ליברמן - כשר אבל מסריח

‏"יד של חבר קבינט שתורם מעכשיו כדי לשלוח חייל לקרב, היא ידע שיודעת במה מדובר", מסכמת קדמון את רוחו ‏הנינוחה של בנט, כעת, אחרי שיעקוב נגל, ראש המטה לביטחון לאומי, ילווה את השרים ויסביר להם את הכל ‏לקראת המלחמה הבאה; נפתלי בנט, חרף תקוות בנימין נתניהו, לא עוזב את הממשלה. הוא קיבל את מה שביקש. ‏ביבי קיווה שבנט יעזוב, ושהדיבור שלו ושל אביגדור ליברמן על "שתי מדינות לשני עמים" יקרב את בוז'י (יצחק ‏הרצוג) לממשלה, אבל לא. בנט לא עזב, בניגוד לתקווה של ביבי. ‏

אגב, מציינת קדמון בהמשך הטור, בני בגין יכול היה להצביע נגד המהלך של הכנסת ליברמן לממשלה, אבל בגין ‏מדבר גבוהה גבוהה, ולא עושה כלום כשצריך. וכך הוא נהג בלא מעט הצבעות, שבהן הוא יכול היה לעצור את הסחף.‏

ובנתיים, מציינת קדמון, ליאיר לפיד יש רכש חדש למפלגה שלו: יואב סגלוביץ', מי שהקים את יחידת המשטרה ‏להב 433, היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע מאורגן. הוא זה שהמליץ למני מזוז, בזמנו, להעמיד את ‏ליברמן לדין, רק בכדי שהיועמ"ש העוקב, יהודה וינשטיין, יסגור את התיק. המטרה של סגלוביץ היא למגר את ‏אותה שחיתות שאינה פלילית, אך ציבורית. כמו המינוי של ליברמן. "זה ההבדל בין מדינה פורמלית לבין מדינה ‏מתוקנת", הוא אומר. התיקון נראה רחוק, וסגלוביץ' נשמע תמים מידי.‏

כמובן שהטור של קדמון עוסק השבוע, גם בשרה נתניהו. קדמון מתפלאת איך אף אחד מאיתנו אינו יודע מי זו גברת ‏א-סיסי, או מיהו בעלה של אנג'לה מרקל. רק שרה נתניהו עושה גלים בהתנהגות שלה, אשר לדעת קדמון "צריכה ‏להתברר בינה לבין מומחים לבריאות הנפש".‏