בפרלמנט הבריטי אין רוב לעזיבת
האיחוד האירופי בלא הסכם, אין רוב להסכם נוסח נורבגיה עם האיחוד, אין רוב לתוכנית צ'קרס של ראש הממשלה תרזה מיי, אין רוב להסכם דמוי קנדה עם אירלנד, אין רוב למשאל עם חוזר, אין רוב לבחירות חדשות. אין רוב לכלום, קובע דניאל פינקלשטיין בטיימס. אם בריטניה תגיע למועד הפרישה – 29 במארס הקרוב – כאשר היא ממשיכה להתווכח על הדרך לבצע אותה, מישהו יצטרך לעשות משהו. והמשהו הזה עשוי להיות בכל זאת משאל עם שני על עצם הברקזיט.
מה זה אומר מבחינה מעשית? ההכנות למשאל עם יימשכו לפחות 24 שבועות; האם עד אז תוקפא יציאתה של בריטניה מהאיחוד? האיחוד האירופי יצטרך להסכים לעיכוב הפרישה. ומה יישאלו המצביעים? לדעת פינקלשטיין, ייתכן שהם יתבקשו להחליט בין יציאה ללא הסכם לבין אימוץ מתווה צ'קרס של מיי; ייתכן שתהיה אפשרות שלישית – תוכנית של הלייבור, שעד כה לא הוצגה. אבל האיחוד האירופי לא יסכים לעיכוב היציאה רק כדי שהבריטים יוכלו להחליט כיצד הם רוצים לממש את הצעד עליו החליטו עוד ביוני 2016. לכן סבור פינקלשטיין, כי הבחירה צריכה להיות בין הישארות לבין האפשרות שתציג הממשלה – יציאה עם הסכם שתשיג עם בריסל או בלעדיו.
שר החינוך לשעבר, ג'סטין גרינינג, הציע להציג למצביעים שלוש אפשרויות: להישאר, לפרוש עם העסקה של מיי או לפרוש ללא עסקה כלל. מבנה כזה עשוי להוביל להחלטה להישאר למרות שאפשרות זו תקבל פחות קולות משתי אפשרויות הפרישה יחדיו, משום שקולותיהם של תומכי הפרישה יתפצלו בין השתיים. המשמעות גם תהיה שינוי של תוצאות משאל העם המקורי על-ידי שימוש בשיטה שנפסלה לאותו משאל – לא משמעות מפתה במיוחד.
הלייבור אינו רוצה משאל עם שני, כי הוא שואף להגיע לבחירות בהן יש לו סיכוי לנצח. אבל נניח שמיי תגיע להסכם כלשהו עם האיחוד; אפילו אם הלייבור כולו יצביע נגד וכמה מן השמרנים יצטרפו אליו, מיי תשרוד הצבעת אי-אמון. האסטרטגיה שלה תהיה ליצור את הסכנה של יצירה כאוטית ללא הסדר, כאשר האחריות לכך תיפול על כתפי הלייבור. ג'רמי קורבין לא יזכה לתמיכת חברי סיעתו בתרחיש שכזה, ולא תהיה לו ולחבריו ברירה אלא להצביע בעד העסקה של מיי. כחלופה סבירה, הוא יכול לשנות את דעתו ולתמוך במשאל שני.
ומה עם מיי? משאל עם שני מצריך חקיקה בפרלמנט, וכרגע מיי וממשלתה מתנגדים לכך באופן נחרץ. כרגע, מדגיש פינקלשטיין. מיי יודעת שעצם הרעיון מחליש את עמדתה במו"מ מול בריסל, אבל מה יקרה אם תשיג הסכם והפרלמנט לא יאשר אותו? במקרה כזה יהיו לה שלוש אפשרויות: לעזוב בלי הסכם תוך תוהו ובוהו מוחלט, ללכת לבחירות או לקיים משאל עם שני. אין באמת סיכוי שהיא תבחר באחת משתי הראשונות, סבור פינקלשטיין, כי יש סיכוי של ממש שתוצאות הבחירות יהיו אסון מבחינת השמרנים וסוף הקריירה של מיי. המחשבה על משאל שני עלולה להיות סיוט – הוא יכול להסתיים באותה תוצאה כמו הראשון, הוא יכול להוביל לרוב קטן בעד הישארות – אבל הוא באמת עשוי להתרחש.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
