לדעת את מטרות המלחמה הבאה <br>

גם אריה אלדד מצטרף לשורת הכתבים, אשר מסכמים, בדיעבד של עשור, את מלחמת לבנון השנייה. אלדד ‏סבור כי יתרונה היחיד של המלחמה הוא שהיא מנעה את תוכנית ההתכנסות, היינו, הקמת מדינה ‏פלשתינית בלב הארץ, משאת ליבו של אהוד אולמרט. הוא לא מסכים עם כותבים אחרים (כגון בן כספית) כי ‏המלחמה גרמה להרתעה, ולשיטתו, העובדה שחיזבאללה הפסיק לנשוף לנו בעורף בשנים האחרונות, קשורה ‏להתעסקות שלו עם סוריה (אבל מצד שני, כספית מזכיר לנו שחיזבאללה נותן לנו שקט כבר עשור, והעניין ‏הסורי נמשך אך ורק חמש שנים). ‏

לשיטת אלדד, הבחירה בדן חלוץ כרמטכ"ל הייתה בלתי מקצועית בעליל. הוא מציין: "אריאל שרון מינה ‏את דן חלוץ לרמטכ"ל ערב ה"הינתקות" - לא כי העריך את יכולותיו כמצביא, אלא כדי להיות קבלן ‏הגירוש וחורבן היישובים בצפון השומרון"; הוא מספר שלאחר המינוי התמוהה של דן חלוץ הוא שאל את ‏אריאל שרון ז"ל, "ומה יהיה אם תפרוץ מלחמה", והאחרון אמר לו "לא תהיה, דוקטור . ‏
לשיטתו של אלדד הערכה ישראלית ולפיה "לא תהיה מלחמה" היא יוהרה, שמתעלמת מענייני פנים בעולם ‏הערבי, לרבות הצורך שלהם במאבק ב"אויב הציוני" כל אימת שהם לוקים בבעיה פנימית זו או אחרת.
‏
העצה של אלדד למדינת ישראל לקראת המלחמה הבאה (במלחמת לבנון הראשונה הוא היה רופא קרבי, ‏בשנייה, חבר כנסת) היא: כשיוצאים למלחמה, לדעת את מטרותיה מראש. לא לשגות אשליות על שינוי ‏גיאופוליטי במזרח התיכון (מלחמת לבנון הראשונה), או חיסול החיזבאללה (מלחמת לבנון השנייה).
‏
לעניות דעתי, עצתו צודקת: אי-אפשר לשנות את השלטון במדינות ערב השכנות באמצעות מלחמה. ועם זאת, ‏הוא טועה: מלחמת לבנון השנייה אשר זרעה הרס וחורבן בתשתיות הלבנוניות, והבהירה לחיזבאללה כי ‏‏"בעל הבית השתגע", הרתיעה את החיזבאללה. אני מבכרת את עמדתו של כספית שמסביר שהתחמשות ‏בלבנון הייתה מתרחשת כך או אחרת, ולא הכל נסוב סביבנו.‏