מַעמד השבעת דַּיָּינִים חדשים מחובר בעבותות לשורשי קיומנו, כעם הנשען על מורשתו, ושואב חיות מן המים הצלולים של תורתו. באמצעותכם, הדַּיָּינִים, אנו מחברים חוליה נוספת לשלשלת המוסר וחוכמת ישראל, בבחינת צבת בצבת עשויה. נבחרתם להיות נושאי לפיד של הפסיקה היהודית לדורותיה מכוח למדנותכם, מתוקף בקיאותכם ומיושר מצפונכם. אני סומך ידי על בחירה זו של ועדת המינויים.
אנחנו עומדים ערב חג הפסח. חג היציאה מעבדות לחירות, מגלות למולדתנו. מעם עבדים לעם שבו כל אדם נברא בצלם אלוקים. חירותנו במדינת ישראל אינה רק גיאוגרפית, אלא גם ערכית, שכן הגלות העיבה לאורך ההיסטוריה על ניתוקנו הארצי ועל פְּדוּתנו הערכית. הערכים שלנו נוצקו בעשרת הדיברות שנצרבו בתודעה היהודית תוך קידוש השם. והיו לערכים המתקדמים והנאורים, לא רק בעיני ישראל אלא גם בעיני הציוויליזציה המערבית כולה. האותיות חזקות מלבנים. 3,500 שנים חלפו מאז מתן תורה ואין צורך בשיפוץ הכתוב בשני לוחות הברית.
אין איש, תהא מעלתו אשר תהא, רשאי להפר את עשרת הדיברות. אין אדם הרשאי להפוך את "לא תרצח" - לתרצח. ואת "לא תענה ברעך עד שקר" - בהיתר לְשַקר. מורשתנו דוגלת בשלטון המוסר, ולא בשלטון יצירי בשר ודם. גם המלך, גם הכהן, גם השופט וגם הרב כפופים למורשת זו.
הדִינִים והחוקים, לפיהם תִפְסֵקוּ, הם היסוד המובהק למערכת הערכית שלנו, מורשת אבות שהייתה למורשת עולם. זכות גדולה נפלה בידיכם עם מינויכם היום, לשמש כדַּיָּינִים בבית הדין הרבני. כבר אמרו חז"ל במסכת שבת "כל דַּיָּין שדָּן דִין אמת לאמיתו, אפילו שעה אחת, מַעָלֶה עליו הכתוב כאילו עסוק בתורה כל היום וכאילו נעשה שותף לקדוש-ברוך-הוא, במעשה בראשית". אבל סמכות זו שניתנה לכם כרוכה גם באחריות לעשות דִין צדק.
חז"ל העמידו את הדִין כאחד משלושת יסודות קיומה של החברה האנושית. כפי שאמר רבן שמעון בן גמליאל בפרקי אבות: "על שלושה דברים העולם עומד – על הדִין, ועל האמת ועל השלום". זהו משולש שאסור להוציא ממנו אפילו צלע אחת. זה היה נכון אז וזה נכון גם כיום. והמדרש מוסיף לכך אזהרה חמורה לדָּיַּין: "תן דעתך שלא תטה את-הדִין, שאם הִטִּיתָ את הדִין אתה מזעזע את העולם, שהדִין אחת מרגליו".
מלאכתם של הדַּיָּינִים במדינת ישראל עיקרה דִינִי אִישוּת, אחד הנושאים הרגישים והמסובכים ביותר בחוכמת המשפט. סְבָך היחסים והרגָשות בתוך המשפחה נפרש בבתי הדִין על-רקע של משברים וּטרגדיות. אין ספר הדרכה או נוסחה קבועה מראש שבכוחם לספק תשובות לכל מקרה וּמקרה. תבונת הדָּיַּין, רגישותו האנושית, ושְׁאַר-רוּחַו התורני, מאפשרים פתרונות יצירתיים והוגנים במסגרת החוק, לכל בעיה, והם מִבְחָנו.
השבוע התנסינו, למרבה הצער, בשתי טרגדיות נוראיות של רצח נשים על-ידי בעליהן. אנו עומדים מזועזעים מול אימת הרֶשַׁע בתוך הקן המשפחתי ודומעים מול יתומים שעולמם נחרב באחת. זה כל-כך לא אנושי וזה כל-כך לא יהודי, שזה אינו נותן לנו מנוח. לדאבוננו, עדיין מתהלכים בקרבנו קרבנות פוטנציאליים, מצוקתם חרישית ותהומית כאחת. אל ניתן שיהפכו לכותרות זוועה. מחובתנו למונען. עלינו להתייצב כחזית אחת הלוחמת נמרצת ותקיפה, ולבנות חומת מגן חברתית מפני התאכזרות שלוחת רסן ומפני התעללות ופגיעה בחסרי ישע. חובה עליונה לתת סעד לַסובל. ביטחון למאוים. לעשות צדק. להשכין שלום.
אתם, מכובדַעי הדַּיָּינִים, ניצבים באחד מהצמתים המרכזיים שבין דתיים לשאינם-דתיים. במרכז של השקפות-עולם שונות. ביכולתכם להרחיק אש זרה ולקרב בין אחים. אוזנכם צריכה להיות נטויה להקשיב, להבין ולהתאמץ למנוע עינוי דִין. למנוע סחבת ולהציל נפשות.
ברשותכם, אני מבקש להתייחס גם לסוגייה אקטואלית הנוגעת לכבודה של תורת ישראל ולכבודו של עם ישראל. העם היהודי הוריש לעולם מערכת של כללי מוסר אישיים, חברתיים וכלל-אנושיים שהציבה אותו כעם סגולה. היהדות נקראת ליראת שמי מרום, לא ליראת תקיפי הארץ. היהדות נולדה כאמונה, והיא התקיימה כאמונה, וכוחה לא פג גם בשעות המצוקה הגדולות ביותר שפקדו אותנו. אנו עם עולם. מי שמתיר, רחמנא-לצלן, את דמם של גויים, הוא מָתִיר דם. עושה זאת בניגוד לצו של "לא תרצח", ובניגוד ל"ואהבת לרעך כמוך". בניגוד לחובה לזכור שגֵרים היינו במצרים. דעות כאלה פסולות מכל וכל. ועל כן, מי שמציע היתר דמם של לא יהודים מעניק לגויים רשות להתיר דמם של יהודים. כולנו מחויבים, על-פי התורה, בשוויון מוחלט בפני החוק והמשפט, "כקטון כגדול", "חוּקָּה אֶחָת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ" – ודינא דמלכותא דינא.
החברה הישראלית גועשת ושוצפת. הפערים בין דתיים ושאינם דתיים אינם במגמת צמצום, לדאבוננו. מסך החשדנות והניכור גבה. לכם מסור תפקיד היסטורי ואמוּני כאחד – לבנות גשרים ולקרב לבבות.
מכובָּדַיי הדַּיָּינִים, קבלו נא את מיטב האיחולים למינויכם. אנו מניחים על כתפיכם היום משא כבד של אחריות מתוך אמון בחכמתכם ומתוך אמונה במידותיכם. מי ייתן כי אלה יעמדו לכם כחוט שִׁדְרָה אֵיתָן במבחנים הרבים שנועדו לכם. ישר כוחכם, עלו והצליחו.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
