מגמות מסוכנות בצבא ובתקשורת

עמוס הראל מקדיש את טורו השבועי בהארץ לסערות האחרונות בתחום התחרדלות צה"ל: לעניין מינוי ‏איל קרים לרבצ"ר, גורס הראל, הגורם הממנה, הוא הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שכח לעשות גוגל, שאם היה ‏עושה כן, היה מגלה את ההתבטאויות של הרבצ"ר המיועד, בנות 12-14 שנה, עוד מהתקופה שהיה אזרח, ‏בדבר מה שצריך לעשות בגויות יפות מראה במלחמה.‏

איזנקוט עמד, לפי הראל, בלב הסערה: השמאל ביקש להותיר את המינוי על-כנו, הימין ביקש לסכל את ‏המינוי; לאחרון יש בשנים האחרונות השפעה גדולה יותר בצה"ל, והמינוי הבעייתי נותר על-כנו בכפוף לכתב ‏הבהרה קונפורמיסטי של הרבצ"ר הטרי והשנוי במחלוקת.‏

זה מדבר (על אונס גויות יפות מראה במלחמה) וזה בא: עוד לא שכחה מהומת האלוהים הקטנה שחוללה ‏סביב ההתבטאויות של הרבצ"ר, והנאום של יגאל לוינשטיין, כך טוען הראל, הגדיש את הסאה. הוא כותב:‏

‏"הנאום היה הרבה יותר מהתקפה על הומואים ולסביות, מהגדרת הרפורמים כ"זרם בנצרות" או מהטענה ‏שצה"ל מחייב את חייליו לצפות בהצגות תיאטרון שטופות זימה. הרב הציג תהום פעורה בין עמדות הזרם ‏החרד"לי לבין מדיניות צה"ל.
לוינשטיין האשים את הצבא בעידוד גישה של פלורליזם דתי, רב תרבותיות, ‏סובלנות מופרזת ל"אחר" וכמובן ‏‎— ‎חולשה מול האויב בשדה הקרב, המשתקפת ברגישות יתר לחיי ‏אזרחים ערבים במלחמה, תוך סיכון חיי חיילינו. ‏

לוינשטיין, לדברי עמוס הראל, רואה ברוח הפלורליסטית והחילונית של חיל החינוך בצה"ל, מתקפה על ‏האגף הדתי בצה"ל, ורוצה, בבחינת "השבת מלחמה שערה", להגדיל את שיעור החרד"לים בקרב הפיקוד ‏הבכיר וגם בפרקליטות הצבאית.‏

הראל סותר אחת לאחת את טענותיו של לוינשטין: לשיטתו, לא בדיוק חסנו על חיי אזרחים פלשתינים ‏במבצע 'צוק איתן' האחרון, והרוח בצה"ל פתוחה לחרד"לות, למעט במקרים קיצוניים של מינונים מזיקים ‏במיוחד.‏

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, לשיטת הראל, היו איטיים להחריד - כשנדרשה (מבחינה ציבורית) ‏התייחסותם להתבטאויות החרד"ליות אשר מושמעות כעת, לעיתים בתכיפות ובעוצמה רבה מידי, בצה"ל, ‏ולעומת זאת, זריזים וחרוצים להחריד, בשל תוכנית צנועה ושולית בגלי צה"ל, אשר איזכרה את שירתו של ‏מחמוד דרוויש: איווט קרא את ירון דקל, מפקד התחנה, לשיחת הבהרה, ומירי רגב, זו שרוצה לחשב את ‏מסלול הפלי-ליסט בגלגל"צ מחדש, סיפקה לו רוח גבית.‏

את הטור שלו מסיים עמוס הראל בדיון על רשות הסייבר הלאומית הרוקמת בימים אלו עור וגידים, ועל ‏הבעייתיות שבהקמתה ובתפקידה המיועד. מומלץ לקרוא את הדברים בטור עצמו, שכן מדובר בעניין ‏מטריד, לצד המעורבות היתרה של ביבי בכל זירות התקשורת. הראל מסיים את טורו במסר המטריד ולפיו:‏

‏"כל פעולותיו הנחרצות של נתניהו בתחום התקשורת, הניסיון להעביר באחרונה חוק בעל סמכויות נרחבות ‏שיגביל את ההסתה בפייסבוק וכעת המהלכים באשר לחוק הסייבר ‏‎— ‎כולם מעידים שהפוטנציאל לפגיעה ‏נרחבת יותר בחופש הביטוי והעיתונות בהחלט קיים".‏