תביעות קטנות (8)

המשטרה לא הפרה את חובתה להגן על משה פואה וילדיו כאשר ביקרו בהר-הבית באוגוסט 2015 - קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, סיגל אלבו. נשים מוסלמיות אומנם קראו "אללה אכבר" לעבר בני המשפחה, אך המשטרה נהגה במידתיות כאשר שמעה על מרחק בין הצדדים ונמנעה מלעצור את הנשים בו במקום, כדי שלא להצית את האווירה שהייתה מתוחה בלאו הכי. עוד מעירה אלבו, כי פואה - שביקר מספר פעמים בהר-הבית - היה מודע לאווירה השוררת במקום, והיה עליו להביא בחשבון שילדיו (בני שלוש וחמש באותה עת) ייחשפו לקריאות בלתי נעימות, והוא לא הוכיח את הנזקים שלטענתו נגרמו להם. פואה חויב בתשלום הוצאות בסך 700 שקל.

רשמת בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, מרי יפעתי, דחתה תביעה של רוכש אופניים חשמליות שטען שנפל קורבן ל"עוקץ". האיש שילם 4,500 שקל וטען שכבר לאחר נסיעת המבחן ביקש לבטל את העסקה ולקבל בחזרה את כספו. אולם יפעתי קיבלה את גירסתו של המוכר, לפיה הייתה זו עסקה מוגמרת ורק לאחר מספר ימים ביקש לחזור בו - ובנסיבות אלו לא היה המוכר חייב להיעתר לבקשתו. הקונה חויב בתשלום הוצאות בסך 450 שקל.

האדריכלים דנה גורדון ורוי יצחק גורדון יפצו לקוח, מישל סקלי-כהן, ב-2,900 שקל על נזקים שנגרמו לו במסגרת תכנון ביתו. סקלי-כהן מצידו ישלם לפני הזוג 6,700 שקל - השלמת שכרם. רשם בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, קיבל בצורה חלקית את התביעות ההדדיות, אם כי הלקוח יקבל 10% מסכום תביעתו והאדריכלים יקבלו כרבע מהסכום שתבעו. לכנר דחה את הטענה לפיה גורדון לא פיקחו כראוי על הקמת הבניין, ומצא רק טעויות נקודתיות בעבודתם. הוא דחה חלקים מתביעתם של גורדון, שטענו שהובטח להם סכום נוסף ואשר ייחסו לסקלי-כהן הוצאת לשון הרע נגדם.

עיריית עכו תפצה תושב בעיר ב-1,500 שקל, לאחר שהתעכבה בהסרת העיקול שהטילה על חשבון הבנק שלו בשל חוב ארנונה. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בעיר, משה אלטר, דחה את תביעת האזרח לפיצוי של 20,000 שקל בטענה ללשון הרע, לאחר שקבע, כי העיקול הוטל כדין. האזרח פרע את החוב ב-12.3.14, הובטח לו שהעיקול יוסר בתוך ארבעה ימים, אך בפועל הוא הוסר רק ב-2.4.14 לאחר פנייה נוספת שלו לעירייה - ואלטר קבע שהוא זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו בתקופה זו. העירייה תשלם גם הוצאות בסך 500 שקל.

רשמת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, ענת דבי, דחתה תביעה של תושב העיר נגד העירייה בשל גביית ארנונה ומים. המחלוקת הייתה על דירה שהשכיר התובע, לגבי תקופה בה התגוררה בדירה בתה של השוכרת המקורית שהלכה לעולמה. דבי קבעה, כי בעלי הדירה לא דיווח כנדרש לעירייה על חילופי הדיירות, ולכן בדין הוטל עליו החיוב בארנונה. לגבי החיוב במים נקבע, כי העירייה אינה הצד הנכון אלא תאגיד המים העירוני, מי הרצליה.

עיריית רחובות תחשב את צריכת המים של תושב העיר בחלק מחודשי 2015 ותחזיר לו את הסכומים ששילם ביתר. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, רבקה ארד, מצאה שהעירייה הפרה את חובתה ליידע את האזרח כאשר גילתה שצריכת המים שלו - כפי שנרשמה אצלה - הייתה גבוהה בהרבה מן הרגיל. הנתונים מוליכים למסקנה שמד המים היה מקולקל ולכן יש לבצע את החישוב מחדש. במקביל נדחתה תביעתו של האזרח להחזר ארנונה, שהוגשה בטענה שהוא שילם אותה במלואה למרות הנחות להן היה זכאי, לאחר שהוא לא הוכיח באלו הנחות מדובר, ואילו העירייה הוכיחה שהוא קיבל את ההנחות המגיעות לו.

מתווך הנדל"ן פנחס מלך ישלם 2,500 שקל לאדם שקיבל ממנו הודעות פרסומיות בלא שנתן את הסכמתו לכך. רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בנימין בן-סימון, פסק את הפיצוי בהתאם לחוק הספאם, לאחר שמלך הודה באחריותו למשלוח ההודעות. בן-סימון ציין, כי מתן האפשרות להיגרע מרשימת הדיוור אינו מבטל את חובת הפיצוי, אך ניתן להביאו בחשבון בעת קביעת גובהו. מלך חויב גם בתשלום הוצאות בסך 500 שקל.

חברת אלקטרה מוצרי צריכה לא הבליטה כנדרש את הסייגים וההגבלות בתעודת האחריות למכונת כביסה - קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, כרמית בן-אליעזר. אלקטרה אומנם צדקה כאשר טענה שהתקלה הנקודתית נשוא התביעה לא הייתה מכוסה באחריות, אך היא חויבה לפצות את הלקוח ב-2,000 שקל בשל הפרת חובת ההבלטה. הלקוח דרש פיצוי עונשי לדוגמה של 10,000 שקל, אך בן-אליעזר הסתפקה בסכום נמוך בין היתר משום שלאחר הגשת התביעה תיקנה אלקטרה את התקלה על חשבונה. החברה גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 500 שקל.

סוכנות הנסיעות פגסוס אינה אחראית לנזקיהם של מטיילים שנפגעו בתאונת דרכים בטיול שארגנה בפורטוגל. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, סיגל אלבו, אומרת, שאין להטיל על פגסוס את האחריות לתקלות שאינן בשליטתה. היא שכרה ספק מקומי ששכר את האוטובוס בו אירעה התאונה, ומשלא הוכח שהתרשלה בבחירת הספק המקומי - אין היא אחראית לנזקיהם של התובעים, אשר ביקשו לקבל בחזרה את עלות הטיול (3,000 שקל) ופיצוי של 1,500 דולר.

דיירים בקריית גת יפצו ב-3,000 שקל את הדייר המתגורר מעליהם, בשל נביחות של כלבם - כולל בשעות הלילה המאוחרות. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בעיר, משה הולצמן, קבע שהנתבעים לא עשו די הצורך כדי שכלבם לא יטריד את השכן, לפחות בחלק מן התקופה אליה התייחסה התביעה. לצד זאת ציין הולצמן, כי הפיצוי שדרש השכן - 33,000 שקל - היה מופרז, ולכן הנתבעים יחזירו לו רק שליש מהאגרה ששילם. הולצמן דחה את בקשת השכן להוציא צו להפסקת המטרד, שכן הדבר אינו בסמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

חברת פל טלוויזיות וידאו תשלם 7,000 שקל ללקוח בשל התרשלות בתיקון תקלה במזגן שרכש ממנה - קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, מרים קראוס. היא מצאה, כי פל נקטה בסחבת בלתי סבירה של שלושה שבועות - בעיצומו של קיץ 2015 - בטרם הודיעה ללקוח שלא יעלה בידה לתקן את המזגן. עוד נקבע, כי הסעיף בחוזה השירות לפיו טכנאי יישלח בתוך שני ימי עבודה, הוא חסר תום לב; פל לא העניקה לתובע את השירות שתמורתו שילם לה; ובניגוד להתחייבותה - היא לא הציעה לו מזגן חילופי. סעיף הפיצוי העיקרי הוא 5,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולבני משפחתו, שנותרו במשך חודש ללא מזגן.