בוריס ג'ונסון לא היה צריך מלכתחילה לשמש כשר החוץ של בריטניה – נפרד ממנו (9.7.18) עורך חדשות החוץ של גארדיאן, פטריק ווינטור, לאחר התפטרותו. ה"הישג" הגדול ביותר שלו: הוא פוצץ את המאמץ העצום שעשה המשרד כדי להוכיח שבריטניה תישאר פעילה באירופה גם לאחר הברקזיט. והוא עשה זאת בעצם התפטרותו שעתיים בלבד לפני שבריטניה החלה לארח ועידה שמטרתה לסייע לארצות הבלקן.

מעטים מבין עובדי משרד החוץ יבכו את לכתו של ג'ונסון, סבור ווינטור, משום שהם מצאו בו אדם מתסכל שלא הצליח להפגין עקביות ומטרות בתקופה רגישה ביותר ליחסי החוץ של בריטניה. בנושא הברקזיט, היחיד שהיה באמת קרוב לליבו, הוא השאיר באפילה את הדרג המקצועי. ישיבות צוות שנועדו להבין מהם הנושאים שברצונו לקדם, הסתיימו לעיתים קרובות בחוסר ודאות וללא החלטות, שכן ג'ונסון סירב להתמקד. ברגע אחד היו מעייניו נתונים לזכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק, ואחרי רגע הוא פנה לתוכניות מיקרו שרק מעטות מהן יושמו. למרות חשיבותן של מילים בזירה הדיפלומטית, ג'ונסון לא היה מסוגל לשכנע את שני שיחו.

בסוף השנה שעברה הכריז ג'ונסון, שהנושא הגדול ביותר על סדר היום הוא המשבר ההומניטרי בתימן – אבל לאחר מכן תמך במתקפה הסעודית על נמל חודיידה שרק החמירה את המצב. הוא זגזג לגבי עתידו של בשאר אסד בסוריה. הוא נמנע מלהאשים את ממשלת מיינמאר באחריות לפשעים נגד המיעוט המוסלמי.

יותר מכל שר בריטי אחר, ג'ונסון הימר על דונלד טראמפ וסבר שניתן יהיה לשכנעו לאמץ את העמדה הבריטית בנוגע לשינויי האקלים, אירן ומלחמות הסחר; והוא כמובן טעה. ג'ונסון אף תיאר את טראמפ כ"ליברל ניו-יורקי טיפוסי" – אולי התיאור המרוחק ביותר מן המציאות של הנשיא האמריקני. ההפתעות של טראמפ הותירו את ג'ונסון חשוף קשות, כאשר שני עמודי התווך של מדיניות החוץ הבריטית – אירופה והיחסים עם ארה"ב – ספגו זעזועים.

לדעת ווינטור, ג'ונסון ייזכר בעיקר בשל פליטות הפה שלו. הוא אמר שניתן להפוך את נמל סירטה בלוב לדובאי הבאה, וכל מה שיש לעשות הוא "לפנות משם את הגופות". את פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי כינה "שחרור". את נשיא צרפת דאז, פרנסואה הולנד, הוא השווה לשומר במחנה שבויים.

לעיתים קרובות נראה ג'ונסון כאילו פשוט אין לו חשק. בשבוע שעבר הוא השתתף בוועידה בהלסינקי בנוגע לאוקראינה, ושידר כמעט אדישות כלפי האיום שמציבה רוסיה; את נאומו הוא החל בסיפור על שחיינים עירומים שראה כאשר יצא לריצת הבוקר שלו. אפילו ביקורו לאחרונה באפגניסטן היה חסר מטרה כלשהי, למעט רצונו להתרחק מבריטניה ומן המחלוקות הפוליטיות. אפילו הישגו העיקרי – יצירת ברית חזקה נגד רוסיה בעקבות הרעלת המרגל סרגיי סקריפל – היה תוצאה של עבודה משותפת עם משרד ראש הממשלה.

שר החוץ החדש יידרש לתקן את הנזק שגרם ג'ונסון – אדם מבולבל, שלמרות כל קסמו האישי מעולם לא היה צריך לקבל תפקיד זה, מסכם ווינטור.