היום הראשון בשנת הנשיאות הרביעית של דונלד טראמפ הוא היום בו מתחיל משפטו בסנאט. יום קודם לכן סגר טראמפ שלוש שנים – עם 16,241 אמירות שקריות או מטעות, על-פי הספירה היום-יומית של וושינגטון פוסט מאז 20.1.17. העיתון עצמו מודה, כי איש לא חשב שזה יהיה המספר.

הפרויקט החל ב-100 ימי הנשיאות הראשונים, שהניבו 492 כזבים, ובלחץ הקוראים הוא נמשך מאז. בשנת 2017 רשם טראמפ 1,999 כזבים; בשנת 2018 הוא הגיע ל-5,689. בשנה שעברה לבדה יותר מאשר הכפיל את המספר הכולל, עם 8,155 אמירות כוזבות. במילים אחרות: שש בממוצע ביממה בשנה הראשונה, 16 בשנייה ו-22 בשנה היוצאת.

ביום האחרון לשנתו השלישית, בנאום אחד בלבד, הוסיף טראמפ 20 אמירות כוזבות, רבות מהן – חזרה בפעם-המי-יודע-כמה על הטענות החביבות עליו. הוא מסר מספרים לא נכונים על הסכמי הסחר החדשים, וטען שחקלאים קשוחים בכו משמחה כאשר ביטל אסדרה מתקופת אובמה. ובכלל, טראמפ אוהב לשקר במיוחד בסוף השנה: 1,205 באוקטובר 2018 ו-1,159 בחודש המקביל אשתקד; 903 ו-867 בשני חודשי נובמבר האחרונים. בשנת 2018 הרקע היה הבחירות לקונגרס, ואשתקד – חקירת הפרשה האוקראינית.

למשל: טראמפ טען 68 פעמים שהתלונה האנונימית שהובילה לפתיחת החקירה הייתה בלתי מדויקת – אך התמליל של השיחה עם ולדימיר זלנסקי שפרסם טראמפ עצמו, הוכיח שהיא הייתה מדויקת להפליא. טראמפ טען עשרות פעמים, כי ג'ו ביידן כפה את פיטורי התובע הכללי של אוקראינה כדי למנוע חקירה נגד החברה בה כיהן בנו – בעוד שהדרישה היו מדיניות מוסכמת של ארה"ב ובעלות בריתה. ואותו מספר פעמים טען, כי הנטר ביידן השיג עסקה של 1.5 מיליארד דולר בסין אחרי שביקר בה עם אביו סגן הנשיא; זה פשוט לא היה ולא נברא.

טראמפ חצה את רף 10,000 הכזבים ב-26.4.19. מאז שנכנס לתפקידו, היו לו בממוצע 15 כזבים ביום. בערך חמישית מהם, מלמדים נתוני הפוסט, היו בנושאי כלכלה ותעסוקה. 257 פעמים הוא טען, שהמצב הכלכלי של ארה"ב כיום טוב מאשר אי-פעם בעבר. הוא החל להשמיע טענה זו ביוני 2018, ועד מהרה היא הפכה לחביבה ביותר עליו. המצב הכלכלי אכן טוב מאוד, אך המספרים מלמדים שהוא לא טוב יותר מאשר בממשלי דווייט אייזנהאואר, לינדון ג'ונסון, ביל קלינטון ויוליסס גרנט.

בערך שישית מכזביו של טראמפ הם בנוגע ההגירה – שיעור שעלה משמעותית בתחילת 2019, כאשר הממשל נסגר חלקית למספר שבועות בשל המחלוקת על מימון החומה בגבול מקסיקו. לא פחות מ-242 פעמים אמר טראמפ שהחומה הולכת ונבנית, למרות שבפועל כל מה שנבנה הוא קטעים של גדר ולא חומת בטון רצופה; ו-150 ק"מ הם החלפה של גדר קיימת.

הכזב השלישי: 184 פעמים טען טראמפ, שהוא העביר את קיצוץ המס הגדול ביותר בהיסטוריה. אולם הקיצוץ של רונלד רייגן ב-1981 היווה 2.9% מהתוצר האמריקני של אז; הקיצוץ של טראמפ הוא 0.9% מהתל"ג, השמיני בגודלו מזה 100 שנה. אבל הטענה הזאת ממשיכה לתפוס מקום מרכזי בעצרות הבחירות של טראמפ.

176 פעמים אמר טראמפ, כי ארה"ב מפסידה כסף בגרעונות המסחריים שלה. טענה זו משקפת חוסר הבנה בסיסי בכלכלה, טוען הפוסט. מדינות אינן "מפסידות" כסף בגרעונות מסחריים; הגרעון הוא הפער בין הייבוא לייצוא, ולא הפסד. והוא מושפע גם מגורמי מקרו-כלכלה, כמו שערי חליפין, תוצר ושיעורי החיסכון וההשקעה.