קיבלנו 1,500 החלטות

הדבר הראשון שאנחנו רואים זה את התאוששות כלכלת ישראל. אתם רואים את הרבעונים שהיינו מצויים בהם עם צמיחה שלילית. אנחנו עוברים לצמיחה חיובית, כולל ברבעון האחרון של 2009, שאנחנו כבר עוברים ל-4.9%. אני חושב שהדבר הזה גם יכול להיבחן בשקף הבא מול העולם, הכלכלות המפותחות בעולם, ישראל כמעט הכלכלה הבודדה או מן הבודדות בכלכלות המפותחות שלא ספגה צמיחה שלילית. כתוב כאן 0.7% צמיחה, ייתכן מאוד שזה יתוקן כלפי מעלה עם התיקונים שאנחנו עושים.

כלכלת ישראל במדיניות שאנחנו הובלנו שיפרה מאוד את ביצועיה, יצאה מהמשבר. היינו בנחיתה או בנפילה כלפי מטה, אנחנו בלמנו את זה וטיפסנו כלפי מעלה כפי שהבטחנו. אתם רואים גם את השינוי במגמת האבטלה, האבטלה נבלמה וירדה.

אני מפנה את תשומת לבכם גם לאישור תוכנית רב שנתית להפחתת נטל המס, לחקיקת חוק לעצמאות בנק ישראל, קידום ההצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD.

אנחנו בין הכלכלות המתקדמות שהתעקשו על המשך הפחתת מיסים, כשהשיח הכללי, הבינלאומי, היה בכיוון הפוך. במהלך המשבר אני דבקתי בהתעקשות שאנחנו חייבים להמשיך את המגמה הרב שנתית, אף על-פי שהיו לנו שינויים מסוימים בביטוח הלאומי לשנה אחת, אני חשבתי שחיוני להמשיך בתוואי היורד של הפחתת מסים וההפחתה הכוללת של 8% בשיעור המס המרבי על היחידים תוך 7 שנים והפחתה של 9% בשיעור המס המרבי על חברות תוך 7 שנים. אלה תוואים שהם חשובים מאוד להבטיח את קביעותם ויציבותם משום שהכלכלה פועלת לפי כללים מאוד ברורים. אחד מהם זה שאנשים רוצים לקבל יותר עבור עבודתם ולקבל יותר עבור השקעתם. מי ששוכח את הכלל הזה, כמו שמי ששוכח לרסן הוצאות, פשוט שובר את הכללים הבסיסיים וכלכלות מסוימות משלמות על זה מחיר יקר מאוד.

לא כלכלת ישראל. אנחנו דבקנו בעקרונות הללו, אנחנו המשכנו בתוכנית הפחתת המסים אף על-פי שהיו קריאות ללכת בכיוון אחר. שמירה על הוצאות והפחתת מסים הם תנאים הכרחיים אבל אינם מספיקים כדי להבטיח את המשך הצמיחה.

אנחנו כללנו טכנולוגיות ותרופות חדשות בסל הבריאות, אנחנו כללנו טיפול שיניים לילדים בסל הבריאות.

בנוסף לכך, אנחנו נמצאים באמצעו של תהליך של הרפורמה בתכנון ובנייה. הכוונה לאפשר קבלת היתר בנייה תוך 90 יום. בצד ימין בשקף יש לפניכם את התהליך שהיה נפרש על בערך שישה דפים או ארבעה דפים אם היינו פותחים אותו בגודל הרגיל. מצד שמאל יש לכם באותו גודל, בהתאם לאותו קנה מידה את התהליך החדש בגמר הרפורמה. מה שיש מצד ימין זה בעצם מבוך שלא מצוי כמעט בשום מקום בעולם, אנחנו למעשה בתחתית רשימת המדינות בקבלת היתר בנייה ואנחנו נזנק מעלה מעלה עם השינוי המוצע.

הדבר השני הוא כמובן לקצר גם את הסרבול הבירוקרטי בתכנון. אתם רואים שם שלוש ועדות שהולכות וחוזרות, תהליך הבינוי הולך וחוזר אליהן מצד ימין, ומצד שמאל זה יהיה התהליך החדש של התכנון. אנחנו עכשיו מחוקקים אותו, זו חקיקה חשובה. השילוב של קיצור התהליך של קבלת היתר בנייה והרפורמה בתכנון תוזיל את עלויות מרכיבי התכנון, תקל על האזרחים ועל עסקים, תביא לשקיפות מלאה, כל הדבר הזה יהיה באינטרנט והוא שקוף לגמרי לציבור ותעודד יזמות מהארץ ומן העולם.

אני מבקש להראות לכם את הרפורמה בתחבורה בתוכנית "מחבר ישראל". מה יהיה השוני מול זמן הנסיעה היום באוטובוס לעומת זמן הנסיעה בעתיד ברכבת מכרמיאל לתל אביב, אתם רואים את הירידה משלוש שעות לשעה, מתל אביב לצומת משאבי שדה אתם רואים ירידה משעתיים וחצי לקצת יותר משעה. מקריית שמונה לחיפה, שזה שעתיים - וזה יורד לפחות משעה. אלה שינויים משמעותיים שמחברים את הפריפריה למרכזים האורבאניים שלנו ומשנים את כל התמונה, גם החברתית וגם הכלכלית.

אני רוצה להראות לכם איפה היינו. אנחנו היינו למעשה עד שנת 2004 במה שאני מגדיר "מדינת חדרה-גדרה". כשנכנסתי לתפקיד שר האוצר אני דחפתי בעוצמה את הרעיון של השדרה השנייה שאתם רואים אותה לפניכם, יקנעם-בית קמה, כביש 6, זה כבר היה גם החלטות של ממשלות קודמות, אני אינני לוקח בלעדיות על זה, אבל הקצבנו את המשאבים על-מנת שהדבר הזה יתממש - והוא אכן התממש.

ואילו היום אני בא להוסיף שני שלבים חשובים: אחד זה כרמיאל, בית שאן ובאר שבע, פריסה של מערכת רכבות וכבישים מהירים לנקודות האלה, ובהמשך, מאחר שאנחנו מקצים שניים וחצי מיליארד שקל לתכנון, אנחנו רוצים להשלים בעצם מערך רכבתי מסילתי ושל כבישים מהירים שבעצם מחבר את אילת עד קריית שמונה.

כאן כתוב, וכך גם תוקצב, שמדובר בעשור הבא בפריסת הדברים הללו, אבל אני אמרתי לכם ואני חוזר ואומר לכם, כפי שעשינו גם במערך המיסוי, אנחנו שומרים לעצמנו, אני שומר לעצמי את הזכות המלאה, ואני מודיע לכם על כוונתי המלאה שהדבר הזה יתחיל הרבה לפני גמר העשור הזה, הרבה הרבה לפני, ייתכן שאפילו במחצית העשור הנוכחי ויושלם הרבה לפני סוף העשור הבא. כלומר, שאנחנו בטווח, להערכתי של 15 שנה, ואולי הרבה לפני כי יש גם עניין של משקיעים גדולים, משקיעים בינלאומיים בפריסת ובהשלמת רשת התחבורה הזאת, מסיבותיהם שלהם.

אנחנו מתכוונים לרשת את כל המדינה. כלומר, הממשלה התחילה בפעולה נמרצת להשלים את תוכנית "מחבר ישראל" לשנות את פני המדינה ממדינת "חדרה גדרה" למדינת שני הצירים, למדינה שמחוברת מצפון ועד דרום גם בכבישים וגם ברכבות, שינוי עצום של המדינה.

אנחנו סייענו לארגונים חברתיים בהיקף של 200 מיליון שקל. 100 מיליון ב-2009 ו 100 נוספים ב-2010. ארגונים רבים היו על סף קריסה ואנחנו התערבנו בעיצומו של המשבר, כשמקורות כספיים, בגלל המשבר, בעצם נתייבשו ונעלמו באבחה. אנחנו בעצם התערבנו, הממשלה התערבה, כדי להציל ארגונים חברתיים מהמגזר הזה, שעושים עבודה מאוד מאוד חשובה ופשוט היו קורסים. ארגון חברתי שקורס זה כמו עסק שקורס: לוקח המון זמן לבנות אותו ואחר כך, אחרי שהוא קורס, קשה מאוד לפתוח מחדש. יש הבדל בין פתיחה לבין קריסה. הפתיחה והפיתוח והבנייה של עסק וארגון הם תהליכים איטיים ותהליכים מאוד קשים. הקריסה הוא תהליך מהיר מאוד. הפתיחה מחדש דורשת משאבים לאין ערוך יותר גדולים, ועל כן פעלנו כאן כפי שפעלנו ואני חושב שעשינו דבר מאוד חשוב לארגונים החברתיים.

הדבר האחרון שאני מבקש להתעכב עליו זה כמה היבטים של הפעילות הביטחונית והמדינית, שכמובן זוכה להרבה מאוד תשומת לב.

יש לנו תגובה תקיפה לכל ירי לשטח ישראל. לאחר "עופרת יצוקה" שוגרו לעבר מדינת ישראל כ-80 שיגורים של ירי תלול מסלול, רובם נפלו בשטח ישראל. אנחנו אימצנו מדיניות אחרת, היא פעלה במהלך השנה. אומנם הייתה עלייה בינואר האחרון, לפי הנתונים שאני מקבל ל-46 שיגורים, בפברואר זה ירד ל-15, במרס ל-40.

אני מבקש להבהיר גם לחמאס ולשאר ארגוני הטרור שגם המינון וגם העוצמה והחריפות של התגובה שלנו תותאם למדיניות הקבועה שלנו להגיב בתקיפות ובחריפות על כל התקפה על מדינת ישראל. אני חשוב שראוי שהארגונים הללו ייקחו את זה בחשבון. בכל אופן, המדיניות שלנו היא להגיב, לא לתת להצבר לקרות, אלא להגיב ואנחנו מגיבים וגם יוזמים.

הדבר השני שאני מבקש להביא לתשומת לבכם זה הקמת מכשול קרקעי בגבול עם מצרים. אנחנו גם כאן קיבלנו החלטה. תקצבנו אותה משום שיש, כפי שצפינו, זרימה בלתי פוסקת של כניסה בלתי חוקית למדינת ישראל שיש לה היבטים גם ביטחוניים, גם מבחינת הסמים, סחר בנשים ובבני אדם וכמובן הסתננות בלתי חוקית לשוק העבודה שלנו. מבחינתנו, הרצון לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית אינו משתלב עם גבולות פרוצים מהסוג הזה.

אנחנו נמשיך לקדם את הטיפול בפליטי חרב על כך, אין ויכוח. מדינת ישראל שומרת על הכלל הזה, אבל מה שמדובר פה זה כמובן כל התופעות שדיברתי עליהן, זה תופעות אחרות. הכוונה שלנו לצמצם את מספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים, למנוע חדירת פח"ע והברחת אמצעי לחימה, לצמצם את תופעת הסחר בנשים, לצמצם הברחת סמים וכמובן הגדלת תשלומי המס על טובין מיובאים. אתם יכולים לראות שהמכשול הקרקעי הפיזי נמצא למעשה דרומית, מעזה ודרומה, מאילת וצפונה וקטע ניכר, למעלה ממחצית המכשול, יהיה מכשול שייתמך באמצעים אחרים. אנחנו יצאנו לדרך עם הפעולה הזאת, שגם היא משנה את פני המדינה. אלה דברים שלדעתי חיכו הרבה הרבה שנים והם יצאו לדרך.

אנחנו גם פעלנו לסיכול משלוחי אמל"ח דרך הים לחיזבאללה, כמובן אתם מכירים את האנייה פרנקופ שנתפסה עם כ-200 טון של נשק, שכמובן הוא בהיקף עצום שהיה מיועד רק למקום אחד: להתקפות על אזרחי ישראל.

אנחנו המשכו במאמצים לשחרר את גלעד שליט. המאמצים האלה קיימים גם היום. הכנסנו מתווך חדש לתוך הזירה והוא הציע הצעה ובהצעה הזאת היינו מוכנים ללכת כברת דרך ארוכה, ועדיין אנחנו מוכנים ללכת כברת דרך ארוכה כדי להביא לשחרורו והשבתו הביתה של גלעד. אנחנו ביקשנו שהדבר הזה לא יסכן יתר על המידה את חייהם של ישראלים, של אזרחי ישראל. עד לרגע זה לא קיבלנו מענה מהחמאס. המאמצים הללו נמשכים. אני חייב להגיד שגם ביקשתי וקיבלתי אות חיים בצורת קלטת וידאו של גלעד, ואנחנו עושים פעולות מרביות שלא תמיד ניתן לפרט אותן.

בנוסף לכך, אנחנו הקצבנו תוספת תקציבית למערכת הביטחון מתוך שיקול הדעת של הסכנות שאנחנו עומדים בפניהן, האתגרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם והדבר הזה חייב תוספת משמעותית לתקציב הביטחון. עשינו את זה בלי פרימת מסגרת התקציב שנקבעה, אלא פשוט במסגרת שינוי סדרי העדיפויות.

כמו-כן, אנחנו פעלנו בשנה האחרונה להגברת שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלשתינים ובנוסף לכך אנחנו פועלים כל הזמן, כולל בשבוע הבא, לעודד את הקהילה הבינלאומית להוקעת אירן ולהנהגת סנקציות נגדה. אני לא אסתיר בפניכם, אני אומר את זה כל הזמן, שהסנקציות האפקטיביות האמיתיות הן אלה שייפגעו בשוק האנרגיה של אירן. אם בייבוא תזקיקי נפט, דלק, או בייצוא הנפט, אני חושב שפחות מזה מה שנקבל זה אולי הוקעה ודה-לגיטימציה של אירן, אבל אני מסופק אם יהיה לשיניים האלה יכולת עצירה ממשית של התוכנית.

אני פעלתי לגבש הסכמה לאומית רחבה סביב חזון השלום והביטחון שהצגתי בנאומי באוניברסיטת בר-אילן. במקביל אנחנו נאבקנו, ועדיין נאבקים, בדוח גולדסטון, שם יש רוב אוטומטי נגדנו באו"ם. אני אומר לכם מניסיון אישי כי שירתי שם, יש תמיד רוב אוטומטי, אבל מה שניסינו לעשות זה לקבל את המיעוט האיכותי שהתנגד לדוח הזה. הרי הבעיה איננה רק בעיה של מדינת ישראל. הבעיה של להילחם בטרור והבעיה של פגיעה בלתי מכוונת באזרחים איננה רק בעיה של מדינת ישראל אלא גם של דמוקרטיות אחרות שנלחמות בטרור ששואב את השראתו מאותם מקומות.

בנוסף לזה, אנחנו עשינו שורה של פעולות לקידום התהליך המדיני, כולל שחרור מחסומים וקידום הכלכלה הפלשתינית, אתם רואים את ההתקדמות בכלכלה הפלשתינית בהתאם. אני מתכוון לכלכלה ביהודה ושומרון, ששם עשינו את הצעדים הללו, וכמובן צעדים אחרים: החלטת הקבינט וכמובן קריאה למו"מ עם הרש"פ, קריאה שטרם נענתה.

אנחנו מדברים עם ארה"ב בימים אלה בנושא הזה. הדיונים עוד לא הושלמו ולא כל מה שמתפרסם הוא בהכרח נכון ואנחנו, כפי שאמרתי, במישור הבינלאומי פועלים גם להצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD, תהליך שיכול להיות שיושלם לפני הקיץ, כך אני מקווה. יש לזה משמעות גדולה מאוד.

זה רק מקצת מהפעולות שמתוארות בתוך החוברת הזאת, שהן מקצת מ-1,500 ההחלטות שקיבלה הממשלה. אני מציין כל זאת כי אם הייתי צריך להגדיר מה אנחנו עושים, קודם כל זו ממשלה של עשייה. הרבה מאוד עשייה, וחלק מהעשייה הזאת זוכה לסיקור התקשורתי וחלק ממנה, מטבע הדברים בגלל הדומיננטיות של נושאים מסוימים בתקשורת, פשוט נעלם מעיני הציבור.

ראוי שכל שנה אני אתן את הפרספקטיבה הזאת. אני מתכוון לתת דוח אחת לשנה, דוח מסודר, אני חושב שגם בזה יש חידוש חשוב.

אנחנו פועלים להזנקת הכלכלה ולהפיכתה של ישראל למעצמה כלכלית ולמעצמה טכנולוגית עולמית. אנחנו פועלים בנושא הביטחון ועמידה איתנה על האינטרסים החיוניים של ישראל, תוך כדי הניסיון לחדש את התהליך המדיני. אנחנו פועלים להעמיק את הערכים אצל ילדינו במערכת החינוך שלנו ואנחנו פועלים לבטל פערים במדינה, קודם כל על-ידי חיבור פיזי של הנגב והגליל, הפריפריה, וגם על-ידי פעולות כגון הרחבת הבסיס האקדמי למקומות שלא הכרנו קודם לכן.

תודה רבה.

אנחנו פעלנו גם לצרף ישראלים למעגל העבודה. ראשית באמצעות צמצום מספר העובדים הזרים. אנחנו בתוואי יורד. אומנם הייתה עלייה עד שנת 2009, משנת, אם אני לא טועה, 2006. אני חשבתי, גם כשהייתי שר האוצר, שאנחנו צריכים להיאבק בהגדלת מספר העובדים הזרים בלתי חוקיים במדינת ישראל. הייתה עלייה די משמעותית, וכעת אנחנו בתוואי של הורדה. זה מאבק לא פשוט אבל אנחנו הצבנו את היעדים האלה וגם נקטנו צעדים כדי להבטיח את זה.

בנוסף לזה, אנחנו עודדנו אימהות לצאת לעבודה. זה יכול להיות גם אבות, בתנאי שהם נשארים בבית, משום שאנחנו מדברים על שינוי משמעותי במעונות יום, בצהרונים ובמסגרות אחרות שמאפשרות לטפל בילדים.

אני דיברתי על זה רבות כשהייתי באופוזיציה ואמרתי שאחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו נעשה זה נגדיל באופן משמעותי את המסגרות של טיפול בילדים על-מנת לאפשר לנשים לצאת לעבודה. עכשיו, הדבר הזה של תוספת מפרנס, אם אתה יכול להגיע למצב שלמשפחה יש שני מפרנסים, אתה פחות או יותר סטטיסטית הוצאת אותם מהעוני.

רבות המשפחות שיש להם או מפרנס אחד או אפס מפרנסים, וודאי יש לחץ רב על אימהות בייחוד להישאר בבית, הן לא ממלאות את הפוטנציאל שלהן משום שפשוט אין להן אפשרות. זהו צעד חברתי וכלכלי משולב שיש לו ערך עצום. זה הוכח גם במדינות אחרות.

אבל יש הבדל בין לומר את הדברים לבין לעשות את הדברים ואני מפנה את זה לתשומת לבכם, גם במשאבים המצומצמים שלנו, מה אנחנו עושים עם הכסף כי אני לא בטוח שכל אחד יודע שפתנו את המסגרות הללו. אני לא בטוח שאנשים יודעים שנתנו את מה שנתנו, את מיליארד השקל תוספת לקשישים ואני מבקש להביא את הדברים האלה לתשומת לבכם.

הדבר השלישי שעשינו זה שיפור זכויות עובדים במסגרת עסקת חבילה, אגב, על כל אחד מהסעיפים הללו יש פירוט, אתם יכולים להיכנס באינטרנט, יש גם חוברת נוספת של פעולות הממשלה, אבל הדברים האלה היום הם מקוונים ואתם יכולים לראות את הפירוט של כל אחד ואחד מהצעדים. וגם את כל 1,500 ההחלטות שהממשלה קיבלה.

הנושא הראשון בתחום זה הוא קודם כל חיזוק הפריפריה, והמפה הזאת שאישרנו בממשלה זו "מפת אזורי עדיפות לאומית" שמחזקת את הגליל והנגב. אנחנו עסקנו גם בחיזוק יישובי עוטף עזה ואנחנו סיימנו בשנה הזאת את כל ההסכמים על מפוני חבל עזה וצפון השומרון. זה בעצם חמש שנים לאחר ההינתקות, הבאנו לדבר סוף.

השקף הבא עוסק בכמה פעולות, יש הרבה, הן מפורטות בחוברת, הרבה מאוד פעולות, אבל אני מביא לתשומת לבכם כמה דברים:

הגדלת קצבאות הילדים

הגדלנו את קצבאות הילדים לילד שני, שלישי ורביעי, לא לילד חמישי, לא לילד שישי ולא לילד השישים, אבל עזרנו למשפחות באופן כזה שהן נעזרו אבל לא עד כדי כך שיש כאן איזושהי אפשרות להימנע מיציאה לשוק העבודה. העזרה היא במובן הזה שאיננה משנה את הצורך ביציאה לשוק העבודה.

הגדלת קצבאות הקשישים

העזרה השנייה שאיננה מוכרת זה הגדלת הקצבאות לקשישים. אנחנו הוספנו מיליארד שקל לקשישים! אני בטוח שרוב הציבור, וייתכן שגם אתם, אינכם מודעים לכך.

אני נותן כאן דוגמה לסיוע הזה ואתם יכולים לראות בשקף את השוני במצבו של זוג שמקבל הבטחת הכנסה, בני 70 עד 80, כמובן שמצבם אינו טוב, אחרת לא היו מקבלים את מה שהם מקבלים כאן, אבל תשימו לב להבדלים בתוספת של 2009 לתוספת של 2010 לתוספת של 2011, מדובר כאן באלפי שקלים וזה שינוי מבורך וחשוב ואני חושב שהוא אחד הדברים החברתיים, הצעדים החברתיים שאני גאה בהם משום שיש לנו יעד - שמי שאינו נמצא בשוק העבודה והתמיכה, וגם אם הוא נמצא, התמיכה שאתה נותן או מעודדת עבודה או שאתה מעודד אנשים שאינם בשוק העבודה, למשל הקשישים שסיימו כבר את פעולתם הכלכלית- הדבר הזה הוא דבר מבורך, הוא חשוב גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית.

הסעיף הראשון שאני מבקש לדבר עליו זה תוכנית לאומית להבאת מוחות לישראל. מדוע? משום שיש לנו בעיה עצומה שאתם רואים אותה בציר הזמן. הכוח אדם המחקרי שלנו נוחת באופן משמעותי ואנחנו בחרנו לטפל בזה בהקמת 30 מרכזי מצוינות לקליטת חוקרים ישראלים מחו"ל. גם כאן שמנו כסף, הרבה כסף, במטרה לשנות את זה ולרכז את המשאב הלאומי הזה. גם להחזיר מוחות ומטבע הדברים גם לייצר גרעיני מצוינות, גבישי מצוינות שימנעו או לפחות יצמצמו את העזיבה של אחרים.

הדבר השני הוא שנה אקדמית חינם ללומדים בפריפריה. מדובר כאן בתוספת של 7,000 איש עד 2013 בפריפריה. אני מזכיר לכם, שכראש ממשלה בקדנציה הראשונה של כהונתי, עמדנו לפני שבר גדול של היעדר מספר בוגרים מספיק במקצועות ההנדסיים והמדעיים כדי לאפשר את המשך צמחית ההיי-טק הישראלי ואנחנו קיבלנו החלטה שאנחנו נכפיל את מספר הבוגרים ועשינו את זה תוך הזמן הנקוב.

היום אני חושב שאחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות זה להבטיח שאנחנו מביאים סטודנטים לפריפריה, כי אנחנו גם מפתחים את הפריפריה. תזכרו שאנחנו פורשים לשם רכבות ומשחררים אדמות ומאפשרים תכנון ובנייה ואנחנו רוצים במקביל לאפשר גם לאנשים שנמצאים שם להישאר שם או שילמדו שם ויישארו שם.

למשל, הייתי במכללה בתל-חי ודיברתי עם הבוגרים והבוגרים שאמרו שהם מוקסמים מהנוף, מהירק, מאיכות החיים ואם רק תהיה להם אפשרות, חלק לא מבוטל מהם היו נשארים שם. אז אנחנו יודעים שתהיה שם תעסוקה כי אנחנו מייצרים את מנופי התעסוקה ואנחנו רוצים להאיץ את התהליך על ידי, בין השאר, התהליך הזה שהוא גם חברתי וגם כלכלי.

גם זה תוקצב. אלה לא דברים של תוכניות, אלה דברים שמתבצעים הלכה למעשה בהחלטות ממשלה ותקצוב מעשי שכבר התבצע.

הדבר הבא שעשינו מוכר לכם, זה דווקא קיבל לא מעט תשומת לב בעיתונות, זה תוכנית מורשת. השקעה של כ-400 מיליון שקל ב-140 אתרי מורשת ופרויקטים. אתם רואים את שני השבילים שאנחנו מתכוונים לעשות: "השביל ההיסטורי" ו"שביל החוויה הישראלית". אני חושב שהדבר הזה, אני מדבר מניסיון אישי, אין דבר שמעשיר יותר את ילדינו, את החינוך, את הקשר לארץ מהיציאה לאתרים האלה.

שמחתי שבאתרים שהייתי קיבלו אותי אנשים ואמרו "אנחנו מקווים עכשיו שנוכל לפתח כל מיני תוכניות שהיו שמורות שם במקומות מאוד חשובים בתולדות עמנו ובתולדות הציונות" והתשובה היא כן, הם יוכלו לעשות זאת כפי שנעשה כבר בתל-חי, כפי שנעשה במחנה המעצר בעתלית, כפי שנעשה במקומות רבים אחרים בתוכנית המורשת שצבי האוזר, אתה היית ממוביליה ויזמיה בקדנציה הראשונה ועכשיו אנחנו מובילים דבר הרבה יותר גדול, הרבה יותר שאפתני ואני חושב שזה ייקלט בציבור ויעמיק את הקשר, את הערכים, את הזהות. אני חושב שזה מגדיל גם את האחדות בעם והדבר הזה הוא חשוב.

אנחנו גם עוד מעודדים במערכת החינוך סיורים בירושלים ואת עידוד הגיוס לצה"ל ואנחנו הכרזנו על יום לאומי לשפה העברית במסגרת ניסיונותינו הבלתי נלאים לחזק את שפתנו.

כדי לממש את היעד שדיברתי עליו, של ישראל כמעצמה כלכלית אזורית ומעצמה טכנולוגית עולמית, אנחנו מוכרחים להוסיף את הנדבך של שחרור הכלכלה מכבלי הביורוקרטיה. כלומר, ביצוע או קידום הרפורמות.

זה תנאי הכרחי בחזון, מימוש החזון שהתוויתי ואני מביא כאן, לצורך העניין, שלוש רפורמות גדולות. יש הרבה, אבל אני מבקש להציג את מה שאני קורא לו "משולש הצמיחה" שאנחנו קידמו בשנה הזאת:

1. הדבר הראשון זה הרפורמה בתחבורה. רכבות וכבישים לגליל ולנגב, זאת אומרת, פרישת רשת התחבורה הארצית, קידמנו את הדבר הזה בצורה מאוד מאוד אקטיבית, אפילו הייתי אומר אגרסיבית.

2. הדבר השני זה צמצום הביורוקרטיה בבנייה. אנחנו בתהליך, כבר העברנו החלטה ראשונה, אנחנו נצטרך להשלים את החקיקה במושב הבא של הכנסת.

3. הדבר השלישי זה שחרור קרקעות לציבור, זה מה שעשינו באותו מהלך של חקיקת רפורמת מנהל מקרקעי ישראל.

הרעיון המשלב את שלושת הרפורמות הללו הוא ליצור מעגל של מעבר עסקים לנגב והגליל, דיור בר השגה וכמובן, מעבר אוכלוסיה, והדבר הזה משנה את פני המדינה.

אבל הרפורמה בתחבורה בלבד לא תספיק. אנחנו גם צריכים לשנות את מדיניות הקרקעות, ואת זה עשינו. העברת בעלות על נכסים במנהל מקרקעי ישראל לכמעט 2.5 מיליון אזרחים, זה 800,000 חוכרים, ראשי משפחות, וכמובן הגדלת השיווק של קרקעות המדינה לציבור, לפחות 35,000 יחידות דיור בשנה. אינני יכול להבטיח לכם מה יהיו המחירים בדיוק, אבל אני יודע שהווקטור, שהדחיפה של הגדלת האספקה של יחידות דיור כמובן הוא תהליך אנטי-התייקרות. המחיר בסוף נקבע על-ידי דברים רבים, אבל בין השאר על ההיצע ואת ההיצע אנחנו מגדילים ומגדילים בנמרצות. את החוק הזה כבר העברנו.

אנחנו הצבנו גם תוכנית לפיתוח כלכלי של המיעוטים. השקענו בזה כסף רב משום שאנחנו רוצים לאפשר למיעוטים במדינת ישראל, לציבור הלא-יהודי להשתלב בחזון הזה של השגשוג והקדמה. התוכנית הזאת הוצגה לפניכם רק לפני ימים אחדים.