כתב וושינגטון פוסט, ג'ייסון רזאיאן, תובע פיצוי של מיליארד דולר מממשלת אירן, לאחר שנחטף בידי סוכנים שלה בטהרן ביולי 2014. הדיון בתביעה מתנהל בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון, והשבוע (8.1.19) העיד בו רזאיאן עצמו – מדווח הפוסט.

רזאיאן שימש ככתב הפוסט בטהרן בשנים 2016-2012, וכיום הוא כותב בעמודי הדעות של העיתון בנושאים בינלאומיים. הוריו נולדו באירן, היגרו לארה"ב ב-1959 ואביו היה לסוחר שטיחים מצליח באזור סן פרנסיסקו. הוא סיפר, כי שלושה אנשי ביטחון אירנים חמושים עצרו אותו ואת אשתו, יגאנה סאלחי, זמן קצר לאחר חתונתם. השניים הוחזקו במעצר בבידוד, מופרדים זה מזו, וספגו איומים ולפיהם יעונו ואף יוצאו להורג.

רזאיאן העיד על ההתעללות הגופנית והנפשית שעבר, וטען שמאסרו גם פגע בקריירה העיתונאית שלו. לדבריו, הוא הוחזק במשך 49 יום בתא בטון בגודל 1.6X2.4 מטרים, בו היו רק כיור ותא לעשיית צרכיו. התא היה מואר 24 שעות ביממה, להט בחום הקיץ של טהרן ורזאיאן הוצא ממנו רק לחקירות – שלוש פעמים ביום במשך 45 יום. הוא העיד, כי איבד 20 ק"ג ממשקלו, ראייתו נפגעה ונגרמו לו נזקים גופניים נוספים. לדבריו, לאחר איומים ומכות הוא נאלץ לחתום על מכתב בו הודה ב"טעויותיו", להתראיין לטלוויזיה האירנית ולהודות שעבודתו העיתונאית הייתה שקולה לריגול.

רזאיאן הורשע בריגול במשפט ראווה, ללא כל עדים ותוך שהראיות היחידות נגדו הן פרסומיו העיתונאיים ובקשתו להתקבל לעבודה בארה"ב. רזאיאן הוחזק במעצר 544 ימים, ואשתו – 72 ימים. רזאיאן בן ה-43, אחיו עלי ואמם מרי תובעים פיצוי של 44 מיליון דולר על נזקים כלכליים ומיליארד דולר כפיצויים עונשיים – מדווח הפוסט.

עורך דינם, דייוויד באוקר, הסביר כי הפיצוי העונשי נועד להרתיע את אירן מביצוע מעשים דומים בעתיד. התובעים טוענים, כי רזאיאן היה בן ערובה וקלף מיקוח בידי ממשלת אירן, במטרה להוציא מממשל אובמה ויתורים במו"מ על הסכם הגרעין. הוא ושני אמריקנים נוספים שוחררו ב-16.1.16 – היום בו נחתם הסכם הגרעין – בתמורה לשבעה אירנים שהואשמו בריגול או בהפרת העיצומים על ארצם. באוקר ציטט את דבריו של הגנרל רזה נאקדי, מפקד כוחות באסיג', ולפיהם רזאיאן שוחרר בתמורה להפשרת נכסים אירניים בשווי 1.7 מיליארד דולר, כחלק מהסכם הגרעין. הצהרות דומות השמיעו שר התרבות האירנית וחברי פרלמנט המוגדרים כ"קיצוניים".

התביעה הוגשה באוקטובר 2016, אירן לא הגיבה וביוני 2017 ביקש רזאיאן לקבל את התביעה בהעדר הגנה. בתי משפט אמריקניים חייבו את אירן מאז 1996 בתשלום של 46 מיליארד דולר לנפגעי המשטר, אך התובעים הצליחו לאתר רק 10% מהסכום בנכסים אירניים מוקפאים בארה"ב. לכן, פסק דין בתביעה כמו של רזאיאן יהיה בעיקרו סמלי – אם כי באוקר מקווה שהוא ירתיע את אירן ומדינות תומכות טרור אחרות.

התביעה הוגשה במסגרת "החרגת הטרור" שבחוק חסינות הריבונות, המונע בדרך כלל הגשת תביעות נגד ממשלות זרות. תביעות כאלו אפשריות רק בנוגע לפעולות טרור, עינויים ונטילת בני ערובה בידי מדינות המוגדרות בידי משרד החוץ כתומכות טרור.