ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, ניסה לקבל מימון מן האיחוד האירופי, במקביל לקריאתו לבטל את פרישתה של בריטניה מהאיחוד. כך חושף (יום א', 29.12.19) דיילי טלגרף. נכון לעכשיו, השיחות לא הסתיימו והמימון לא ניתן.

בלייר ניסה לקבל מימון מהאיחוד למלכ"ר "מכון טוני בלייר", ובין היתר ניהל שיחות בנושא עם אנה גאלו-אלוורז – שהייתה סגניתו בירושלים בשנים 2008-2007, כאשר שימש כשליח הקוורטט למזרח התיכון. גאלו-אלוורז ישבה אשתקד בראש פגישה בין בלייר לבין פקידים בנציבות, לאחר שבלייר נפגש עם מי שהיה הממונה עליה, נוון מימיקה, שהיה אז הנציב לשיתוף פעולה בינלאומי ולפיתוח. המכון מסר בתגובה, כי הוא היה זכאי למימון מהאיחוד וכי טרם הגיש בקשה רשמית לקבלתו.

בתכתובות דוא"ל שהגיעו לידי הטלגרף הסבירו אנשי המכון, כי לבלייר יש "קשרים ייחודיים עם מנהיגים במדינות מתפתחות". הם גם שקלו לרשום את המכון במדינה אחרת החברה באיחוד האירופי, מחשש שהברקזיט – לא התנגד בלייר – ינתק ארגונים בריטיים מתקציב הפיתוח של האיחוד, העומד על 26 מיליארד ליש"ט.

בלייר השיג עסקות רחבות היקף במשך קרוב לעשור במסגרת חברת טוני בלייר ושות', אשר עסקה בייעוץ, לפני שבשנת 2016 סגר אותה והקים את המכון הנושא את שמו. בלייר עצמו אינו מקבל שכר מן המלכ"ר, אך המכון מממן את נסיעותיו ברחבי העולם.

במהלך השנה האחרונה קיימו בלייר ואנשיו פגישות עם נציגי האיחוד האירופי, כאשר במקביל קורא בלייר למנוע את הברקזיט ולקיים משאל עם נוסף, וטוען שניתן לבטל את החלטת הפרישה שהתקבלה במשאל העם ב-2016. המכון אומר, כי כל הפגישות דווחו כנדרש וכי יצירת זיקה בינן לבין עמדתו של בלייר בנושא הברקזיט היא אבסורד.

השיחות בין המכון לאיחוד החלו ככל הנראה בפברואר 2018, כאשר בלייר ומימיקה נפגשו בבריסל. מימיקה צייץ אז, כי לשניים הייתה "פגישה מצוינת" בנושא שיפור הממשל באפריקה – יבשת בה התמקד בלייר במשך מספר שנים. ביולי 2018 כינסה גאלו-אלוורז פגישת המשך במטה האיחוד בבריסל – בו קיים בלייר לפני כן פגישה עם נשיא הנציבות דאז, ז'אן-קלוד יונקר, ואשר לטענת תומכי הברקזיט הייתה התערבות במשאל העם.

פקיד בלתי מזוהה כתב מזכר בעקבות אותה פגישה, ולפיו "לבקשת [לשכתו של] מימיקה, השתתפתי אתמול בפגישה בראשותה של אנה גאלו עם מכון טוני בלייר לשינוי גלובלי. הפגישה נועדה להציג בפני המכון את פעילות האיחוד האירופי בשיתוף פעולה בפיתוח. הם הביעו עניין בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי ולבדוק את האפשרויות לקבל סיוע כספי".

על-פי המזכר, המכון ניהל באותה עת פרויקטים ב-14 מדינות בהיקף כולל של 11 מיליון ליש"ט. בפועל, מציין הטלגרף, מחזורו של המכון באותה שנה היה 45 מיליון דולר (34 מיליון ליש"ט) – מתוכם הוצאו 41 מיליון דולר על "הוצאות מינהליות", כולל נסיעותיו של בלייר, אשר על-פי דוחות המכון מקדיש לו 80% מזמנו. המכון העסיק 213 עובדים בשכר בתקציב כולל של 15 מיליון ליש"ט – ממוצע גבוה של 70,000 ליש"ט לעובד לשנה.

אותו פקיד הסביר, כי מכון טוני בלייר מספק ייעוץ לממשלותיהן של מדינות מתפתחות בנוגע לניהול סוגיות מפתח ולשיפור רמת החיים, כולל לאנשיהם של ראשי הממשלות והנשיאים. "לעיתים קרובות הסיוע מתבקש [בידי הממשלות] לאחר חילופי דברים וייעוץ מצידו של בלייר", כתב. "לדבריהם, הקשר הפוליטי והדו-שיח הם ייחודיים ומבדלים את המכון מגופים אחרים המבצעים עבודה דומה". המזכר מציין, כי חלק מן המדינות משלמות במישרין למכון תמורת שירותיו, אך הוא מקבל תמיכה גם ממלכ"רים ומממשלת ארה"ב.

כאשר השיחות התקדמו, נפגש בלייר בנובמבר 2018 עם סטפנו מנסווריסי, מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה בינלאומי ולפיתוח. מזכר שסיכם את הפגישה ציין, המכון מסתמך על עברו של בלייר כראש הממשלה וכשליח הקוורטט (ארה"ב, האו"ם, האיחוד האירופי ורוסיה) למזרח התיכון, ועל פעילותו בייעוץ לממשלות ובהתגוננות מפני "קיצוניות דתית". המזכר מציין, כי בפגישה סוכם שפקידי האיחוד יבחנו שיתופי פעולה אפשריים, ולאחר מכן ייצרו קשר עם בלייר. הטלגרף מזכיר, כי בלייר הואשם שוב ושוב בניגוד עניינים כאשר היה שליח הקוורטט – האשמות אותן דחה בתוקף.

חודשיים מאוחר יותר נפגשו שוב בלייר ומימיקה. "אני יודע שאתה רוצה לראות התקדמות בדיונינו, וכך גם אני", כתב בלייר למימיקה לאחר הפגישה. "מאז פגישתנו, הצוות שלי היה בבריסל וניהל פגישות מועילות. אני מבקש לבצע איתך מעקב אחרי ההצעה לשיתוף פעולה בינינו לבין האיחוד האירופי בנושא של ממשל אפקטיבי, דו-שיח בנושאי מדיניות וסדר היום הכלכלי". לדבריו, הפגישות העלו שאתיופיה ואוזבקיסטן הן מדינות אפשריות לשיתוף פעולה זה, והבטיח שצוותו יגיש הצעות מפורטות בנוגע אליהן.

ב-25.1.19 – ימים ספורים לאחר שבלייר אמר שהברקזיט יפגע קשות בכלכלת בריטניה – כתבה גאלו-אלוורז לאחד מעוזריו של בלייר, ושאלה כיצד תבוצע בפועל ההתקשרות עם המכון אם יוחלט עליה. "אני לא רוצה להטריד את ט"ב עם זה, אבל אמרתי לו שאתקשר איתך", העירה. היא הסבירה, כי אם המכון רשום רק בבריטניה – עלולים להיווצר קשיים לאחר הברקזיט.

אחד מעובדי המכון השיב כעבור שלושה ימים: "אנחנו בוחנים את האפשרויות למקרה של ברקזיט ללא הסכם. אחת מהן היא להירשם במדינה החברה באיחוד האירופי". בלייר לא היה צריך לדאוג, מציין הטלגרף: הוא התנגד לפרישה ללא הסכם, ואפשרות זו אכן ירדה מעל הפרק בחודשים הבאים.