אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל פעלו בצורה מונופוליסטית ואנטי-תחרותית - קובע דוח של צוות חוקרים בבית הנבחרים האמריקני. הצוות קורא (יום ג', 6.10.20) לממשל לבצע שינויים מרחיקי לכת בחוקי ההגבלים העסקיים, כדי לאפשר פיקוח הדוק על ענקיות עמק הסיליקון.

חוקי ההגבלים הנוכחיים מתקשים לתת מענה לחוזקן של חברות הענק הטכנולוגיות, משום שהם מטפלים בתחרות על המחיר - דהיינו, מקרים בהם חברות מסכימות בצורה בלתי חוקית להעלות או להוריד מחיר. שירותיהן של חברות הטכנולוגיה ניתנים כידוע במידה רבה חינם, כאשר התשלום שהן גובות הוא המידע על המשתמשים והיכולת לסחור בו - והחוק אינו מטפל במבנה עסקי שכזה.

הדוח בן 450 העמודים מסכם 16 חודשי חקירה של הדרג המקצועי בבית הנבחרים, במהלכם נבדקו 1.3 מיליון מסמכים ונשמעו מאות עדויות. הוא קובע, כי ארבע החברות השתמשו באמצעים פוגעניים כדי להבטיח את שליטתן בתחומי החיפוש האינטרנטי, הסמארטפונים, הרשתות החברתיות והקניות. הן הצליחו לחמוק מהפיקוח הפדרלי על ההגבלים, שמטרתו הבסיסית היא למנוע יצירת חברות ענק כמותן.

שווי השוק של אפל עומד על 1.94 טריליון דולר; של אמזון - על 1.55 טריליון דולר; אלפאבית (חברת-האם של גוגל) שווה 988 מיליארד דולר; ופייסבוק - 737 מיליארד דולר. כל הארבע נמנות על חמש החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בעולם (מיקרוסופט היא השנייה, עם 1.56 טריליון דולר). לשם השוואה: שווי השוק של חברת הטלקומוניקציה AT&T, שהיא תוצר של חוקי ההגבלים מתחילת המאה הקודמת, הוא 205 מיליארד דולר.

החוקרים טוענים, כי פייסבוק מחצה מתחרים פוטנציאליים; גוגל התעמתה עם מנועי חיפוש אחרים וכפתה עליהם את הטכנולוגיה שלה; ואילו אפל ואמזון קבעו במשך שנים כללים אשר הקשו בצורה משמעותית על מתחרים קטנים יותר ועל מפתחי תוכנות להיכנס לתחומיהן. הדוח אינו קורא לממשל לפרק את החברות (כפי שנעשה לחברות הטלקומוניקציה לפני כ-100 שנה), אלא לבצע רפורמה מקיפה בחוקי ההגבלים, כך שניתן יהיה לפעול נגד החברות הגדולות ולמנוע בעתיד מיזוגים בעייתיים.

לגבי פייסבוק מתמקד הדוח ברכישתן של ווטסאפ ואינסטגרם, אשר נעשו באישור הממשל הפדרלי. פייסבוק טענה, כי רכישת חברות הזנק אלו סייעה להן להפוך לענקיות כפי שהן היום. החוקרים אומרים, כי הסיפור האמיתי שונה: פייסבוק רכשה את השתיים כדי למנוע תחרות מצידן על שליטתה בתחום הרשתות החברתיות.

על גוגל נאמר בדוח, כי היא השתמשה בכמויות ענק של מידע על משתמשיה, כדי להפוך למונופול בתחומי החיפוש, הפרסום, המפות, המובייל ועוד. החוקרים מפנים את תשומת הלב לדרך בה גוגל מעניקה עדיפות למוצריה בתוצאות החיפוש, אפילו אם הם נופלים מטיבם ממוצרים מתחרים. האיחוד האירופי כבר קנס את גוגל במיליארדי אירו על התנהלות זו, וכאמור - הממשל האמריקני עומד גם הוא לתבוע אותה.

הממצאים על אמזון עוסקים ביחסיה עם מוכרים שלישיים - דהיינו, ספקים קטנים המשתמשים בשירותי האתר. אמזון מכנה אותם "שותפים", אך הדוח קובע שלמעשה היא מתחרה בהם במוצרים רבים שהיא עצמה משווקת. לדבריהם, היחסים "מעודדים את אמזון לנצל את גישתה לנתונים ולמידע של המוכרים" כחלק מהתנהגותה האנטי-תחרותית. עוד נאמר בדוח, כי אמזון משתמשים בטקטיקות של כפייה במו"מ עם ספקים, כגון הסרת הכפתור "קנייה" או הודעה כוזבת כאילו המוצר אזל.

החקירה על אפל התמקדה בחנות האפליקציות שלה, App Store - הדרך הרשמית היחידה למכור יישומונים באייפון ובאייפד. הדוח טוען, כי אפל הציבה מחסומים אנטי-תחרותיים בפני תוכנות המופיעות במכשירים ניידים, ובמקרים אחרים העתיקה חלקים משירותים מתחרים פופולריים. בכך מאמץ הדוח טענות שהועלו בשנים האחרונות נגד אפל, כולל בהליכים משפטיים.

צוות החוקרים מסכם באומרו: "חברות שפעם היו סטארט-אפים ששים אלי קרב שאתגרו את הסטטוס-קוו, הפכו למונופולים מן הסוג שראינו לאחרונה בתקופת ברוני הנפט וטייקוני הרכבות [במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20]" - התקופה שהובילה לחקיקת חוקי ההגבלים. "למרות שחברות אלו העניקו תועלת ברורה לציבור, יש מחיר לדומיננטיות של אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל. חברות אלו מנהלות את השוק בו הן מתחרות, מה שמאפשר להן להכתיב כללים שונים לעצמן ולאחרים, או להתנהל תחת אסדרה-לכאורה משלהן, כאשר הן אינן חייבות דין וחשבון לאיש".

הדוח ממליץ לקבוע בחוק, כי חברות כמו אמזון וגוגל אינן רשאיות להעניק עדיפות למוצריהן בשוקי האון-ליין שהן מנהלות. שינויים מוצעים נוספים יגבירו את יכולתם של הלקוחות לתבוע את החברות, ויעניקו למשרד המשפטים ולנציבות הסחר הפדרלית כלים למנוע מיזוגים עתידיים בתחום ההיי-טק. בנוסף לכך, יש לו חשיבות מעשית כבר כעת. הוא יעניק חיזוק להליכים משפטיים שכבר מתנהלים נגד החברות הגדולות בכמה ממדינות ארה"ב ביוזמת התובעים הכלליים שלהן. משרד המשפטים צפוי להגיש בימים הקרובים תביעת הגבלים נגד גוגל.

החקיקה המוצעת מצריכה אישור של הקונגרס, ותחייב מאבק קשה מול חברות ענק אלו, השתדלנים שלהן ומחוקקים המייצגים את המדינות בהן הן פועלות. פעולות אלו יוכלו לצאת לפועל, אם בכלל, רק בשנה הבאה - לאחר הבחירות לנשיאות ולקונגרס. הנשיא דונלד טראמפ תומך עקרונית בחברות גדולות, אך טוען שחברות הטכנולוגיה פועלות נגדו מנימוקים פוליטיים; ג'ו ביידן אמור להיות קשוב יותר להצעות כאלו. שאלה מרכזית היא האם שתי המפלגות, החלוקות כמעט בכל נושא, יצליחו להסכים על חקיקה כה משמעותית - וזאת בהנחה שהבית הלבן, הסנאט ובית הנבחרים יתחלקו ביניהן. כמה מחוקקים רפובליקנים כבר הסתייגו מן הדוח, ופרסמו מסקנות משלהן המתמקדות בטענה לפיה חברות הטכנולוגיה מטילות צנזורה פוליטית נגד הימין. אם שלושת הגופים יהיו בשליטה דמוקרטית, יגברו הסיכויים לחקיקה כזאת.

אפל לא הגיבה על הדוח. פייסבוק וגוגל הגנו על התנהלותן העסקית בהודעות שציינו את השירות שהן מעניקות לציבור הרחב. לדברי פייסבוק, רכישות הן התנהלות עסקית מקובלת, ורכישת ווטסאפ ואינסטגרם הביאה אותן לשיאים של הצלחה לאחר שהיא השקיעה בהן מיליארדי דולרים. גוגל אומרת כי הציבור האמריקני אינו רוצה שהקונגרס יפגע בשירותי החינם שהיא נותנת, ומוסיפה, כי מטרתם של חוקי ההגבלים היא להגן על הלקוחות ולא על מתחרים עסקיים. אמזון אומרת בתגובה, כי הדוח פגום מיסודו ובמסקנותיו, וטוענת, כי יחסיה עם המוכרים המשתמשים בשירותיה הם בעלי תועלת הדדית.