נתניהו חותך שמאלה? דהההההה

מן הטור האחרון של בן דרור ימיני בידיעות אחרונות, אנו למדים כי מתווה ג'ון קרי, של "שתי מדינות לשני ‏עמים", השארת גושי ההתנחלות אצלנו, וביטול זכות השיבה, דיבר דווקא אל אביגדור ליברמן, מי שאיים להפציץ ‏את סכר אסואן, אבל כעת מתנהג כמו יונת שלום לבנה עם עיניים כחולות ובולטות. ‏

אפילו ביבי נתניהו אמר שהיוזמה הסעודית לא רעה. הפלשתינים, כהרגלם, השיבו בשלילה גורפת. אבל הפזילה הזו ‏ימינה של ביבי נתניהו, אינה, באמת, מרגשת איש. פשוט לא מאמינים לו. גם אם שר השיכון, יואב גלנט, מצהיר ‏ש"לא בונים בהתנחלויות", זה רק בכאילו: נכון, המדינה לא בונה, אלא החטיבה להתיישבות, שכפופה לשר ‏החקלאות, אורי אריאל, מסביר ימיני. ‏

למרות שניתן להגיב בציניות ל"נכונות" הזו של ביבי לשלום, כביכול, בן דרור ימיני סבור כי עצם הנכונות היא ‏חיובית ביותר, גם אם שום דבר לא באמת יצא ממנה: ‏

גם בכירי מערכת הביטחון מתגייסים עכשיו ל"ביטחון עכשיו, שלום אחר כך". ה"אין פרטנר", אשר אהוד ברק ‏הכריז עליו בחגיגיות אחרי קמפ-דיוויד של 2001, לא באמת מטריד אותם: "מתווה מפקדים מהווה אלטרנטיבה לא ‏רעה לאלו בתוכנו, והם רבים, שמיואשים קצת מהסיפוח הזוחל של הימין ומהאשליות להשגת הסכם שלום ‏מהשמאל", מסביר בן-דרור ימיני, שמאושר שיש משהו שהוא לא "שמאל" ולא "ימין" אלא פשוט פרגמטיזם ‏וביטול האיום של "מדינה אחת".‏

את הטור שלו מסיים בן דרור ימיני באנקדוטה שקשורה לעולי אתיופיה. כל הוועדות אשר דנות ב"מי יזכה לעלות ‏ומי לא", לשיטתו, אינן שוות דבר, כל עוד לא מתייעצים במנהיגי העדה האתיופית, הקייסים. אבל פטרנליזם כלפי ‏עולי אתיופה, אינו דבר חדש.‏