ג'ו ביידן מוליך בסקרים בהפרש של 10 נקודות האחוז על דונלד טראמפ. הסיבות לכך ידועות: התחמקותו של טראמפ מתשלום מיסים, חוסר יכולתו להתעמת עם ביידן בלי להטיל אימה על רוב הצופים ואדישותו כלפי הקורונה. עם זאת, ייתכן שהסקרים ממעיטים בכוחו – מציין אקונומיסט. הסיבה: כאשר מצבו בסקרים של המועמד בו אתה תומך הוא גרוע, אתה פחות נוטה להשתתף בסקרים.

הסוקרים רגילים להתאים את הנתונים שבידיהם לפילוח הדמוגרפי בכלל האוכלוסייה. נניח ש-50% מן הנשאלים במדגם אינם בעלי תואר אקדמי, לעומת 60% באוכלוסייה; יש לתת קצת יותר משקל לקבוצה זו כדי לבצע את ההתאמה. אבל אפילו אחרי התיקונים הללו, הנתונים עלולים להיות בלתי מייצגים בדרכים אחרות. עלולים להיות יותר מדי דמוקרטים או רפובליקנים במדגם ביחס לאוכלוסייה. בעיה זו משמעותית במיוחד כאשר אירוע גורם חדשות טובות במיוחד או רעות במיוחד לאחד הצדדים – כמו עכשיו. במקרים כאלו, הסקרים מתמלאים בבעלי עמדות מפלגתיות הרוצים להביע את דעתם על הנשיא.

אין בכך שום דבר חדש לחנונים של דעת הקהל. חוקרים מצאו, כי בשנת 2012 עלתה וירדה התמיכה בברק אובמה בצורה חדה במקביל לעימותים עם מיט רומני. אחרי העימות הראשון, בו תפקד רומני טוב יותר, צנח אובמה ב-57% ל-47%. אחרי העימות השני, בו אובמה היה טוב יותר, הוא עלה ל-52%. החוקרים היו ספקניים ביחס לממצאים אלו, שכן התנודות הן לרוב מזעריות, ולכן נקטו גישה שונה. הם שקללו לתוך הנתונים את העמדות הפוליטיות המוצהרות של הנשאלים, את האידיאולוגיה שלהם ובמי בחרו ב-2008. התוצאה הייתה מאוזנת בהרבה: התמיכה באובמה נעה לאורך הקמפיין בין 50% ל-54%.

בתחילת 2020 העריך אקונומיסט, כי התמיכה בטראמפ הרבה פחות יציבה בסקרים המשקללים רק גורמים דמוגרפיים (גיל, מגדר, גזע, הכנסה) מאשר באלו המשקללים גם עמדה מפלגתית או הצבעות עבר בבחירות לנשיאות. בעת זיכויו בסנאט בפרשת אוקראינה, שיעור התמיכה בטראמפ עלה מפחות מ-40% ליותר מ-43%, אבל בשבועות הבאים הוא התייצב על 42%. בשבועות האחרונים הוא ספג מהלומות רבות בתקשורת, וזה בדיוק מה שמדאיג את הסוקרים – שמא תומכיו אינם עונים לשיחות מהם. מי שתומך בטראמפ ובדיוק צפה בכתבה שלילית עליו, לא סביר שיענה לשיחת סקר מאותה רשת טלוויזיה.

בסקרים הנוכחיים יש כמה הוכחות להימנעות שכזאת. מודל תחזית הבחירות של אקונומיסט כולל התאמה להטיה המפלגתית המובילה להימנעות מהשתתפות בסקרים. מדי יום הוא בוחן את ההבדלים בתמיכה בביידן בין סוקרים המתאמים ושאינם מתאמים את המפלגתיות והצבעות העבר. כרגע מעריך אקונומיסט, כי העדר התאמה מגדיל את יתרונו של ביידן בנקודת אחוז אחת או בשתיים. כלומר: עם התאמה – יתרונו נמוך מזה שנמדד ברוב הסקרים. אבל עדיין, המודל של אקונומיסט מעניק לביידן סיכוי של 90% לנצח בבחירות. יהיה צורך בטעות ענק של הסוקרים – הרבה יותר גדולה מאשר ב-2016 – כדי שטראמפ ישיג שוב ניצחון מפתיע. ההטיה המפלגתית אחראית לחלק מן הפיגור בו הוא נמצא, אך ממש לא לכולו.