בעשור האחרון נשפכו על הצבא הסיני כסף ונשק. בשנים 2018-2009 גדל תקציב הביטחון הסיני ב-83% - יותר מכל מדינה אחרת – וכעת מאיימת סין על הדומיננטיות האמריקנית במערב האוקיינוס השקט. הנשיא שי ג'ינפינג קבע שעד 2035 צריך הצבא לעבור מודרניזציה מלאה ולהשתוות לזה של ארה"ב.

שינויים מבניים תופסים את העין פחות מטילים הטסים במהירות של חמישה מאך, אך שי הבין שאין טעם במתן נשק חדיש לצבא מיושן – מסביר אקונומיסט. בזמן המלחמה הקרה התאמן הצבא הסיני לקראת האפשרות של מלחמה נגד ארה"ב או בריה"מ על אדמת סין, באמצעות חיל רגלים ענק. אבל בשנות ה-90 החליטו מנהיגי סין לשפר את יכולתו לנהל "מלחמות מקומיות בתנאי היי-טק", בהן הכוח האווירי חשוב בהרבה מן הקרקעי. שי הגיע למסקנה, כי כדי לנצח במלחמה כזאת – יש לשנות מן היסוד את הצבא.

מטרתו העיקרית של שי היא להגביר את ה"שילוביות" – מילה הלקוחה מהמילון הצבאי המערבי, ומשמעותה שיתוף פעולה הדוק בין הזרועות השונות, במיוחד במלחמות בחו"ל. סין רוצה ללכת בעקבותיה של ארה"ב, שביצעה שינויים משמעותיים בכוחות המזוינים שלה כדי להשיג יעד זה. בשנת 2016 החליף שי את האיזורים הצבאיים בחמש זירות, כל אחת תחת מפקד יחיד, לו כפופים כל הכוחות מכל הזרועות.

שנה קודם לכן הוקמו שני פיקודים שמטרתם לנצל חולשות אמריקניות. הכוחות האמריקניים תלויים בתקשורת לווינים ומחשבים; שי הקים פיקוד שמטרתו לשבש רשתות אלו ולנהל מתקפות סייבר, אלקטרוניקה ופסיכולוגיה. הכוחות האמריקניים באסיה תלויים גם ברשת של בסיסים ונושאות מטוסים; מולם הקים שי פיקוד טילים משודרג.

הצבא הסיני גם עובר דיאטה בתחום כוח האדם, למרות שהוא עדיין מונה למעלה מ-2 מיליון חיילים. מאז 2015 הוא קיצץ 300,000 תקנים, בעיקר בכוחות היבשה שאיבדו שליש מהקצינים וירדו מ-70% מהצבא ל-50%. לעומת זאת, מספרם של הנחתים הוכפל פי שלושה. קציני אוויר וצי קיבלו משרות בכירות יותר, כולל כמפקדי שתיים מבין חמש הזירות.

קשה לומר האם הצבא הסיני החדש טוב יותר, מציין אקונומיסט, אך יש הוכחות לכך שהוא מצליח לשפר את השילוביות. ניתן לראות תיאום טוב יותר בין המטוסים והספינות באיזורי טייוואן וים סין הדרומי, ותרגילים רבים שמיועדים לשפר תיאום זה. משחקי המלחמה הסיניים, שהיו בעבר תסריטים מוכנים מראש, הפכו להרבה יותר מציאותיים.

עם זאת, ייתכן שהכוחות הסיניים עדיין אינם מוכנים די הצורך למלחמה מורכבת. קידומם של קצינים בצבא האמריקני נעשה על-פי יכולתם לעבור בין יחידות. קצינים סינים מבלים את כל הקריירה שלהם באותן יחידות, באותם איזורים ולעיתים אפילו באותו תפקיד. גם חוסר הפתיחות הפוליטי הוא בעיה: לוחמה מודרנית מחייב ביזור סמכויות, משום שמתקפת סייבר עלולה לנתק את שרשרת הפיקוד, וצבאות של מדינות דמוקרטיות מתאימים את עצמם הרבה יותר טוב לאווירה הזאת.

שי הוא שליט סמכותני השואף לשליטה ממורכזת, כולל על הצבא. במסגרת המסע שלו נגד השחיתות, הודחו למעלה מ-13,000 קצינים ובהם שלושה גנרלים. שי צמצם את מספר חברי הקבינט הצבאי מ-11 לשבעה, הוציא ממנו את מפקדי הזרועות והוסיף קצין שתפקידו להילחם בשחיתות. הקבינט קיבל שליטה על המשטרה הצבאית-למחצה וגם על משמר החופים. השינויים הללו יצרו התמרמרות מצד קצינים שאיבדו זכויות עתיקות יומין, וחיילים שפוטרו יצאו להפגין. אולם החיילים הצעירים יוצאים נשכרים מכך שהקידום נעשה על בסיס יכולת וכישורים, גאים במקום ההולך וגדל של הצבא בקולנוע ובטלוויזיה ומעריצים את הרפורמות של שי.

לצבא הסיני המחודש תהיה הזדמנות להפגין את עוצמתו במצעד ענק שיתקיים בבייג'ינג ב-1 באוקטובר, לציון 70 שנות שלטונה של המפלגה הקומוניסטית. תהיה זו ההופעה הראשונה מסוגה בעיר הבירה מאז החלו הרפורמות של שי. צפו להופעה ברמה הגבוהה ביותר, מציע אקונומיסט.