמודד לבדה עם גל השחיתות של השנים האחרונות? העיתוי בו עולה היוזמה לפיצול הוא מטריד.

החשיבות של הפעילות המשולבת קריטית עוד יותר בתחום המאבק בפשיעה המאורגנת ובמשפחות הפשע.

האמצעי המרכזי באסטרטגיה החדשה שגיבשנו למאבק אפקטיבי במשפחות הפשע ובפשיעה המאורגנת לסוגיה היה הגברת השת"פ ורתימת כל רשויות האכיפה לפעולה משולבת ומתואמת כאיש אחד, והפיכת האצבעות הנפרדות לאגרוף קמוץ אחד. זאת, לצד יצירת כלים חדשים - ארגוניים, טכנולוגיים ומשפטיים - להגברת האפקטיביות של המאבק במשפחות הפשע וארגוני הפשיעה.
לשם כך הוקם צוות-על למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, בראשות היועץ המשפטי לממשלה ובהשתתפות ראשי כל גופי האכיפה והקמת וועדה מתמדת המרכזת את נציגי כל מערכות האכיפה והמערכות התומכות. במסגרת זו קודמו כמה דברים חשובים, ובהם:

• הקמת חדר מודיעין משותף לרשויות האכיפה לשיתוף מידע בין הרשויות;

• תיאום תוכניות העבודה בין רשויות האכיפה, בעיקר הפרקליטות והמשטרה;

• הקמת כוחות משימה משותפים למשטרה-פרקליטות-רשות המיסים;

• רה-ארגון במשטרה ובפרקליטות שכלל הקמה והפעלת של מערכי תקיפה כלכלית של ארגוני הפשיעה [מינוי משנה לפ.מ לתקיפה כלכלית];

• הנהגת השימוש בכלי מאבק משלימים - כלכליים, אזרחיים ומינהליים - חילוט כספים ורכוש, סגירת עסקים והגבלת פעילות עיסקית ותביעות אזרחיות - כחלק בלתי נפרד ובמקביל לטיפול הפלילי.

בתחום שיפור כלי החקירה -

• הקמת הרשות להגנה על עדים;

• שדרוג מענק הסיגינט (מודיעין טכנולוגי) של משטרת ישראל;

• חקיקת חוק נתוני תקשורת;

• שדרוג מערך המז"פ במשטרת ישראל;

• מאגר דנ"א;

• שיפור שיתוף הפעולה וחילופי המידע עם גורמי חקירה זרים;

ג. התוצאות

בעבר המאבק מול משפחות הפשע סבל מחוסר אפקטיביות בולט, וראשי ארגוני הפשע הסתובבו ברחובות כ"נסיכי העיר", עם מאבטחים חמושים וג'יפים משוריינים, היום המצב שונה לחלוטין.

• חלק ניכר מראשי משפחות הפשע וארגוני הפשע , ומאות מ"חייליהם", מצויים כיום מאחורי סורג ובריח;

• הוצרו צעדיהם של משפחות הפשע. הם כבר לא נסיכי העיר. הם נרדפים ונמלטים. פעילותם הוגבלה וחולטו כספים, כלי רכב ורכוש;

• הושגה הרתעה ותחושה ציבורית שיש מאבק אפקטיבי במשפחות וארגוני הפשע;

• המלאכה עדיין רחוקה מהשלמה, אך הושג שינוי מגמה בולט.

3. לצד הטיפול האכיפתי מתבצעת עבודה משלימה של שיפור והתאמה של הכלים החקיקתיים למאבק יותר אפטיבי בפשיעה לסוגיה. למשל:

• תיקון חוק חסינות חברי-הכנסת

• תיקון חוק העונשין - סיפסור בכוח השפעה (בפרק השוחד)

• תיקון חוק העונשין - שוחד לפקיד ציבור זר + הצ"ח להחמרת הענישה בעבירות השוחד

• הצ"ח מרמה והפרת אמונים

• הצ"ח להסדרת הסוגיה של חומר מודיעיני כחומר חקירה

• הצ"ח "הבניית ענישה" - עונשי מוצא

• הצ"ח סגירת תיק מותנית

הנה כי כן, גם, ואולי אף בעיקר, בתחום של המאבק במשפחות הפשע ובפשיעה המאורגנת "שם המשחק" הוא פעילות משולבת: שיתוף פעולה של כל רשויות האכיפה, ושילוב של כלים - פליליים, כלכליים, אזרחיים ומינהליים. ללא פעילות משולבת כזו, כל המהלך ייתקע, ונחזור לדשדש.

כאמור מהלך משולב כזה מחייב גורם מוביל, שיש לו אחריות כוללת וראיה כוללת של הדברים, ושהוא מקובל על כל המערכות כגורם המוביל. ללא גורם מוביל, כל המערך יקרוס למאבקי כוח ואגו.
המסקנה ההכרחית מכאן היא, כי הפיצול לא רק שלא ישפר את המאבק בפשיעה, כנטען, אלא דווקא יפגע בו אנושות!

בנוסף, ישנם עוד אין-סוף נושאים שמטופלים היום ע"י היועץ או תחת אחריותו, שכוללים שילוב של מרכיבי אכיפה ומרכיבי ייעוץ וחקיקה, ושעם פיצול התפקיד יתעוררו שאלות קשות לגבי הגורם המוסמך. כך העיסוק בנושאים ביטחוניים רבים, נושאי שב"כ-מוסד; חקיקה פלילית, ענייני משפט בינ"ל (דוח גולדסטון) ועוד.

1. התנגדות שלי לפיצול אין משמעה טענה שאין כל קשיים או בעיות במצב הקיים. אכן, יתכן כי החיבור של התפקידים השונים של היועץ המשפטי לממשלה אינו מודל מושלם, אך כפי שנאמר לגבי הדמוקרטיה - "היא אולי אינה שיטת משטר טובה, אך כל האחרות גרועות ממנה".

אך, ככל שיש בעיה או קושי נקודתי במצב הקיים, ניתן לטפל בהם באופן מבוקר ונקודתי, לא צריך להחריב עד היסוד מוסד חשוב, שהוכיח את חשיבותו וחיוניותו במציאות הישראלית, וכפי שאומרים האמריקנים: If it ain't broke, don't fix it.

• תובנה אלמנטרית של תורת הניהול היא, שהרבה יותר פשוט וזול לשפר מערכת קיימת מאשר להרוס אותה ולהמר על הצלחת תיפקודה של מערכת חדשה שתוקם.

2. איני שולל בחינה מחודשת של הסוגיה. שום מוסד או מבנה ארגוני אינו קדוש. כל סוגיה ראויה לבחינה מעת לעת. אך "ככה לא בונים רפורמה", ובוודאי לא בסוגיה כה רגישה ומהותית.

• תהליך עבודה רציני ואמיתי צריך להתחיל בהגדרה ואיפיון הבעיות במצב הקיים, ככל שישנן, ורק לאחר מכן לבחון את דרכי הפתרון - האם וכיצד הם נותנים מענה לבעיות.

• בשום מערכת לא היו מעלים על הדעת לבצע שינוי כה רדיקלי ללא בדיקה מקצועית רצינית.

בענייננו - נוכח דוח שמגר ולאור החשיבות והרגישות - חיוני שבחינה כזו תיעשה בוועדה ציבורית - מקצועית, רצינית ובלתי תלויה - שתקיים בדיקה יסודית ובשקיפות של הנושא ותקיים שימוע ציבורי. רק כך תהיה לגיטימציה לכל רפורמה בנושא

• יש גם לזכור כי לכל שינוי אירגוני יש תוצאה אחת וודאית - אי-שקט ופגיעה בתיפקוד המערכת למשך תקופה לא קצרה. ולעומת זאת, תמיד קיימת אי ודאות לגבי הצלחת השינוי.

בענייננו - עצם הפיצול תוצאתו תהיה הפניית כל האנרגיות ומשאבי הזמן ותשומת הלב להיבטים הארגוניים-לוגיסטיים הנובעים מהפיצול, תוך הזנחה/הפסקה של הטיפול במאבק בפשיעה ובשחיתות.

• זו לא סיבה להימנע משינויים, אך הדבר מחייב עבודת הכנה זהירה ומדוקדקת, שתבחן האם השינוי דרוש, ואם כן- כיצד לבצעו במינימום זעזועים ונזקים.

במסגרת בדיקה כזו זו יהיה צריך לשמוע את עמדות כל הגורמים עליהם תהיה השפעה ממשית למהלך זה;
האם מישהו שאל את המפכ"ל או את ר' אגף החקירות מה דעתם? האם מישהו שאל את ראש השב"כ? את ראש רשות ני"ע? את ראש רשות המיסים?