בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ניו-יורק טיימס מונה שלוש סיבות לכך שהחיסונים נגד הקורונה באיחוד האירופי ממשיכים לקרטע: ביורוקרטיה ממושכת לפני אישורי החיסונים וחתימת ההסכמים עם היצרנים, התמקחות מיותרת על המחיר וספקנות נרחבת של התושבים כלפי החיסונים
רק 56% מהפולנים יתחסנו [צילום: צ'ארק סולוקובסקי, AP]
זוהי ההוכחה האחרונה לכוחו של חיסון הקורונה: מספר המקרים יורד, לעיתים בצורה חדה, במדינות שחיסנו חלק ניכר מתושביהן – ישראל, איחוד האמירויות ובריטניה. המספר יורד גם בארה"ב, אשר למרות שאינה מתקדמת כמו שלוש האחרות – מובילה בהרבה על האחרות. בקצה השני של הספקטרום נמצאת יבשת אירופה. החיסון מתקדם באיטיות רבה, ואירופה – הראשונה שסבלה מתמותה ניכרת בשל הנגיף – עלולה להיות האחרונה שתשתחרר מאחיזתו. ממשלות מכניסות לסגר את תושביהן התשושים, הפגנות הופכות לאלימות ושנה אחרי תחילת המגיפה – דומה שאין שום שיפור. מה השתבש? ניו-יורק טיימס מונה שלוש סיבות.
הראשונה: יותר מדי ביורוקרטיה. בעוד ארה"ב ומדינות אחרות מיהרו לחתום על הסכמים עם יצרני החיסונים, האיחוד האירופי ניסה תחילה להבטיח שכל 27 החברות יסכימו על דרך ניהול המו"מ. בריסל העדיפה את התהליך על פני המהירות, ואת הסולידריות על פני מתן יכולת תמרון לממשלות החברות. התוצאה הייתה אישור רגולטורי איטי יותר של החיסונים ועיכוב בחתימת ההסכמים לרכישתם, אך שאירופה נאלצה להמתין מאחורי מדינות שפעלו מהר יותר.
השנייה: החור שבגרוש. אירופה שמה דגש ניכר על המו"מ הכספי. ישראל, לעומת זאת, הייתה מוכנה לשלם יותר כדי לקבל את החיסון במהירות. ישראל משלמת 25 דולר למנת חיסון של פייזר, ארה"ב משלמת 20 דולר, והאיחוד האירופי – 19-15 דולר. החיסון הוא סיבה נוספת לכך שאירופה נאלצת לחכות. אפילו מבחינה כלכלית טהורה, זהו עסק גרוע: כל חיסכון של דולר במחיר מסתכם במיליארד דולר – כסף קטן לגוש שהיקף הסחר שלו הוא 20 טריליון דולר בשנה. סגר אחד נוסף במדינה אחת בלבד, מוחק את כל החיסכון.
השלישית: ספקנות כלפי החיסונים. אירופה היא אלופת העולם בספקנות חיסונים. התופעה הייתה קיימת עוד לפני הקורונה, וכעת ניכרות תוצאותיה. סקר ב-19 מדינות בחן את הנכונות לקבל חיסון קורונה אשר יוכח כבטוח ויעיל. 89% מהסינים אמרו שיקבלו אותו וכך גם 75% מהאמריקנים – לעומת 68% מהגרמנים, 65% מהשבדים, 59% מהגרמנים ורק 56% מהפולנים.
הספקנות הזאת גם אחראית לבעיה האחרונה של אירופה בתחום החיסונים. תריסר מדינות, ובראשן גרמניה וצרפת, השעו את השימוש בחיסון של אסטרה-זנקה בעקבות דיווחים על היווצרות קרישי דם, למרות שהראיות לקשר בין הדברים הן קלושות. הרגולטור הראשי של האיחוד אומר שהתועלת מן החיסון עודנה עולה על הסיכון, ואסטרה-זנקה עצמה טוענת ששיעור הסובלים מקרישי דם בין מקבלי החיסון נמוך מאשר בכלל האוכלוסייה.
השורה התחתונה: בקיץ שעבר נאבקה ארה"ב יותר מכל מדינה אחרת בניסיון להכיל את הקורונה. כיום, המצב של אירופה נראה הרבה יותר גרוע.
השופט יצחק עמית היטיב לתאר את המצב העובדתי בסוגיית סגירת השמים, וגם ניתח את מעט הנתונים שהואילה המדינה בטובה למסור לשופטים ▪ המסקנה הברורה: הגבלת הכניסה לישראל נבעה מחוסר הרצון או חוסר היכולת לאכוף את חובת הבידוד, והתעלמות מן הצורך - עליו הצביע משרד הבריאות עצמו - למצוא דרכים חלופיות ▪ מי שמתנפל על בג"ץ בגלל פסק הדין הזה, רוצה לשלוט בלי בקרה ובלי ביקורת, ומוכן לרמוס את כל מי וכל מה שיעמדו בדרכו (עמית. הרוב אינם עבריינים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
עד 5,000 איש יורשו להיכנס לאצטדיונים ▪ תתאפשר הפעלת בריכת שחייה, יריד, או אטרקציה תיירותית - המצויים בשטח פתוח ▪ הפתיחה מאפשרת כניסה גם ללא מחוסנים, למשל ילדים, באמצעות בדיקה מהירה ▪ ההקלות ייכנסו לתוקף בשעה 17:00 ויסתיימו ב-3 באפריל (נופש מותר בחוף הכינרת [צילום: מיכאל גלעדי/פלאש 90])
מנכ"ל משרד הבריאות פרסם את הנוהל על-פי תיקון החוק שאושר בתחילת החודש ▪ על-פי התיקון ועל-פי הנוהל, הגורמים הרשאים להגיש בקשה לקבלת המידע הם הרשויות המקומיות, משרד החינוך ומשרד הרווחה ([צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
מנכ"ל משרד הבריאות מתנער מאמירה של בכיר במשרד ולפיה החלטת בג"ץ להסיר את מגבלות הכניסה מנתב"ג היא "תקיעת סכין בגב" ▪ "אלה אמירות לא מקובלות" ▪ הממשלה תאשר את הפעימה הבאה בהקלות שתכלול הקלות בהתקהלות ובאטרקציות, והשתתפות נרחבת יותר במופעי תרבות וספורט (פרופ' לוי. מגמת הירידה בתחלואה נמשכת [צילום: לע"מ])
חלק ראשון, במושב השני, של סדנת אלפרדו שבה תֵאֵר תת-אלוף במיל' גל הירש כיצד תִכנן את המהלומה לשטחי הרשות הפלשתינית וכיבושה מחדש לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה ([צילום: ויסאם השלמון, פלאש 90])
הזכות לחיים ולבריאות חייבת להיות עדיפה על "הזכות" לפגוע בכך על-ידי עבריינים למיניהם. לא סביר ולא מידתי שמישהו - כולל שופטי בית המשפט העליון - יפגע בזכות יסוד זו (נתב"ג בתקופת הקורונה [צילום: פלאש 90])
שיא ומייסד איחוד הצלה, אלי ביר, שחלה בעצמו בקורונה בגל התחלואה הראשון ואף היה בסכנת חיים, אמר היום כי השעיית המתנדבים הלא מחוסנים נעשתה מתוך אחריות לשמירה על בריאות המטופלים ([צילום: איחוד הצלה])
ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 17.3.21) בהחלטת הממשלה מיום 14.03.21, להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה מיום עד ליום 28.03.21. הוועדה החליטה, פה אחד, לאשר את ההכרזה, אך רק עד ליום 21.01.21, כולל.
עשרות עתירות נגד מגבלות הקורונה הוגשו לבג"ץ בשנה האחרונה. חלקן תקפו מגבלות רוחביות, כמו איסור המסחר וסגירת בתי הספר. אחרות יצאו נגד מימוש נקודתי שלהן, למשל סגר על שכונה מסוימת. בעשרות פסקי דין דחה בית המשפט העליון את העתירות, באומרו שמצב החירום מצדיק פגיעה בזכויות יסוד. אבל כעת (יום ד', 17.3.21) נמאס לשופטים מהברדק, מהשליפות ומקיצורי הדרך.
יש לפתוח את השמים לכניסת ישראלים ללא הגבלה החל מתחילת השבוע הבא (21.3.21). כך קובעת (יום ד', 17.3.21) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. עוד נקבע, כי אין להמשיך את הפעלת ועדת החריגים הקובעת מי יוכלו לצאת מן הארץ. התקנות בנושא זה יפקעו בסוף השבוע (20.3.21) ובג"ץ אוסר להאריך אותן.
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו