בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הזכות לחיים ולבריאות חייבת להיות עדיפה על "הזכות" לפגוע בכך על-ידי עבריינים למיניהם. לא סביר ולא מידתי שמישהו - כולל שופטי בית המשפט העליון - יפגע בזכות יסוד זו
במחצית הראשונה של שנות התשעים של המאה העשרים נחתו על ישראל שתי מכות אשר מקשות על ישראל, מאז ועד היום, ועוד ידן נטויה. מצד אחד, הכוונה לאסון אוסלו, שכצפוי מראש הוביל למלחמת אוסלו, ומצד שני, הכוונה למהפכה המשפטית, אשר פגעה באופן חמור בעקרון הפרדת הרשויות, הפרדה שהיא חיונית למשטר דמוקרטי תקין.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ספק אם הוא עונה על ציפיותיהם של יוזמיו. מנגד, הוא מאשר ומאמת את חששות מתנגדיו. כל יום שחולף מספק דוגמאות נוספות לשחיקת מערכת הבלמים והאיזונים בין 3 הרשויות. בימים אלה נראות שוב ושוב השלכותיו המזיקות על המאבק מול מגפת קורונה.
יותר מאשר חוק זה משמש להגנה על כבוד האדם וחירותו של האזרח שומר החוק, חוק זה משמש לעתים קרובות להגנה על זכויותיהם של מחבלים, של עבריינים, של מי שבועטים ברגל גסה בתקנות המאבק נגד נגיף הקורונה, ועוד. "שיח הזכויות", כאשר הוא נותן הגנת יתר למי שפוגעים בזכויותיהם של אזרחים שומרי חוק, הופך ללעג את תכליתו של החוק.
לא ניתן להבין מדוע הזכות של האזרחים לשמור על חייהם ועל בריאותם - והחובה של הממשלה להבטיח זכות יסוד זו - נדחקת מפני "חופש הפרט" שלא להתחסן, ובפועל "חופש הפרט" לחבל בשמירת חייהם ובריאותם של רוב האזרחים. לא ברור מדוע הרשות השופטת - וגם שלוחותיה בתוך הרשות המבצעת ובתוך הרשות המחוקקת - מתייצבת שוב ושוב לצד "חופש הפרט" של מי שבוחרים לפגוע בזולת. למה הדבר דומה? להגנה מטעם הרשות השופטת ושלוחותיה על אזרחים שבשם "חופש הפרט" שלהם הם מרשים לעצמם להסתובב בחוצות הערים עם נשק טעון ולסכן את הציבור. גם הרשות השופטת אמורה להתייצב להגנה על זכויותיהם של אזרחים שומרי חוק.
לא ייתכן שזכותו של ראובן שלא להיחשף לסיכונים לחייו ולבריאותו תהיה נחותה מ"זכותו" של שמעון לסכן את חייו ובריאותו של ראובן. לא ייתכן שמורים לא מחוסנים ייכנסו לכיתות הלימוד, ושהורים יחויבו לשלוח את ילדיהם ללמוד אצל מורים כאלה. לא ייתכן שכל הצעה להגביר את יכולת האכיפה של תקנות המאבק בקורונה - למשל, העברת שמות של בלתי-מחוסנים מקופות החולים למשרד הבריאות ולרשויות המקומיות - תיתקל בחומת "זכויות הפרט" של מי שפוגעים בדרכים שונות בבריאות הציבור, בבטיחותו ובביטחונו. לא ייתכן שהזכות לצאת מן הארץ או להיכנס אליה תגבר על זכותו של אזרח שלא להיחשף לסיכונים לחייו ולבריאותו. לא ייתכן שהזכות להתקהל ולהפגין תהיה מוחלטת - "אבן יסוד של הדמוקרטיה" - ותגבר על הזכות של אזרחים שומרי חוק להיות מוגנים ככל האפשר מפני התפשטות המגפה.
ובפשטות: הזכות לחיים ולבריאות חייבת להיות עדיפה על "הזכות" לפגוע בכך על-ידי עבריינים למיניהם. לא סביר ולא מידתי שמישהו - כולל שופטי בית המשפט העליון - יפגע בזכות יסוד זו.
השופט יצחק עמית היטיב לתאר את המצב העובדתי בסוגיית סגירת השמים, וגם ניתח את מעט הנתונים שהואילה המדינה בטובה למסור לשופטים ▪ המסקנה הברורה: הגבלת הכניסה לישראל נבעה מחוסר הרצון או חוסר היכולת לאכוף את חובת הבידוד, והתעלמות מן הצורך - עליו הצביע משרד הבריאות עצמו - למצוא דרכים חלופיות ▪ מי שמתנפל על בג"ץ בגלל פסק הדין הזה, רוצה לשלוט בלי בקרה ובלי ביקורת, ומוכן לרמוס את כל מי וכל מה שיעמדו בדרכו (עמית. הרוב אינם עבריינים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
עד 5,000 איש יורשו להיכנס לאצטדיונים ▪ תתאפשר הפעלת בריכת שחייה, יריד, או אטרקציה תיירותית - המצויים בשטח פתוח ▪ הפתיחה מאפשרת כניסה גם ללא מחוסנים, למשל ילדים, באמצעות בדיקה מהירה ▪ ההקלות ייכנסו לתוקף בשעה 17:00 ויסתיימו ב-3 באפריל (נופש מותר בחוף הכינרת [צילום: מיכאל גלעדי/פלאש 90])
מנכ"ל משרד הבריאות פרסם את הנוהל על-פי תיקון החוק שאושר בתחילת החודש ▪ על-פי התיקון ועל-פי הנוהל, הגורמים הרשאים להגיש בקשה לקבלת המידע הם הרשויות המקומיות, משרד החינוך ומשרד הרווחה ([צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
מנכ"ל משרד הבריאות מתנער מאמירה של בכיר במשרד ולפיה החלטת בג"ץ להסיר את מגבלות הכניסה מנתב"ג היא "תקיעת סכין בגב" ▪ "אלה אמירות לא מקובלות" ▪ הממשלה תאשר את הפעימה הבאה בהקלות שתכלול הקלות בהתקהלות ובאטרקציות, והשתתפות נרחבת יותר במופעי תרבות וספורט (פרופ' לוי. מגמת הירידה בתחלואה נמשכת [צילום: לע"מ])
חלק ראשון, במושב השני, של סדנת אלפרדו שבה תֵאֵר תת-אלוף במיל' גל הירש כיצד תִכנן את המהלומה לשטחי הרשות הפלשתינית וכיבושה מחדש לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה ([צילום: ויסאם השלמון, פלאש 90])
שיא ומייסד איחוד הצלה, אלי ביר, שחלה בעצמו בקורונה בגל התחלואה הראשון ואף היה בסכנת חיים, אמר היום כי השעיית המתנדבים הלא מחוסנים נעשתה מתוך אחריות לשמירה על בריאות המטופלים ([צילום: איחוד הצלה])
ניו-יורק טיימס מונה שלוש סיבות לכך שהחיסונים נגד הקורונה באיחוד האירופי ממשיכים לקרטע: ביורוקרטיה ממושכת לפני אישורי החיסונים וחתימת ההסכמים עם היצרנים, התמקחות מיותרת על המחיר וספקנות נרחבת של התושבים כלפי החיסונים (רק 56% מהפולנים יתחסנו [צילום: צ'ארק סולוקובסקי, AP])
ארגון איחוד הצלה, אשר מפעיל רשת של 6,000 אנשי רפואה מתנדבים המגישים עזרה ראשונה מהירה, הפסיק (יום ה', 18.3.21) את פעילותם של 288 מתנדבים שלא התחסנו נגד קורונה. כעת 100% מהמתנדבים שפעילים בארגון מחוסנים נגד הנגיף.
זוהי ההוכחה האחרונה לכוחו של חיסון הקורונה: מספר המקרים יורד, לעיתים בצורה חדה, במדינות שחיסנו חלק ניכר מתושביהן – ישראל, איחוד האמירויות ובריטניה. המספר יורד גם בארה"ב, אשר למרות שאינה מתקדמת כמו שלוש האחרות – מובילה בהרבה על האחרות. בקצה השני של הספקטרום נמצאת יבשת אירופה. החיסון מתקדם באיטיות רבה, ואירופה – הראשונה שסבלה מתמותה ניכרת בשל הנגיף – עלולה להיות האחרונה שתשתחרר מאחיזתו. ממשלות מכניסות לסגר את תושביהן התשושים, הפגנות הופכות לאלימות ושנה אחרי תחילת המגיפה – דומה שאין שום שיפור. מה השתבש? ניו-יורק טיימס מונה שלוש סיבות.
ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 17.3.21) בהחלטת הממשלה מיום 14.03.21, להכריז על הסמכת השב"כ לבצע פעולות סיוע במאמץ מול נגיף הקורונה מיום עד ליום 28.03.21. הוועדה החליטה, פה אחד, לאשר את ההכרזה, אך רק עד ליום 21.01.21, כולל.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...