ארה"ב נטלה סיכון משמעותי כאשר החליטה לחסל את קאסם סולימאני, אחד האנשים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר במזרח התיכון. מאז ביטול הסכם הגרעין עם אירן, הפעיל ממשל טראמפ מדיניות של "לחץ מירבי" של עיצומים כלכליים, אך גישה מוגבלת זו לא השיגה תוצאות של ממש ואירן הסלימה את המצב. ארה"ב הגיבה בחיסולו של סולימאני.

השאלה החשובה ביותר כעת היא כיצד אירן תגיב – כותב (שבת, 4.1.20) אילן גולדברג, שהיה מבכירי הפקידים בפנטגון בנושא אירן, ב-Foreign Affairs. התנהגותה בחודשים האחרונים וב-40 שנותיה מלמדת, כי היא לא תמהר לפעול. היא תבחר בזהירות ובסבלנות את הפעולה שתיראה לה האפקטיבית ביותר, וניתן להניח שהיא תנסה להימנע ממלחמה כוללת עם ארה"ב. עם זאת, אירועי הימים האחרונים מדגימים את הסכנה של הסלמה בשל חישוב מוטעה. סולימאני לא האמין שארה"ב תנקוט צעד כה קיצוני ובוודאי לא חשב שחייו בסכנה, ולכן הופיע במרחק כה קצר מהכוחות האמריקניים בעירק. ואילו הנשיא טראמפ הדגיש שוב ושוב שאינו מעוניין להצית מלחמה חדשה במזרח התיכון – אך בכל זאת הורה על החיסול.

ארה"ב חייבת לכל הפחות לצפות שתמצא את עצמה בעימות עם המיליציות השיעיות בעירק, אשר ישימו על הכוונת אזרחים, דיפלומטים וחיילים שלה. המתקפה האמריקנית בוצעה בעירק ולכן זוהי זירת התגובה הסבירה ביותר. המיליציות שם כבר הסלימו בששת החודשים האחרונים את התקפותיהן על יעדים אמריקניים. הן בין השלוחים הנאמנים ביותר לאירן ויש להן מוטיבציה גבוהה לנקום את מותו של אבו מהדי אל-מוהנדיס, סגן המפקד שלהם שחוסל יחד עם סולימאני.

נוכחותה של ארה"ב בעירק היא סוגיה נפרדת, מציין גולדברג, ולא רק משיקולים ביטחוניים. החיסול היה הפרה בוטה של הריבונות העירקית, כך שממשלת עירק צפויה ללחץ כבד לסלק את החיילים האמריקנים. עירקים רבים אינם אוהבים הן את ארה"ב והן את אירן, אלא רוצים לחיות בשקט את חייהם; המצב הנוכחי עלול להיות הגרוע ביותר האפשרי מבחינתם. אולם נסיגה אמריקנית כאוטית תחת אש עלולה להוות מכה קשה לא רק ליוקרה האמריקנית, אלא גם למאבק המתמשך נגד דאעש.

התגובה האירנית לחיסול לא תוגבל בהכרח לעירק. חיזבאללה עלול לתקוף יעדים אמריקניים בלבנון או במדינות אחרות במזרח התיכון. הארגון יכול לחלופין לבחור לתקוף את ישראל, אם כי גולדברג מעריך שזו אפשרות פחות סבירה. חיזבאללה רוצה להימנע ממלחמה כוללת עם ישראל, אשר תהיה הרסנית ללבנון, וישראל אינה מעורבת בחיסולו של סולימאני.

אירן יכולה לתקוף בטילים את הבסיסים האמריקניים בסעודיה ואיחוד האמירויות, או תשתיות נפט במפרץ הפרסי – בדומה להתקפתה על המתקנים הסעודיים בחודש ספטמבר, אשר הפתיעה את ארה"ב ושאר העולם. באווירה הנוכחית, אירן עלולה להחליט להיות הרבה יותר תוקפנית, לנוכח העובדה שמתקפות הטילים הקודמות שלה עברו בשלום מבחינתה.

עוד צופה גולדברג, כי אירן תאיץ בצורה משמעותית את תוכניתה הגרעינית. טראמפ הוציא את ארה"ב מההסכם ביוני 2018, ורק במאי 2019 החלה אירן להפר אותו תוך שהיא מבצעת צעדים קטנים מדי חודשיים. השבוע ימלאו חודשיים לצעד הקודם, וקשה להניח שאירן תנהג באיפוק אחרי מותו של סולימאני. לכל הפחות, היא תתחיל להעשיר אורניום לרמה של 19.75% - צעד משמעותי לקראת ייצור אורניום לצרכים צבאיים. עוד לפני החיסול איימה אירן לפרוש מהאמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני או לסלק את הפקחים הבינלאומיים; כעת צעדים מסוכנים אלו עלולים להתממש.

הצעד הפרובוקטיבי ביותר מבחינתה של אירן יהיה ביצוע פעולת טרור בארה"ב או ניסיון לרצוח פקיד אמריקני בדרג מקביל לזה של סולימאני. פעולה כזו תהיה הרבה יותר מורכבת לביצוע. הפעם האחרונה בה, ככל הידוע, ניסתה אירן לפעול בשטח ארה"ב הייתה ב-2011, כאשר האמריקנים חשפו תוכנית שלה לרצוח את שגריר סעודיה בוושינגטון באמצעות פיצוץ של מסעדה. יכולתה של אירן מחוץ למזרח התיכון פחותה בהרבה מאשר באיזור, ולכן היא תזדקק למזל רב כדי להצליח בפעולה בארה"ב.

ממשל טראמפ יפעל בחוכמה אם יחזק את ההגנה על מתקנים ואזרחים אמריקניים בחו"ל, ובמקביל – לנסות להעביר לאירן מסר (למשל דרך עומאן) במטרה למנוע הסלמה תוך הצבת קווים אדומים כדי למנוע חישובים מוטעים מצד האירנים. טראמפ צריך גם להימנע מצעדים צבאיים נוספים, אם כי גולדברג שאיפוק שכזה עומד בניגוד לאופיו של הנשיא. אבל אפילו אם טראמפ יתאפק, הרצון האירני לנקום והמומנטום הפוליטי שכבר מתחיל להיבנות, עלולים לגרור את ארה"ב ואירן לעימות בהיקף נרחב.