בן כספית מ
מעריב מקדיש את טורו במוסף "סופשבוע" להתפתחות החקירות/בדיקות כנגד ביבי (
בנימין נתניהו). לשיטתו, היועמ"ש,
אביחי מנדלבליט, לא אמר את כל האמת בוועדת האיתור (אשר תפקידה היה לאתר יועמ"ש ל
ממשלה): הוא נשאל, אם חרף 4 שנותיו במשרת אמון אצל ביבי (בנימין נתניהו), הוא יוכל להורות על חקירה כנגד ביבי, בבוא העת ועם התעוררות הצורך;
המועמד ליועמ"שות השיב בנחרצות שכן, בתוספת נאום חוצב להבות על "שלטון החוק" ו"שוויון הכל בפני החוק".
אבל מסתבר שגם בארזים נפלה שלהבת, או כפי שמדווח כספית:
"יש הטוענים שהיועץ המשפטי לממשלה בולם בינתיים את דרישת המשטרה, המגובה גם בדרגים בפרקליטות, לזמן לחקירה באזהרה את ראש ממשלת ישראל. הוא גורר רגליים, לא נותן לחוקרים חופש פעולה, ומתעקש לאשר כל שאלה המוצגת לנחקרים השונים. חלקם מפרשים את שפת הגוף שלו כמשדרת הססנות ורצון להיפטר מ"תפוח האדמה הלוהט" הזה בכל מחיר. יש כאלה שכבר מתגעגעים לוינשטיין".
בן כספית מספר שהוא בוחר, בשלב זה, כעיתונאי, לשמור על "זכות השתיקה" ולא לעסוק בחקירת נתניהו, וזאת משום שהוא, כספית, מצוי בניגוד עניינים, ויוסבר: כספית נתבקש על-ידי המשטרה למסור תחקירים עיתונאיים כחומרי חקירה. הוא מסר מה שיכל. הוא שותק כעת בכדי "לא לזהם את החקירה". אבל לשיטתו, מישהו אחר מזהם את החקירה;
לשיטת כספית, מנדלבליט גורר את החקירה ומוביל אותה אל נקודת האל חזור של ההתיישנות, ומנסה לשכנע את כל מי שמסביבו שמדובר בזוטי דברים, הכל בכדי לקצר את תקופות ההתיישנות, תוך כדי שהוא מורח את הזמן, בכדי שההתיישנות, שמנדלבליט מקצר באופן מאולץ (על-ידי הגדרת העבירות כעבירות עוון ולא פשע), תגיע בבטחה לקו הגמר.