הודעה תמוהה בעיתוי אומלל

עמוס הראל מהארץ עוסק בטורו השבועי הנוסף בפליטת הפה התמוהה, ככל הנראה של אביגדור ‏ליברמן, בעיתוי הכי לא מתאים:
‏
פליטת הפה נוגעת להסכם הגרעין עם אירן, ומרפררת להסכם מינכן משנת 1938, והיא יצאה מטעם ‏‏"משרד הביטחון". הרטוריקה של ההודעה שיצאה מטעם משרד הביטחון דומה להפליא לרטוריקה ‏שבה השתמש בנימין נתניהו, שהתנגד להסכם הגרעין עם אירן. ‏

ההודעה מטעם משרד הביטחון, כללה עוד מספר סוגיות, אשר לטענת הראל כלל אינן חלק מן ‏ההסכם עם אירן. הוא כותב:‏
‏ ‏
‏"הטענות בישראל נוגעות לסיוע הנמרץ של טהרן לחתרנות ולטרור ברחבי המזרח התיכון ולקו ‏האנטי-ישראלי הקיצוני שהיא דבקה בו, אבל אלה סוגיות שלא כוסו בהסכם וינה, למרות דרישות ‏נתניהו. בכל הנוגע לגרעין, אירן לא נתפסה עד היום בהפרת התחייבויותיה. גם התאוששות ‏הכלכלה האירנית, שהדאיגה את מתנגדי ההסכם בתחילה, אינה מתרחשת בקצב ממנו חששו. ‏מחירי הנפט הנמוכים ועיכובים ממושכים בעסקות עם חברות בינלאומיות עדיין מונעים ‏מהאירנים את הפירות שקיוו להפיק במהירות מן ההסכם. זה, בקירוב, גם הניתוח של בכירי ‏מערכת הביטחון, ובהם הרמטכ"ל גדי איזנקוט וראש אמ"ן האלוף הרצי הלוי, כפי שנשמע גם ‏בפומבי בכמה הזדמנויות בשנה האחרונה".
‏
הראל תוהה מי עומד מאחורי ההודעה (ליברמן, ביבי או שניהם, כנראה), ומדוע נבחר עיתוי כל כך ‏אומלל ומטופש, כמו רגע לפני חתימת הסכם הסיוע, אותו הסכם שביבי מרח ומשך ומתח את ‏ההתדיינויות לגביו, באופן שהביא, נכון להיום, לצמצום שיטתי של ההצעה המקורית. ‏