"העולם ניצב בפני מגיפה של פגיעה בזכויות אזרח", כתב מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, בעיתון גארדיאן בחודש פברואר. הוא הסביר, כי הקורונה הרחיבה בצורה חדה את חוסר השוויון והעמיקה את העוני במדינות רבות, והסיגה לאחור התקדמות מגדרית של עשרות שנים. גוטרס הוסיף, כי כמה ממשלות ניצלו את המגיפה גם כדי להשתיק את מבקריהן ולפגוע בזכויות יסוד.

יותר ויותר נתונים מלמדים ש-גוטרס צדק, כותב אישאן ת'רור, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. הארגון Human Rights Watch מצא, כי 83 ממשלות השתמשו בקורונה כסיבה לפגוע בחופש הביטוי וחופש ההתכנסות של עיתונאים, פעילים, עובדי בריאות ואנשי אופוזיציה. הוועדה להגנת עיתונאים דיווחה, כי מספר שיא של עיתונאים נעצרו ב-2020, חלקם – לאחר שדיווחו על הקורונה.

לעיתים הדיכוי נבע במישרין מן הקורונה – כאשר כוון נגד מי שחשפו את האמת ונאבקו נגד שקרים בקשר למאבק במגיפה – אך לעיתים מצב החירום היה רק כסות נוחה להשתקת מבקרים, כולל עיתונאים וסופרים. אירועים כאלו התרחשו בכל רחבי העולם: אוגנדה, סין, קובה, סעודיה – ואלו דוגמאות בודדות בלבד.

על-פי נתוני ארגון Pen America, המצב החמור ביותר הוא בסין, שם נכלאו אשתקד 83 מושכים בעט – מתוכם לפחות 33 אמנים, אקדמאים ואנשי תרבות ממחוז שיניאנג, מוקד הפשעים שמבצע המשטר נגד המיעוט האויגורי. הארגון מתריע גם על המצב בהודו, שם מבוצעות התקפות מתמשכות על עיתונאים, מתנגדי משטר, אינטלקטואלים מהשמאל ומי שתומכים בזכויות מיעוטים. הודו היא הדמוקרטיה היחידה בין עשר המדינות בהן הדיכוי הוא החמור ביותר לפי Pen America.

בלארוס, בה לא היה אף מקרה של מעצר מתנגדי משטר ב-2019, זינקה ל-18 בשנה שעברה – בשל חלקם הבולט של כותבים, ידוענים ואקדמאים במחאה נגד הנשיא הוותיק אלכסנדר לוקשנקו. במיינמאר היו שמונה מעצרים כאלו ב-2020, כולל של חברי הקבוצה הסאטירית המכונה "דור הטווס". אך נתונים אלו אינם כוללים את המעצרים הנרחבים שבוצעו לאחר ההפיכה הצבאית לפני חודשיים, במהלכה הוציא הצבא אין-ספור צווי מעצר לכותבים וידוענים שהתבטאו בגלוי נגדו. מיינמאר צפויה להיות בלארוס של 2021, צופה הארגון.