בשבוע שעבר עבר אותו מסר מהנשיא דונלד טראמפ ומטה: יש לפתוח מחדש בצורה מלאה את בתי הספר בארה"ב. טראמפ אף איים לפגוע בתקציביהם של בתי הספר שלא ייפתחו. זהו אחד המסרים חסרי האחריות המתואמים ביותר של הממשל בזמן הקורונה – טוענים בניוזוויק טום אינגלסבי ואניטה סיסרו, המנהל וסגנית המנהל של המרכז לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אחד המוסדות החשובים ביותר במעקב אחרי הקורונה.

הדרך להשיג את הבטיחות הדרושה – את זה משאיר הממשל למורים ולראשי הרשויות המקומיות, אם כי יש צורך במסמכים נוספים של המרכז לבקרת מחלות. מנהל המרכז, ד"ר רוברט רדפילד, הבטיח שאנשיו יעבדו עם כל מחוזות בתי הספר (13,000 במספר) וגם עם כל אחד מבתי הספר (130,000 במניין) שיזדקקו לסיוע. זוהי התחייבות לחלוטין בלתי מציאותית, טוענים השניים.

יש כמה דברים שגויים בכל העסק. ראשית, מנהיגי ארה"ב צריכים להיות שקופים יותר לגבי המצב הקשה של הקורונה בארה"ב, ולהכיר בכך שעדיין אין מידע מדעי לגבי פגיעתה בילדים, במשפחות ובמורים במידה מספקת שמאפשרת לפתוח את בתי הספר. שנית, האיתות לבתי הספר – לפיו הם יכולים להתעלם מהנחיות המרכז לבקרת מחלות אם הללו יקרות או מסובכות מדי – עומד בסתירה לשאיפה להשיג בטיחות מירבית. כאשר בתי הספר ייפתחו, הסיכוי הטוב ביותר שלהם להפחית את הסכנה הוא להיצמד להוראות המרכז – וכעת אומרים להם לעשות ההפך.

אנשי הממשל לא התמודדו עם פתיחת בתי הספר בהקשר של הזינוק המחודש בקורונה בארה"ב: ב-36 מדינות מספר המקרים עולה וב-30 מהן שיעור החולים הוא למעלה מ-5% מכלל הנבדקים. המרכז לבקרת מחלות המליץ, כי במוקדים של הקורונה יתאמו בתי הספר את פעילותם עם רשויות הבריאות וישקלו להאריך את תקופות הבידוד ליותר משבועיים. המשמעות המעשית היא, שמוטב להמתין עד שהקורונה באותו יישוב תהיה בשליטה.

אנשי הממשל מתעלמים גם מחוסר הוודאות לגבי המדע של הקורונה בבתי הספר, מוסיפים אינגלסבי וסיסרו. ידוע שילדים מצויים בסיכון נמוך בהרבה מאשר מבוגרים לחלות בצורה קשה או למות מהמגיפה, אבל עדיין לא ברור באיזה שיעור הם יכולים להפיץ את המחלה בקרב אחרים – חבריהם, מוריהם ובני משפחותיהם. בכמה מדינות נפתחו מחדש בתי הספר בלא עלייה משמעותית בקורונה; בישראל התמונה הפוכה, וההדבקה המהירה בבתי הספר היא גורם מרכזי בהאצה המחודשת של הקורונה.

המסר למורים ולהורים חייב להיות ברור: אין דרך להעלים לחלוטין את הסיכון בבתי הספר, אלא רק להקטין אותו. מדיניות "כל בתי הספר חייבים להיפתח לחלוטין" מותירה מעט מרווח לטעויות או לחוסר ודאות מדעי. המופקדים על מערכת החינוך ברמה הלאומית הבהירו, כי האחריות תוטל על הפקידים ברמה המקומית – מה שאומר שבתי הספר חייבים לאמץ את הנחיות המרכז לבקרת מחלות במקום להתעלם מהן. על-פי הנחיות אלו, בסיכון הגבוה ביותר מצויים בתי הספר המפעילים כיתות גדולות. המרכז מציע מרחק של שני מטרים בין התלמידים, זמני הגעה ועזיבה נפרדים, הגברת הניקיון והחיטוי, אוורור, מסיכות ועוד אמצעי בטיחות.

ציות לכללים יהיה קשה ויקר, אך זה מה שיבטיח את הבטיחות. ייתכן שחלק מבתי הספר ייאלצו לשלב הוראה מרחוק עם הוראה בכיתות, ואולי אף לעבור בלעדית ללימוד דיגיטלי. אבל אסור לקחת את הסיכון שבהתעלמות מן ההנחיות, מדגישים אינגלסבי וסיסרו. מורים רבים הביעו דאגה לבריאותם, והתעלמות מן ההנחיות רק תגביר מגמה זו. אנשי חינוך מומחים בחינוך, לא ברפואה; הם צריכים לסמוך על המרכז לבקרת מחלות.

שר הבריאות, אלכס אזר, צודק באומרו ש"פתיחה מחודשת ובטוחה של בתי הספר עשויה להיות הצעד הבודד החשוב ביותר שאנחנו יכולים כדי לסייע למשפחות בזמן המגיפה". השבת ילדים לבנייני בתי הספר תשפר את לימודיהם, את קשריהם החברתיים ואת בריאותם הנפשית ותזונתם – זו צריכה להיות משימה לאומית ראשונה במעלה. זה חשוב יותר מאשר לפתוח מחדש בארים, מסעדות ובתי קזינו. הממשל צריך לעודד את בתי הספר לפעול בהתאם להנחיות המרכז לבקרת מחלות ולתת להם את העזרה הטכנית והכספית לעשות זאת.