כשביילין הזיז את פרס שמאלה

יוסי ביילין מישראל היום מקדיש את טורו השבועי ב"ישראל השבוע" לשמעון פרס. הוא כותב:

"באמצעות אנשים צעירים שסבבו אותו כל חייו, קריאה אינטסיבית, סקרנות, שיחות ארוכות עם ציבור בחוגי בית והופעות אינספור, הוא חש היטב את הקשיים ואת האתגרים, מבין את הצרכים ומנסה לפתור בעיות. בתפקידיו הרבים הוא הצליח לשלב תפיסה עקרונית באשר לצורך לאשש את ביטחונה של ישראל וליצור שכנות טובה בינה לבין שכניה כחלק מתפיסת הביטחון שלו, עם יכולת ביצוע נדירה, שבאה לידי ביטוי בשנים שבהן כיהן כרה"מ. יש לו ביטחון עצמי שאינו הופך אותו לזחוח דעת. זה היה הביטחון עצמי שהוביל אותו להחלטות דרמטיות כמו התוכנית הכלכלית שהצילה את החברה הישראלית ב-1985, היציאה מלבון אל רצועת הביטחון או נכונותו לאמץ את תהליך אוסלו, אף שהוחל בלא ידיעתו".

ביילין חוזר לשנות השישים המוקדמות, אז ראיין את שמעון פרס, שכבר אז היה אגדה, והוזכר באותה נשימה עם אבא אבן ועם משה דיין. הוא זכה ליוקרה הזו בזכות מבצע קדש והקמת הכור בדימונה, פרויקטים שאפשרו לישראל שנים לא מעטות של שקט - מצרך נדיר באזורנו.

ביילין משבח את פרס כביצועיסט ופרגמט, כזה שיודע לשנות את עמדותיו שצריך, לדוגמה מנץ מכונן התנחלויות ליונה עם עלה של זית מתוצרת אוסלו במקור. ביילין מגלה כיצד, הוא, ביילין, שותף להזזה שמאלה של פרס.

זה ארע 12 שנה לפני הסכמי אוסלו, בעיר החוף ניס שבפריז. מה ארע שם? מומלץ לקרוא את הטור ולגלות מי הזיז את הגבינה של פרס שמאלה. ואיך. ומה היה תפקיד החמאה בסיפור.