החוב הפיסקלי של ארה"ב תופח בקצב מדאיג, לאחר שרפורמת המס של הנשיא דונלד טראמפ קיצצה את הכנסות הממשל. התוצאה: וושינגטון נאלצת ללוות כספים בשוק האג"ח העולמי בהיקף אדיר – מדווח דיילי טלגרף.

השבוע הודיע משרד האוצר האמריקני, כי בכוונתו לגייס במחצית השנייה של השנה חוב בסך 769 מיליארד דולר – הרבה מעבר להערכותיו רק לפני מספר חודשים. הגדלת הגיוס בשוקי האג"ח באה במקביל להרחבת הנפקת האג"ח בתוך ארה"ב ב-50 מיליארד דולר בחודש. מצד שני, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי והבנק המרכזי של יפן כמעט וייבשו את מה שהיה עד כה מקור לכסף קל.

משרד האוצר האמריקני גם מסר, שהגרעון התקציבי בשנת הכספים המסתיימת ב-31.9.18 יהיה 833 מיליארד דולר. בקצב הנוכחי ובהתחשב ברפורמת המס של טראמפ ובהגדלת ההוצאות על תשתיות וחימוש, הגרעון התקציבי יחצה את רף טריליון הדולר (5.5% מהתוצר) כבר בשנת 2020 – מוקדם מן הצפוי. הטלגרף אומר, שמדובר במצב מסוכן: גרעון כה גדול שאף הולך וגדל, בשלב כה מאוחר של ההתרחבות שבאה אחרי משבר 2008 וכאשר אין לצפות לעלייה של ממש בתפוקה ובתוצר. מבחינה כלכלית תיאורטית, הגרעון אמור להיות כמעט אפס כאשר ההתרחבות נמצאת בשנה התשיעית שלה.

וילם בויטר מקבוצת סיטיגרופ מזהיר, שעצם ההיקף העצום של גיוס החוב בידי ארה"ב, עלול לגרום לשווקים להטיל ספק ביכולת הפרעון של ארה"ב. האנס רדקר מבנק ההשקעות מורגן-סטנלי אומר, שארה"ב מתקרבת לנקודה בה משקיעים זרים ידרשו ממנה ריבית פרמיום, ובכך יעלו את מחיר הגיוס ויורידו את הרצון להשקיע בדולר. "התאומים – הגרעון בתקציב והגרעון השוטף – מתקרבים ל-8.5% מהתוצר. מי יממן את הניסוי הזה? שמיכת הנזילות של העולם הולכת ומתקצרת, והיא תתקצר עוד יותר", מוסיף רדקר.

קרן המטבע הבינלאומית צופה, שהחוב הכולל של ארה"ב יגיע בשנה הבאה ל-109.4% מהתוצר, 111.3% בשנת 2020 וקרוב ל-117% בשנת 2023. התחזיות הללו אינן מביאות בחשבון האטה, שקרוב לוודאי שתתרחש בשנים הקרובות: מיתון עמוק עלול להזניק את הגרעון ב-10 אחוזי תוצר נוספים.

עוד אומר הטלגרף, כי הצמיחה הנאה שרשמה ארה"ב ברבעון השני של השנה – 4.1% - היא מטעה. אם מורידים משיעור זה את הוצאות ההגנה המוגדלות, הכנסות ממיסים גבוהות מהצפוי וזינוק בייצוא הגרעינים – כולם אירועים חד-פעמיים – הרי שהצמיחה האמיתית הייתה רק בסביבות 2%. ויש עוד איתותים מדאיגים להאטה בפתח: העלייה בצריכה הפרטית נמצאת בירידה מזה שלוש שנים והיא קרובה לקיפאון (דומה מאוד למצב ב-2007), ומחירי הבתים החלו לרדת.

יש גם סימנים לדאגה גוברת בנוגע לגרעון התקציבי האמריקני מצד בנקים מרכזיים וקרנות פרטיות, אם כי קשה לדעת מה בדיוק גורם לדאגה זו. רוסיה הקטינה את אחזקותיה באג"ח אמריקני מ-96 מיליארד דולר במארס ל-15 מיליארד דולר בלבד במאי; ייתכן שהמהלך נובע מחשש מפני עיצומים אמריקניים. קרנות הממוקמות באירלנד ובלוקסמבורג הקטינו את אחזקותיהן ב-29 מיליארד דולר, וקרנות מאיי קיימן ויתרו מאז אוקטובר על 52 מיליארד דולר – רבע מהשקעותיהן באג"ח אמריקניות.