הוא חשב על זה. הוא דן על זה. האם הנשיא דונלד טראמפ יכול להכריז על משטר צבאי, להחרים את מכונות ההצבעה או איכשהו לגנוב את הבחירות בחודש האחרון לכהונתו? התשובה שלילית, כותבת אמבר פיליפס בוושינגטון פוסט, אבל עצם הדיבור על כך בחדר הסגלגל הוא מסוכן, משום שהוא עלול לגרום לכך שצעדים כאלו ייראו סבירים. זו התשובה בקיצור, ומכאן עוברת פיליפס לניתוח פרטני.

הכרזה על משטר צבאי

היועץ לשעבר לביטחון לאומי, מייקל פלין, הציע שהצבא ינהל מחדש את הבחירות במדינות המפתח. משטר צבאי מאפשר לצבא להטיל עוצר ואפילו למנוע מחברי הקונגרס להגיע ב-6.1.21 ולאשר רשמית את נצחונו של ג'ו ביידן. אלא שמומחים אומרים, שאין שום דרך חוקית בה טראמפ יכול לעשות זאת. מדובר בהפיכה צבאית, וזה לא יכול להתרחש בארה"ב. טראמפ גם יזדקק לתמיכה בפועל של הצבא, שמפקדיו כבר הבהירו שאינם מוכנים אפילו לחשוב על כך.

חוץ מזה, הכרזה על משטר צבאי לא תשנה את תוצאות הבחירות. כיצד יכול עוצר בדצמבר להשפיע על ההצבעה בנובמבר? המדינות, שהסמכות המלאה מצויה בידיהן, לא יערכו מחדש את הבחירות. אפילו אם הקונגרס לא יוכל לאשר את התוצאות, הממסד הפוליטי, הצבאי והחוקי יכיר בביידן כנשיא החל ב-20 בינואר. ביידן אמר כי הוא בטוח שרשויות האכיפה יוציאו את טראמפ מהבית הלבן אם הוא יסרב לעזוב. טראמפ עצמו טען שהדיבורים על משטר צבאי הם "פייק ניוז", אך הוא השתמש בעבר באותו ביטוי גם על דיווחים מדויקים רבים, כך שזה לא אומר כלום.

שימוש בחוק ההתקוממות

זה קצת שונה מהכרזה על משטר צבאי. זהו כלי חוקי, המאפשר לנשיא להפעיל את הצבא במקרי קיצון לשמירה על הסדר הפנימי, בדומה לאופן בו עשה בעיר פורטלנד במהומות הגזעיות בקיץ. החוק אמור להיות מופעל רק בזמן חירום. אבל כרגע אין שום מצב חירום שמצדיק זאת. טראמפ עלול לנסות ליצור מצב כזה, על-ידי קריאה לתומכיו לצאת לרחובות ברחבי המדינה לקראת הדיון בקונגרס ב-6 בינואר. הוא כבר קרא להם להשתתף בהפגנה בוושינגטון באותו יום: "מחאה גדולה בוושינגטון ב-6 בינואר. תהיה שם, יהיה פרוע!", צייץ.

הלשון מפחידה ומעלה את השאלה, האם טראמפ ינסה לעשות זאת בשורה של ערים כדי ליצור מראית עין של תוהו ובוהו. אבל טקטיקה כזאת תיתקל בבתי המשפט ובתגובה פוליטית נזעמת. ובדיוק כמו הכרזה על משטר צבאי, גם הפעלה של חוק ההתקוממות לא תשנה את תוצאות הבחירות.

לתפוס את מכונות ההצבעה

הרעיון הזה לא לגמרי ברור, מציינת פיליפס. נראה שהכוונה היא שאיכשהו ניתן יהיה להוכיח שהמכונות ספרו את הקולות בצורה שגויה או הוטו איכשהו לרעת טראמפ בידי מדינות קומוניסטיות. אבל ספירות חוזרות, כולל ידניות וכולל בפיקוח משקיפים רפובליקנים, הוכיחו שלא הייתה בעיה במכונות. הממשל הפדרלי גם אינו יכול לתפוס את המכונות בלא הסכמת המדינות, שכן החוקה מעניקה להן את הסמכות הבלעדית בניהול הבחירות.

למנות תובע מיוחד ל"הונאת הבחירות"

טראמפ משתעשע ברעיון למנות את עו"ד סידני פאואל, מן המובילות בסביבתו בהפצת תיאוריות קונספירציה, לתובעת מיוחדת ש"תחקור" האם הונאה הובילה לתבוסתו. זה לא יעזור לו. ראשית, בשש מדינות בהן הפסיד טראמפ נמצאו רק מקרים בודדים המצדיקים חקירה – לא רבבות קולות להם זקוק טראמפ כדי לנצח. שנית, לפאואל לא יהיה זמן: ההשבעה בעוד פחות מארבעה שבועות. ממשל ביידן לא יוכל להדיח אותה, אבל פשוט לייבש אותה בחוסר משאבים.

שלישית, את המינוי יכול לבצע רק משרד המשפטים. השר היוצא, ויליאם באר, הבהיר שאין סיבה לכך. השר בפועל, ג'פרי רוזן, לא התייחס לרעיון. כל זה לא הפריע לטראמפ לזרוק את הרעיון לחלל האוויר (כמובן בטוויטר). מומחים אומרים, כי מכל הרעיונות – שכולם חסרי בסיס – זהו חסר הבסיס ביותר, לנוכח עשרות התביעות של טראמפ ותומכיו שנדחו בכל בתי המשפט ועד בית המשפט העליון.

לאתגר בקונגרס את התוצאות

גם זה לא ישנה את התוצאות, אבל זה לפחות אפשרי מבחינה חוקית. כאשר הקונגרס יתכנס בשבוע הבא, צפויים חברי בית הנבחרים רפובליקנים ממדינות בהן הפסיד טראמפ לקרוא תיגר על התוצאות. כדי שהקונגרס בכלל ידון בדרישה, הם צריכים שלפחות סנאטור אחד יתמוך בהם – ונכון לעכשיו אין כזה, אם כי בהקשר זה עלו שמותיהם של טומי טוברוויל וראנד פול. אם הדרישה תוגש רשמית, שני הבתים ידונו בה במשך שעתיים וידחו אותה. אין כל בסיס חוקי אחר שיאפשר לקונגרס שלא לאשר את נצחונו של ביידן בחבר האלקטורים.