בעוד טורקיה החלה לשחרר מבתי הכלא בסוריה לוחמי דאעש לשעבר, הולך ומתממש הסיוט של מדינות המערב: חזרתם הלוחמים לארצות מוצאם באירופה, שאינן מעונינת בהן. מנהיגיהן ניצבים בפני התנגדות נרחבת לחזרתם של אנשי דאעש וחוששים מפני הסיכון הביטחוני שהם מציבים, מחפשים דרכים להעמיד אותם לדין – בבית משפט בינלאומי, בעירק, רק לא ביבשת – אך ללא הועיל.

ואולם – מסביר ניו-יורק טיימס – הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שמעמדו התחזק בשל השינוי הפתאומי במדיניות האמריקנית, נחוש בדעתו להניח את הבעיה לפתחן של מדינות אירופה. בשבוע שעבר שלחה טורקיה 12 לוחמים-לשעבר ובני משפחותיהם לבריטניה, דנמרק, גרמניה וארה"ב, וארדואן הבהיר שמאות נוספים יבואו בעקבותיהם.

הבעיה היא תוצר-לוואי של החלטת הנשיא דונלד טראמפ להוציא את כל הכוחות האמריקניים מסוריה, אשר אפשרה לטורקיה להשתלט על השטח ועל מאות אנשי דאעש שהוחזקו בבתי כלא שניהלו הכורדים שנאלצו לסגת. היא מסובכת עוד יותר לנוכח העובדה, כי שני שלישים מ-1,000 האזרחים המערביים המוחזקים במחנות אלו, הם ילדים שרבים מהם איבדו אחד מהוריהם. כעת, כאשר יותר אנשי דאעש לשעבר מצויים בידיו, ארדואן אינו מהסס להשתמש בהם כמנוף מול מדינות אירופה המותחות ביקורת קשה על מדיניות הדיכוי שלו ומאיימות עליו בעיצומים בשל קידוחי נפט בלתי מאושרים ליד קפריסין.

טורקיה היא ביתם של 3 מיליון פליטים מסוריה, והאיחוד האירופי מעביר לה מיליארדי דולרים למימון שהותם, אך ארדואן נחוש בדעתו להקל את הנטל. השאלה האמיתית היא, אומר הטיימס, האם הוא באמת מתכוון לשלוח לאירופה את כל אנשי דאעש המערביים, או שמדובר בניסיון להשיג ויתורים מצד המערב. מה שברור הוא, שעם נוכחות צבאית מוגבלת בסוריה, אירופה חשופה יותר למהלכיו של ארדואן. לדברי טורקיה, בידיה 2,280 אנשי דאאש מ-30 מדינות – כולל ארה"ב - וכולם יגורשו.

ההערכה היא, ש-1,100 אזרחים של מדינות מערב אירופה מוחזקים בצפון סוריה. חזרתם האפשרית מציבה את מערכות המשפט האירופיות בפני בעיות מתחרות של ביטחון וזכויות אזרח, וכיצד לטפל באירועים שהתרחשו במרחק של אלפי ק"מ. מספר העצורים הגדול ביותר הוא מצרפת, שכבר הסכימה לקבל 11 מהם, למרות שאין שינוי במדיניותה המתנגדת לחזרה גורפת מסוריה; גם הולנד הסכימה לקבל כמה מאזרחיה. פקידים גרמנים אומרים, כי 130 בני אדם עזבו את המדינה כדי להצטרף לדאעש, מתוכם 95 אזרחים גרמנים הרשאים לשוב אליה; שליש מהם מצויים תחת חקירה של התביעה הפדרלית.

הטיימס מדווח, כי הולך וגובר הלחץ על מדינות אירופה לקבל את אזרחיהן, תוך שגדלה גם הדאגה מכך שהעמדתם לדין וכליאתם תהיה הדרך היחידה לשמור על בטחונה של אירופה. ואילו התנאים בצפון סוריה מגבירים את הצורך בחזרה מסודרת של הלוחמים-לשעבר לאירופה. הם עלולים ליפול בידי טורקיה או סוריה, העשויות להשתמש בהם כקלפי מיקוח מול המערב. אחרים עלולים לברוח ולנסות להתארגן מחדש, או להצטרף לתאים של דאעש שעודם קיימים.

את הסכנות ניתן להדגים בסיפורה של טובא גונדל, אזרחית צרפתית ממוצא פקיסטני שגדלה בלונדון עד שיצאה לסוריה ב-2015 וככל הנראה נמצאת בידי טורקיה. בת ה-25 היא אם לשני ילדים, אינה דוברת צרפתית ובילתה את רוב חייה בבריטניה. היא לוחמת דאעש ידועה לשמצה, אבל עדיין לאחרונה לא הייתה מתחת למכ"ם של שירותי הביטחון הצרפתיים. בחודשים האחרונים ביקשה גונדל לחזור לבריטניה, אשר הוציאה לה צו גירוש ב-2018. במכתב גלוי לעיתון טיימס הלונדוני טענה גונדל, כי היא אדם שונה הרוצה לתת את הדין בפני בית משפט בריטי. אבל סביר יותר להניח שהיא תגורש לצרפת.

צרפת כבר קלטה בחזרה 250 לוחמי דאעש לשעבר ובני משפחותיהם, על-פי הסכם דו-צדדי עליו חתמה עם טורקיה בשנת 2014. אבל עוד 400 אזרחים צרפתים עצורים בסוריה ומדינתם אינה רוצה אותם. צרפת מעוניינת שעירק תקח אותם, במיוחד את הלוחמים הגברים. פקידם צרפתים הובילו את המו"מ עם עירק על עריכת משפטים במדינה זו, אבל חילוקי דעות בנושאים משפטיים, כגון עונש מוות, מנעו השגת הסכם.